ועדת השחרורים בכלא מעשיהו התכנסה לדיון בבקשת שחרור מוקדם שהגיש אסיר אשר רצח את אחותו על רקע "כבוד המשפחה" ונשפט למאסר עולם שנקצב ל-30 שנים. האסיר ביקש את קיצור העונש ושחרור לאחר 24 שנות מאסר בלבד.
הרקע לרצח היה בקשת האחות הרווקה לנסוע לבדה לטיול במצרים. האח הגיע לביתה ודרש ממנה לבטל את הנסיעה משום ש"זה פוגע במשפחה". משסירבה, הוא הצטייד בסכין ובעוד אחותו שוטפת את הרצפה – דקר אותה 11 פעמים וגרם למותה.
האסיר, כיום בן 57, הגיש באמצעות עו"ד מירב נוסבוים בקשה לקיצור העונש לאחר שהשלים הליכי טיפול ממושכים במסגרת שב"ס, וכל גורמי הטיפול בשירות בתי הסוהר וברשות לשיקום האסיר (רש"א) והמאבחנים מטעמם, המליצו על שחרורו לתוכנית שיקום בקהילה.
האסיר היה בשנים האחרונות באגף השיקום במעשיהו, שולב בתוכניות קבוצתיות ופרטניות במסגרתן הוא יצא משערי הכלא מידי יום לעבודה בסופרמרקט ותואר על ידי מעסיקיו כ"נעים הליכות, סובלני וחרוץ".
באבחון פסיכו-דיאגנוסטי נקבעה לו "הערכת מסוכנות נמוכה". להערכת המאבחן, האסיר נטל אחריות מלאה לביצוע הרצח, מבטא חרטה על ההתעלמות מרצון האחות שנבעה מעמדות תרבותיות נוקשות וצורך לשלוט במעשיה, וחש בושה לפני אחיותיו האחרות.
האבחון קבע כי יש הגמשה בעמדותיו. על בסיס זה ותפקודו החיובי בשנים האחרונות, גם ועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב) המורכבת מעובדים סוציאליים, קצין מבחן, פקיד סעד ברשות המקומית ונציג רש"א, המליצה כי בשלה העת לשחרורו להמשך שיקום בקהילה מאחר שאיננו מסוכן.
הפרקליטות התנגדה בתוקף להמלצה, והנציג מטעמה "התווכח" בוועדת השחרורים עם האבחנות של כל גורמי המקצוע בתחום הפסיכולוגי-שיקומי-סוציאלי. "גורמי הטיפול לא הבחינו בנקודה משמעותית", חרץ הפרקליט מטעם התביעה. "הערכת המסוכנות הנמוכה שנקבעה – שגויה".
הפרקליט נאחז במשפט אחד שאומר האסיר. לדבריו, במהלך הוויכוח טרם הדקירות, אחותו קנטרה אותו: "ילדיך בהירים יותר, הם לא ממך", ורמזה לכך שהם ילדיו של גבר אחר.
אותה טענה העלה האסיר גם במשפטו שהתקיים לפני 20 שנה, כטענת הגנה אשר נדחתה אז.
"חלפו 20 שנה, והייתי מצפה שהטענה הזו תשתנה", טען הפרקליט, "אבל היא נשארה כאמתלה, טענת הצדק. זה אומר שאין שינוי בכלל במובן של הבנת חומרת מעשיו. הוא חושב שיש בזה משהו שאמור לרכך את אשמתו… הוא עומד באותו מקום, מה משנה לי שהוא השתתף בשלושה הליכי טיפול?… גם רש"א וגם ועדת אלמ"ב (אנשי טיפול, ז.ק) אינם משפטנים, ולצערי הרב הם טעו בניתוח. גורמי הטיפול לא הבחינו בנתון שאני כמשפטן יכול להבחין בו".
התובע הציג גם מידע מודיעיני, וטען כי קיימת עדיין מסוכנות גבוהה, שמחייבת המשך טיפול בכלא, במיוחד כשיתרת המאסר היא שש שנים.
התמונה הכוללת
לסנגורית, עו"ד נוסבוים, היתה מלאכה מאתגרת, להבהיר כי המשפט האמור אינו משקף "היעדר קבלת אחריות" מצד האסיר – ויומרת הפרקליטות לשקף "שגיאה" בדוחות של כל גורמי הטיפול, אינה מקצועית.
"התובע לקח משפט אחד וניתק אותו מהתמונה הכוללת… יש כאן גורמי מקצוע (טיפול) עם ניסיון. אנחנו עורכי דין, לא פסיכולוגים ולא מאבחנים", אמרה עו"ד נוסבוים, "מדובר באסיר שמאז כניסתו למאסר עוקבים אחריו… השתלב במחלקה ייעודית לטיפול בעבירות אלימות במשפחה, סיים עם חוות דעת חיוביות מאוד, שם נעשתה אתו עבודת עומק על התפיסות הפטריארכליות המיושנות כלפי אחות, והקושי שלו לקבל את העצמאות שלה".
"אם נקרא את כל החומר, עולה שחל מהפך בעמדות, הוא לוקח אחריות מלאה", הוסיפה עו"ד נוסבוים, "נכון שהוא מוסיף ומספר שנאמר לו גם המשפט הזה (על ידי האחות), אבל הוא לא טוען שזה בא להצדיק את התנהגותו, זה לא חלק מטיעון של כפירה… לעולם לא נדע אילו דברים נאמרו או לא, אבל אנו כן יודעים שהאסיר אומר בצורה ברורה שהוא מביע אכזבה מעצמו על כך שלקח את חיי אחותו, מביע כאב כנה ואותנטי".
עו"ד נוסבוים הפנתה לדוח ועדת אלמ"ב המציין כי האסיר "מתחיל לבחון את הדפוסים האלימים שלו… מגלה יתר גמישות בעמדותיו כלפי נשים. חל שינוי בעמדותיו ביחס לאלימות". לדבריה, "הדברים האלה לא נולדו מעצמם, הם פרי טיפולי. בסופו של יום הוא אינו מכחיש את העיקר. מודה שביצע פשע חמור שגרם למוות, מכיל את הרע שבמעשהו ומביע צערו על כך. יש בכך להצביע על שינוי תפיסות ושיקום חיובי".
"אשר לדרך השיקומית שעשה, כבר בשנת 2019 הוא נקלט באגף השיקום הקבוצתי בכלא השרון, יצא לעבודה מחוץ לכלא ותפקד בצורה טובה… אכן באפריל 21' הופסקו חופשותיו בעקבות מידע שהוא טוען שאינו נכון. לא השלמנו עם זה, עתרנו על כך, ואחרי ארבעה חודשים ניתנה הסכמת המשטרה ושב"ס להחזירו לסבב חופשות. בספטמבר 22' הוא חזר לאגף השיקום הקבוצתי… בדוח באוקטובר 23' נכתב שהביע מוטיבציה, בגרות, התמדה בהליך השיקומי. ממאי 24' הוא באגף שיקום פרטני, מעבר לכך יוצא לחופשות בבית, עם אשתו ילדיו ואחיותיו, ללא בעיות".
הסנגורית הוסיפה ופירטה כי "באבחון הפסיכולוגי העבירו אותו מבחנים רבים, ולפי חוות הדעת תשובותיו כנות ללא ניסיון ניהול רושם, ויש לו יכולת טובה לוויסות רגשי…זה פרי טיפול של שנים… יועצת רש"א (הרשות לשיקום האסיר) נפגשה מספר פעמים עם האסיר, ובנתה עבורו תכנית מקיפה לשחרור לקהילה עם טיפול פרטני, טיפול זוגי משפחתי וטיפול קבוצתי. בנוסף הוא ימשיך לעבוד באותו מקום (בו עבד גם כשהיה באגף השיקום בכלא). התכנית הועברה לוועדת אלמ"ב, שמצאה שהיא טובה וראויה, כי האסיר עבר דרך ארוכה אינטנסיבית ומשמעותית. כולם טועים?".
בסיכום דיון ארוך, אחרי קריאת דוחות רבים של גורמי המקצוע, ושמיעת הפרקליטות וההגנה, ועדת השחרורים בראשות השופטת מרים דיסקין דחתה את התנגדות המדינה ואישרה את קיצור המאסר בפועל בשש שנים. הוועדה השתכנעה כי האסיר עומד בתנאים הקבועים בחוק, אינו מסכן את שלום הציבור, סיכויי שיקומו גבוהים, התנהגותו חיובית ולכן הוא ראוי לשחרור מוקדם, בליווי רש"א.
