תושבי דרך סלמה נגד עיריית ת"א: "תביעה המונית" של 10 מיליון

שתף כתבה עם חברים

כ-100 נפגעים מפרטים בתביעה מפרטים כיצד הפכו לבלתי נסבלים חיי הדיירים שנותרו לגור סמוך לתחנה המרכזית עקב ההזנחה האורבנית, שעודדה כניסת אלפי אוטובוסים ביממה, ובעקבותיהם הגיעו כל תחלואי התחנה: נרקומנים, זונות, מהגרים

כתוצאה מקירות הענק של התחנה הם חסרים בתאורה טבעית של אור יום, בלילה אין חושך בדירות עקב תאורה מוגברת (עומר פישמן פלאש 90)

מאות תושבים מדרך סלמה בלב העיר תל אביב – הציר המחבר בין מתחם התחנה המרכזית עד פלורנטין ותחנת המשטרה של מחוז תל אביב בואך יפו – הגשיות "תביעה אישית המונית" נגד העירייה ועוד שלוש חברות בפירוק שהפעילו בעבר את התחנה המרכזית הישנה.

התובעת הראשית היא תושבת האזור, ליאת דוידי, שאליה הצטרפו מאות בעלי עניין.
באמצעות עו"ד ערן בן עוזר התובעים מבקשים מבית משפט המחוזי בעיר לאחד שמונה תביעות שכבר הוגשו באותו עניין מאז חודש מאי 2021.
לפי התובעים, חייהם הפכו לסיוט מרגע שהוחלט לשדרג ולהרחיב את פעילות התחנה המרכזית, לפני כ-30 שנה, מה שהפך לגרסה המוכרת היום כ"תחנה המרכזית החדשה", זאת מבלי להתחשב במחיר האישי הכבד שנדרש מאלה הגרים בסמוך לתחנה ועל הציר המרכזי.

"הרחובות בהם מתגוררים התובעים היו שקטים… ללא תנועת אוטובוסים… אולם מאז הפעלת התחנה", טוענים התושבים, "הרחובות הפכו לנתיבי תחבורה ציבורית מקיפה אשר מכילה את ריכוז התנועה של גוש דן כולו, וכן חלק ניכר מהתנועה הארצית של מדינת ישראל", נטען בכתב התביעה.

התובעים – כאמור רשימה של מאות תושבים בציר סלמה, מפרטים את הנזק:
ברחובות בהם מתגוררים התובעים נוסעים בשעות השיא כ-100 עד 600 אוטובוסים בשעה, משמע כ-1,000 עד 5,000 אוטובוסים ביממה.
פעילות האוטובוסים נמשכת החל משעה ארבע בבוקר עד חצות, ואף מעבר.

חלק נכבד בכתב התביעה הוקדש לנושא הגורמים העבריינים והמסתננים לישראל ממדינות שונות שהתמקמו באזור, לטענת התובעים רק בשל רשלנות מפעילי התחנה, כתוצאת מהפעילות בתחנה וכל הנלווה אליה.
לטענתם, עקב המפגעים המתוארים אוכלוסייה סבירה אינה מעוניינת להתגורר עוד באזור ותושבים רבים עזבו, וכך חדרו אל האזור גורמים אלטרנטיבים עוינים. כמות העבירות הפליליות באזור ממשיכה לשבור שיאים הרבה מעבר לממוצע, נטען.
התובעים מפרטים מה שצרכני התקשורת מכירים היטב, "מכוני עיסויי, זנות, נרקומנים, העושים את האזור למרכזם… בכל מקום ניתן למצוא אותם או את שייריהם… פסולת שימוש בסמים, תחנות ממכר סמים…
"לכל אלה התווספה תופעת המסתננים הקשה והידועה והוסיפה חטא על פשע עד הפיכת המגורים במקום… לגיהינום כמעט".

לטענת התובעים הם נאלצים להתנהל כבר שנים עם תריסים מוגפים, ללא פרטיות, "עד היום אין התובעים אשר עדיין גרים באזור יכולים לנהל איכות חיים סבירה או אף מינימלית… במרבית שעות היום אינם יכולים לפתוח את החלונות. הילדים אינם יכולים לחצות את הרחוב לבדם, השינה מופרעת קשות.. חייבים לסגור את התריסים מאבדן מוחלט של פרטיות וכאשר האוטובוסים עוברים ללא הרף מול חלונות ומרפסות".
עוד בהקשר זה, כתוצאה מקירות הענק של התחנה הם חסרים בתאורה טבעית של אור יום ושמש, אבל בלילה אין חושך בדירות עקב התאורה המוגברת של התחנה.
כך, גם בימים וגם בלילות הקיץ הלוהטים הם חייבים לישון עם תריסים מוגפים.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *