הורים לתשעה ילדים, ארבעה מהם קטינים, נפרדו זה מזו לפני כשנתיים. שניהם הגישו לבית הדין הרבני תביעות. היא הגישה תביעת גירושין, ואילו הוא הגיש תביעה לשלום בית.
האישה טענה כי בעלה נהג כלפיה באלימות פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית, ובנוסף היכה את ילדיהם. היא ציינה כי במהלך שנות נישואיהם פנתה לגורמים טיפוליים שונים ושיתפה אותם באלימות שחוותה.
מנגד, הבעל הכחיש את טענות האלימות על כל גווניה, וביקש מבית הדין לחייב את האישה לעשות אתו שלום בית. לדבריו, המשבר נובע מבעיות נפשיות ומחוסר התמדה בנטילת התרופות הפסיכיאטריות. הוא גם האשים את בני משפחת האישה, שלדבריו מסיתים אותה נגדו.
במהלך ההליך המשפטי נשמעו עדויות ובין היתר הוצגה וחוות דעת מומחה. מכל אלה עלה כי הבעל שתלטן, אובססיבי ומכחיש מציאות. אפילו אנשי צוות המוסד החינוכי שבו לומדים חלק מהילדים סיפרו על תחושת פחד ממנו ואי נעימות בשיחות עמו.
"כחלק מהאובססיביות מצאנו גם שהאישה היתה עושה קניות והוא היה מכריח אותה להחזיר מצרכים שלדעתו לא היו הכרחיים", כתבו דייני בית הדין הרבני האזורי בירושלים, והוסיפו כי נוכח ההתנגדות העזה של האישה כלפי הבעל, שקראה לו בדיונים 'נאצי' וכינויים חריפים אחרים – "בית הדין אינו רואה שום סיכוי לשלום בית". הדיינים המליצו לצדדים להתגרש.
הבעל לא השלים עם ההחלטה והגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. בערעור ביקש שבית הדין יורה על ניסיון לשלום בית עם האישה, כולל מגורים משותפים של שישה חודשים, ואם לא יצלח הדבר – "יאות לתת גט". הבעל הוסיף כי הוא כהן שלא יכול להחזיר גרושתו, וכן אברך עם תשעה ילדים.
האישה סירבה בתוקף לשוב לשלום בית. באמצעות באי כוחה, עו"ד מנחם חפר וטוענת רבנית דינה שרה רייטשיק, היא סיפרה כי בדיון על המזונות המתנהל בבית המשפט אמר הבעל: "כשתרגיש בודדה וללא כסף, היא תתפקח". כלומר, רצה שתהיה מורעבת ובודדה כדי לכפות עליה שלום בית. "מבקש חצי שנה כולל מקווה. זו הזמנה לאונס!", הוסיפו באי כוחה של האישה.
לאחר העיון בחומר שבתיק, כולל שמיעת טענות הצדדים, גם דייני ערכאת הערעור – הרב קלמן מאיר בר, הרב אברהם שינדלר והרב יצחק אושינסקי – התרשמו מכך שהבעל אובססיבי ומרוכז בעיקר בעצמו.
"עדות לכך שהוא אובססיבי, תעיד העובדה כי לאחר הפירוד הוא שלח לאשתו 60 (!) מכתבים עם מתנות. היא לא הגיבה לו לשום מכתב. הרי בעל שרואה שאשתו לא רוצה אותו, חדל בשלב מסוים לנסות ולפייס אותה. לא כן בעל אובססיבי המנותק מרצונות אשתו ורגשותיה", הסבירו הדיינים.
"הבעל סבור שרבים בסביבתו חולי נפש ובעייתיים; אשתו, הבן שלו, אחי האישה. הוא בסדר. הבעל אובססיבי כלפי כל דבר, לא שומע מה שאומרים אחרים (אף התקשה להאזין לשאלות בית הדין), מרוכז רק בעצמו ולא איכפת לו ממה שעובר על זולתו", הוסיפו הדיינים וסיכמו: "בית הדין התרשם למעלה מכל ספק כי אין סיכוי לשלום בית בין הצדדים. האישה מואסת בבעלה, ומשדרת שנאה תהומית כלפיו. בית הדין התרשם כי זו דעתה האישית, ואינה מושפעת מאת אחרים כטענת הבעל".
לאחר שהוסיפו נימוקים הלכתיים פסקו הדיינים כי הערעור יידחה ועל הצדדים להתגרש (4 פברואר).
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
