פסק דין חדש בבית המשפט העליון מזהיר מפני הסתמכות "עיוורת" של עורכי דין על בינה מלאכותית (23 פברואר). זאת לאחר שבעתירה שהגישה לבית המשפט, עורכת דין התבססה על פסקי דין וציטוטים בדויים ושגויים.
מפסק הדין עולה כי התופעה הולכת ומתרחבת, וקיים דמיון רב בין המקרה הזה למקרים דומים קודמים. בהחלטת בית המשפט העליון יש מסר חד וברור לעורכי הדין: אתם האחראים לבדוק את אמיתות התוכן ואת תוכנו, אחרת אתם חשופים לעבירת משמעת ולהוצאות אישיות.
במרכז הסיפור עורכת דין שייצגה אישה ועתרה בשמה לבטל חלק מהסכם גירושין שאישר בית הדין השרעי בעכו. העתירה לגופה אמנם נדחתה על הסף בשל העדר עילה להתערבות חריגה בפסק דין של בית דין דתי, אך רוב פסק הדין התייחס לאופן התנהלותה של העורכת דין, על רקע התופעה ההולכת ומתרחבת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לצורך עריכת כתבי בית- דין.
"הטיעון המשפטי שהוצג בעתירה נסמך בעיקרו על פסקי דין וציטוטים מתוך פסקי דין שלא היו ולא נבראו. זאת כתוצאה מהסתמכותה של באת כוח העותרת, כך על פי הסבריה, על מידע שסופק לה על ידי אתר שהומלץ לה על ידי קולגות, מבלי שווידאה את נכונותו", ציינה השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבר בפתח פסק הדין.
עורכת הדין אשר מונתה מטעם הסיוע המשפטי, סמכה את טענותיה על 36 פסקי דין שניתנו לכאורה על ידי בג"ץ, אך השופטים מיד הבחינו כי חלק מהמובאות – אין מקורן בבית המשפט העליון.
בדיקה מדוקדקת העלתה, כי חמש מהפסיקות מפנות לפסקי דין שאינם קיימים, ב-14 הפניות אין התאמה בין מספר ההליך לסיווגו, זהות הצדדים או התוכן הנטען, ולא פחות מ-24 מההפניות כללו ציטוט שבינו לבין פסק הדין אין קשר.
זאת ועוד, חלק מהטענות והציטוטים היו שגויים במובן זה שהציגו הלכה או חוק שאינם תואמים את הדין.
עורכת הדין נדרשה להמציא את פסקי הדין המלאים אליהם הפנתה. היא התפתלה ותחילה ניסתה לטעון ל"טעות סופר", אך לבסוף הודתה כי אין מדובר ב"טעות טכנית" ומקור טעותה הוא הסתמכות על "אתר" שלא ציינה את שמו.
"ההפניות לפסקי דין שאינם קיימים; אזכורים נעדרי התאמה פנימית; ציטוטים שלא היו ולא נבראו, מלמדים בסבירות גבוהה שנעשה שימוש באתר מבוסס בינה מלאכותית, לנוכח הדמיון הרב בין מקרה זה לבין מקרים דומים מהעת האחרונה", הסבירה השופטת כנפי-שטייניץ מדוע החליטה להתייחס באריכות לתופעת השימוש בכלי הבינה המלאכותית לצורך עריכת כתבי בית- דין.
חשש לזליגת מידע ופגיעה בפרטיות הלקוח
השופטת כנפי-שטייניץ עמדה על יתרונות בינה מלאכותית יוצרת – חידוש טכנולוגי שלא פסח גם על עולם המשפט: בבתי משפט בעולם בינה מלאכותית מחליפה בני אנוש במשימות משפטיות או ניהוליות. למשל, במספר מדינות בארה"ב נעשה שימוש בבינה מלאכותית לגיבוש הערכת מסוכנות של נאשמים.
גם עורכי דין נעזרים בבינה המלאכותית בהעשרת כתבי הטענות ובשיפור הניסוח. לצד זאת סקרה השופטת גם את החסרונות והסיכונים. אחד מהם הוא החשש לזליגת מידע שהוזן לתוך מערכת ה-AI.
יש לציין כי הישנותם של מקרים כאלה הביאה לאחרונה את ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין לפרסם גילוי דעת בנושא, לאור הסיכונים האתיים הנשקפים לעורכי הדין המחויבים בחיסיון כלפי הלקוחות. שכן, קיים חשש לזליגת מידע אישי ולפגיעה בפרטיות הלקוח.
חיסרון נוסף הוא "דיפ-פייק" – יצירת כתבי שמע, תמונות או סרטונים הנחזים כאמיתיים, שלא היו ולא נבראו. מצד שני, בתי המשפט נאלצים להתמודד גם עם טענות זיוף נגד ראיות אותנטיות.
אתגר נוסף הוא תופעה המכונה "הזיות" – יצירת תוכן המכיל מידע כוזב או מטעה המוצג כעובדה, כפי שקרה במקרה הזה לעורכת הדין. "דומה שפלא ה'הזייה' שקיבלה נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו", נכתב בפסק הדין.
סנקציות חמורות
"עורך דין המגיש כתב בית דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו כלפי הלקוח, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד וכלפי מקצוע עריכת הדין", עמדה השופטת כנפי-שטייניץ על חובות עורכי הדין וסקרה את הכלים העומדים לרשות בית המשפט לטיפול במצבים אלו:
– סילוק על הסף הליך המבוסס על כתב טענות מטעה או המכיל טענות בדויות
– סילוק על הסף בשל היעדר תשתית משפטית מספקת
– הטלת הוצאות אישיות על עוה"ד
– הפרת חובת עוה"ד שלא להטעות את בית המשפט עלולה לעלות כדי עבירת משמעת.
השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי במקרה הספציפי הזה, מאחר שמדובר במקרה ראשון מסוגו שהובא לפתחו של בג"ץ, והרבה לפנים משורת הדין, היא לא תעשה שימוש באף אחד מהכלים שפורטו, אך העבירה מסר חד וברור: "במקרים עתידיים דומים יעשו בתי משפט שימוש בסמכויות הנתונות להם בכדי לשמור על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו. אין זו זכות אלא חובה".
לפני סיום הבהירה השופטת כי אין בחומרת המקרה הספציפי ובחששות שהוא מעורר להעיב על שימושים ראויים בכלי ה-AI, אולם יש להדגיש את חובות עורכי הדין לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי, ובפרט לא להגיש כתבי בית-דין מבלי לבדוק היטב את אמיתותם ודיוקם.
השופט דוד מינץ והשופט יוסף אלרון הצטרפו לפסק דינה של השופטת כנפי-שטייניץ.
את העותרת (סיוע משפטי) ייצגה עו"ד סוהיר זידאן.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
