סדר העדיפויות בנכסי עיריית-ת"א: 25 שנה לבתי כנסת, חמש לעמותות חילוניות

שתף כתבה עם חברים

מתברר שבמדיניות הקצאות מבני ציבור, עיריית ת"א יפו מגלה רוחב לב מופלג כלפי עמותות שמפעילות בתי כנסת; לעומת נוקשות כלפי חילונים. חברת המועצה רגולסקי: זה פתח לירושה של תפקידים וכניסת מתפללים מחוץ לעיר. מנהל אגף נכסי העירייה: מוודאים שהעמותות עומדות בדרישות

מתפללים תל אביב צילום פלאש 90
מתפללים בדרום תל אביב (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

עמותות המפעילות בתי כנסת בתל אביב מקבלות הקצאות מהעירייה למבנים ציבוריים ל-25 שנה, בעוד שעבור שאר העמותות המקבלות מבנים כאלה לצורכי קהילה – ההקצאה מוגבלת ל-5 שנים.

הנושא עלה בישיבת מועצת העירייה האחרונה ומנהל אגף נכסי העירייה, אלי לוי, אישר שאכן זו המדיניות, לאחר שהנושא נבחן לדבריו באופן מעמיק.

חברת המועצה הדס רגולסקי, שהעלתה את הסוגייה, טענה שמדובר במדיניות הפותחת צוהר לכניסה של גורמים מחוץ לעיר להפעלת בתי הכנסת – בניגוד להגדרות שנקבעו כאשר ניתנה ההקצאה.

"חמש שנים אני יכולה להבין. 25 שנה – אני לא יכולה להבין. משתנה האוכלוסייה, כפי שאמר ראש העיר עצמו. אנחנו נכפיל את האוכלוסייה. בשכונות האלה – אנחנו לא יודעים בעוד 25 שנה, אם זה אותו קהל, אם אלה אותם אנשים, אם הם ירצו את בית הכנסת הזה, אם הם ירצו להתפלל בדרך הזאת או בדרך אחרת".

רגולסקי התריעה, כי מדיניות זו עלולה ליצור שינוי באופי האוכלוסייה מבלי שאיש יוכל לתת על כך את הדעת. "אני חושבת שזה פתח לירושה של תפקידים בעמותות האלה, כי האנשים לא נשארים בחיים או שלא נשארים ועוזבים וזה מאפשר לתושבים, שאינם מהעיר, להיכנס לתוך בתי הכנסת האלה. הם מתרוקנים מהמתפללים שלהם. אני רואה את זה בשכונה שאני גרה בה – ברמת החייל", אמרה רגולסקי.

מנהל אגף נכסי העירייה, אלי לוי, נימק מצידו את המדיניות בין השאר בכך שהעמותות המקימות בתל אביב בתי-כנסת משקיעות סכומי עתק והן לא יקצו כאלה סכומים אם יידעו שהמבנה ניתן להם לתקופה קצרה ועלול להילקח מהם.

עוד טען לוי: "כל בתי הכנסת בתל אביב נבנו על קרקעות של העירייה. הם ניבנו על ידי אותן עמותות, שבעת ההקמה קיבלו גם חוזה חכירה והעמותה פעילה. וההכרה הייתה שאנחנו לא רוצים לתת זכות קניינית. לכן אמרנו, נגיע עד ל-24 שנה, מתוך הנחה שהזכות הקודמת הייתה זכות קניינית. לחליפין, נכסים רגילים, אנחנו מקצים עד 5 שנים, כי אנחנו רוצים שליטה. אנחנו רוצים שליטה כל 5 שנים, לדעת מה קורה עם הנכסים האלה, כי עמותות מתחלפות. אנחנו רוצים להחזיר לעצמנו והחזרנו במהלך השנים האלה המון נכסים חזרה לעירייה".

מקום קדוש בית כנסת
אילוסטרציה: פלאש 90

מה שהיה פעם חכירות – כולם חזרו לעירייה ומוקצים היום עד 5 שנים והנהלת העירייה יכולה להחליט מתקופה לתקופה על שימוש כזה או שינוי או אחר".

לוי מדגיש, כי אין זה נכון שהעירייה אינה יכולה להתערב בהקצאה שניתנה ל-25 שנה. "בכל החוזים יש סעיפים שהעירייה רשאית להפסיק את החוזה אם יש הפרה לעניין השימושים. אם אין שימוש בנכס, העירייה יכולה לבוא ולהפסיק את החוזה ולהגיד – אתה לא עומד בשימוש של חוזה ההקצאה שניתן לך ולכן אנחנו מחזירים לעצמנו נכסים".

העירייה ביקשה להבהיר, כי גם היא וגם המועצה הדתית עושות ביקורות בכל בתי הכנסת כדי לדעת, שהם פעילים ושהעמותות שאכן קיבלו הקצאה פעילות במקום ולא העבירו ידיים.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *