בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בתל אביב דנו באירוע חריג ויוצא דופן: עורך דין אשר ייצג לקוח והסתכסך איתו, שלח אל הלקוח בווטסאפ תמונות של אבריו המוצנעים, איברי מין זכריים. לא לגמרי ברור, האם המטרה היתה הקנטה, או מטרה אחרת. כך או כך, הדבר עולה כדי הטרדה מינית.
העו"ד ייצג את הלקוח תחילה בתביעה נגד מעסיקו. התביעה נדחתה.
הלקוח הבלתי מרוצה הגיש תלונה למשטרה וללשכה תלונות, טען כי העו"ד רימה אותו במהלך הייצוג, זייף את חתימתו על גבי מסמכים וגרם בהתנהלותו לדחיית התביעה. התלונות נגנזו.
בתגובה, עורך הדין הגיש נגד הלקוח תביעת לשון הרע. התביעה התקבלה והלקוח חוייב לפצות את עורך הדין בסכום של 50 אלף שקל.
לאחר קבלת פסק הדין, הסכסוך קיבל תפנית. עורך הדין שלח אל הטלפון של הלקוח סדרה של תמונות פורנוגרפיות. חלקן תמונות של אברי מין חשופים, חלקן תמונות שבהן נראה גבר עירום ללא פנים, תמונה אחת של ישבן ותמונות אחרות שבהן נראה העו"ד עצמו משתזף ללא חולצה בים. עורך הדין שלח את התמונות במועדים שונים, בהפרש של שבועיים.
הלקוח הגיש תביעה אזרחית וכתב: "עו"ד שנוהג באופן הזה זו חרפה אמיתית, העולה לכדי הטרדה מינית. המשיב נהג התנהגות משפילה, מזוהמת, פוגעת, עבריינית, מבזה, מעליבה, מתגרה.. בשלב זה כלו המילים".
ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב הגישה נגד עורך הדין קובלנה משמעתית בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ומעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.
העו"ד מיהר להגיע להסדר טיעון והודה בעובדות הקובלנה, שלפיהן מדובר בתמונות "אבריו המוצנעים". בהסדר הטיעון נקבע, כי הוא יושעה בפועל לחודש אחד בודד (במקביל ל-12 חודשי השעיה על תנאי); עוד הוסכם, כי ישלם פיצוי של 60 אלף שקל למתלונן, שיסכים במקביל לגנוז את התביעה האזרחית.
סנגורו של העו"ד ביקש להתחשב ברקע הקודם לסכסוך. מדובר בעו"ד שעובד במקצוע 11 שנים, בעל משפחה ואב לבנות.
בית דין המשמעתי של מחוז תל אביב בהרכב עורכי הדין ניר פלסר, יניב שני ואלונה כביר, קבעו איסור פרסום על שם העו"ד הנקבל. הם ציינו, כי לא נמצאה פסיקה במקרים דומים ו"מדובר במקרה ייחודי שאין לגביו תקדימים".
בית הדין הפתיע ודחה את ההסדר בעניין גובה הפיצוי. העו"ד הסכים לשלם למתלונן כאמור 60 אלף שקל וכך נקבע גם בהסדר מול ועדת האתיקה. ואולם, בית הדין קבע כי הוא אינו מוסמך לקבוע פיצוי שמעל 25 אלף שקל. זאת מאחר שחוק לשכת עורכי הדין שנחקק ב-1987 קבע כ"תקרת פיצוי" לנפגעי עבירה, שנפגעים מעוולות של עורכי דין, סכום מירבי של 25 אלף שקל.
במשך קרוב ל-40 שנה, המחוקק לא עדכן את תקרת הפיצוי; גם הלשכה לא ביקשה זאת ממנו ובחוק לא נקבעה הוראת הצמדה. עקב כך, קבע בית הדין המחוזי כי העו"ד ישלם כאמור פיצוי בסך 25 אלף שקל בלבד.
ועדת האתיקה, באמצעות עו"ד ערן גולן ועו"ד רחמים (רמי) דיין הגישה ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי ודרשה לכבד את הסדר הטיעון, לאחר שהעו"ד עצמו הסכים לשלם 60 אלף שקל למתלונן.
הוועדה טענה כי אין זה סביר שהפיצוי המירבי המוטל על עו"ד לשלם בשל פגיעה בלקוח מוגבל לסכום שנקבע בשנת 1987. "המחוקק לא נתן דעתו על סוגיית ההצמדה, מדובר בלקונה בחוק ויש לבצע שערוך", טענה הוועדה. לו עודכנו הפרשי המדד מאז 1987, היתה תקרת הפיצוי כיום עומדת על סכום של 163 אלף שקל.
בית הדין המשמעתי הארצי, בהרכב השופט לשעבר עו"ד דן מור, עו"ד נעמי נחמן ועו"ד גיורא אלוני, קיבל את ערעורה של ועדת האתיקה.
עו"ד מור קבע, כי בהתאם לחוק, בית הדין רשאי לחייב עו"ד בפיצוי – "בשל כל עבירה שהורשע בה" בנפרד. מאחר שהעו"ד ביצע את העבירה כמה פעמים, ניתן גם לחייב אותו בפיצוי יותר מפעם אחת.
מור כתב: "המשיב הורשע בשלוש פרשיות שונות. העובדות מלמדות שהמשיב עבר עבירה אחת של משלוח תמונה, או שתיים, אינטימיות, למתלונן בתחילת חודש מאי 2020. לאחר מכן, עבר עבירה דומה שניה בתאריך 15 במאי 2020, הפעם במשלוח שלוש תמונות כאלה, ועבר עבירה שלישית במשלוח תמונה אינטימית נוספת במועד שאינו ידוע במדויק, מאוחר יותר… במבחן המהותי־מוסרי, ברור שהמשיב חוזר ופוגע במתלונן, שוב ושוב".
על כן, התקבל הערעור וההסדר המקורי אומץ, לרבות חודש השעיה ופיצוי של 60 אלף שקל.
בפעם הזו נמצאה "דרך עוקפת" להגבלת הסכום, אך הדיינים ציינו כי על הלשכה לדאוג לעדכון החוק: "לבצע התחדשות והתנערות בכלל ובעניין זה בפרט, ולגרום למחוקק לתקן את ההוראה הארכאית שמגבילה את בית הדין המשמעתי בפיצוי למתלונן בסכום של 25 אלף שקל בלבד (עבור כל עבירה)".
מלשכת שר המשפטים יריב לוין נמסר בתגובה ל"פוסטה", כי השר הורה לבחון את הנושא בדרג המקצועי, אשר יגיש לשר את המלצותיו.
יו״ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, עו״ד ערן גולן, אמר כי ראשי הלשכה לדורותיהם בחרו לעסוק ב"סוגיות אחרות" ולהזניח את תחום האתיקה שהוא מתפקידי הליבה של הלשכה. "בשים לב לכך, אני קורא לשר המשפטים להקים צוות מקצועי שיבחן את מכלול הדין המשמעתי החל על עורכי דין, כך שיותאם למאה ה-21. הבעיה של היעדר עדכון החקיקה והתאמת כללי האתיקה למציאות, אינה רק מנת חלקו של הקנס שנשחק ב-85 אחוז מאז 1987, אלא גם של סוגיות נוספות, כגון היעדר קיומו של הסדר מותנה, היעדר פיקוח על ועדות האתיקה ובית הדין המשמעתי בדומה לפרקליטות ולשופטים".
