החלטה תקדימים של שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין: לפתוח "חלונות אוורור" באיזוק האלקטרוני לנאשם בתיק רצח, על מנת שיוכל לבלות עם בני משפחתו ולסעוד עימם את סעודת האיפטאר – שבירת הצום הראשון בחג הרמאדן.
העצור, מוסטפא שקרא מיפו, המיוצג על ידי עו"ד ווליד כבוב, הוא אחד מארבעה נאשמים בתיק הרצח של עבד קזאז בנמל יפו.
באוגוסט 2023 הוגש כתב אישום המייחס לשקרא ואחרים רצח מתוכנן בנסיבות מחמירות.
בחודש מרס 2024 קיבל בית המשפט את בקשת ההגנה ושיחרר את שקרא למעצר בית באיזוק אלקטרוני בעיר רמלה.
לקראת חודש הרמדאן, שיחל בסוף השבוע, הגיש עו"ד כבוב בקשה חדשה, לפתיחת "חלונות אוורור" מהאיזוק האלקטרוני, כדי לאפשר לנאשם לצאת מהבית בליווי אחד ממפקחיו, על מנת לבלות בארוחות הערב עם בני משפחתו, אחיו, אחיותיו ובתו, במהלך 30 ימי הרמדאן.
שופט בית המשפט המחוזי, עלאא מסארווה, הורה על עריכת תסקיר.
שירות המבחן המליץ לקבל את הבקשה והשופט מסארווה אימץ את ההמלצה, חרף המסוכנות הטבועה באישומים בתיק רצח.
השופט מסארווה פתח לנאשם חלון איוורור יומי וקבע, כי הוא יוכל לצאת מהבית, בליווי אחד ממפקחיו, בכל יום מ-30 ימי הרמדאן למשך שעתיים וחצי. זאת, על מנת שיוכל לשהות במחיצת בני משפחתו במהלך ארוחות החג. עם זאת, עדיין ייאסר עליו להתקרב לתחום העיר יפו.
פרקליטות המדינה הגישה ערר לבית משפט העליון וטענה, כי החלטת השופט מסארווה מנוגדת לכלל מכיוון ש"תכליתו של מעצר בפיקוח אלקטרוני… היא לא להחליף מעצר בית, אלא להפוך את הבית למקום המעצר".
המדינה טענה, כי פגישות עם בני המשפחה בחודש הרמדאן "אינן צורך חיוני" המצדיק פתיחת חלונות יציאה ממעצר על בסיס קבוע, כאשר לנאשם מסוכנות גבוהה.
עו"ד ווליד כבוב ביקש, מנגד, לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שלא הפר עד כה את תנאי הפיקוח. עו"ד כבוב גם טען, כי צדק בית משפט המחוזי כאשר התייחס אל חודש הרמדאן כאל מצווה דתית, הכוללת צום יומי וארוחה מפסקת עם המשפחה אחרי שקיעת החמה. הסנגור טען שחשיבותה של מצווה זו לאדם מוסלמי מאמין אינה פחותה מזו של עילות אחרות המוכרות לפתיחת חלונות איוורור.
עו"ד כבוב ביקש להתחשב גם בנסיבות משפחתיות מיוחדות, המצדיקות את בקשת הנאשם.
חוק המעצרים קובע, כי חלונות יציאה מאיזוק אלקטרוני ייפתחו לטובת טיפולים רפואיים, נפשיים או שיקומיים, כגון פגישה עם קצין מבחן וכל "תכלית חשובה אחרת", כפי שיקבע בית משפט.
יחד עם זאת, הפסיקה המנחה קובעת, כי יש להחיל גישה מצמצמת, כך שה"חלונות" המאפשרים לעצור לצאת ממקום האיזוק – לא ייפתחו בנקל, אלא במקרים מוגבלים. כל הנתונים הללו הונחו בפני שופט בית משפט העליון אלכס שטיין.
השופט שטיין, שמוגדר כשופט שמרן, ימני, קיבל את גישת ההגנה ודחה את עמדת המדינה, תוך שקבע כי "ניתוקו הכולל של המשיב מקיום מצוות הרמדאן ביחד עם בני משפחתו, הוא בגדר פגיעה בצרכי דת חיוניים".
השופט שטיין קבע, כי "את המסוכנות ניתן לאיין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, על יסוד ההערכה שנעשתה על ידי שירות המבחן – ובקביעה זו איני רואה מקום להתערב".
עם זאת, במסגרת האיזונים, "תיקן" שטיין את החלטת השופט מסארווה וקבע כי חלונות היציאה ייפתחו לנאשם רק ליומיים בכל שבוע במהלך חודש הרמדאן, ולא מדי יום ביומו.
השופט העיר לנציגי המדינה, אשר טענו לפניו כי חוק המעצרים אינו מאפשר פתיחת "חלון אוורור" למשך תקופה רציפה.
שטיין כתב: "הגבלה מעין זו איננה כלולה בסעיף (החוק) ואיני מוכן לקרוא לתוך הסעיף דברים שאינם כתובים בו – קל וחומר, דברים שגורעים מזכויותיהם של נאשמים בעודם זכאים לחזקת החפות".
סוף דבר: הנאשם ייצא מאיזוק במועדים קבועים לאורך כל תקופת הרמדאן.
אם היה יהודי, היה מקבל צינוק