בדצמבר 2020 רשות המסים הגישה לבית משפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד בעלי חברות ליבוא ושיווק ירקות קפואים, בגין עבירות מכס, מע"מ והלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים.
חברת "לוטוס" של מאיר שבת (67) מפרדסיה, ייבאה לארץ שעועית, פול, כרובית, במיה, קסבה, ארטישוק, תות שדה, צ'יפס ובוטנים – מספק מצרי ששמו "אלמרווה".
היבואן שבת ביצע הונאות של המכס במשך ארבע שנים כדי להפחית את המסים שישלם – ניפח בהצהרותיו את כמויות הפול, במיה וקסבה שייבא, והמס בגינם נמוך מאוד – כדי לכסות על הברחות צ'יפס, תות שדה וכמויות עודפות של שעועית וארטישוק, החייבים במיסי יבוא גבוהים.
בחלק מהמכולות נמצאו טובין אשר שבת לא הצהיר עליהם כלל – כגון תותים קפואים, כרובית ובוטנים – העתירים במס. בכדי להסתיר ייבוא טובין אלו, נופחו כמויות של ירקות החייבים במסי יבוא נמוכים או פטורים.
בנוסף, חשבוניות הספק פוצלו באופן מלאכותי: חשבונית מונמכת עם הערך אשר הוצהר במכס הוצאה על שם חברת לוטוס (היבואנית), וחשבונית נוספת שהשלימה את התשלום לספק הוצאה על שם חברה אחרת, הרשומה על שם בן משפחה, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כאשר התשלום שולם בחלקו באמצעות צ'יינג'ים.
באמצעות הצהרות על שווי טובין הנמוך מהשווי האמיתי ופיצול החשבוניות, השתמט שבת ממסים בשווי של קרוב ל-8 מיליון שקל החלים על הסחורה ששוויה הוערך ב-25 מיליון שקלים. ההברחות בוצעו במשך ארבע שנים, 2012-2016.
זו אינה ההסתבכות הראשונה של היבואן בפלילים: הוא הורשע בשני תיקי הונאות מס מסוג דומה, בגינם ריצה כבר מאסר של 30 חודשים לפני כעשור. על כן, יחידת התביעות הארצית של המכס ביקשה להטיל עליו עונש כבד כרצידוויסט, של 55 חודשי מאסר בפועל (ארבע וחצי שנים).
סנגוריו של שבת, עו"ד אברהם שהבזי יחד עם עו"ד עדן שהבזי ממשרדו ביקשו לחרוג ממתחם העונש ההולם והמקובל.
הסנגורים הצביעו על כך שהעבירות האחרונות בוצעו לפני שמונה שנים, טרם כניסתו של שבת למאסר הקודם במאי 2016 (כלומר, העבירות בוצעו תוך כדי ניהול משפטו הקודם).
עורכי הדין שהבזי הגישו מסמכי שב"ס ורש"א (הרשות לשיקום האסיר) המצביעים על כך שבאותה תקופת מאסר, הנאשם עבר שיקום מוצלח.
לאחר שנה וחצי, הוא שוחרר על ידי ועדת השחרורים בשחרור מוקדם כאשר שליש נוכה ממאסרו, ושנה נוספת לאחר מכן היה תחת פיקוח רש"א בהמשך טיפול וללא הפרות.
עוד עולה, כי מאז שוחרר מהמאסר לפני שבע שנים, הוא לא מעד שנית והעבירות המיוחסות לו כאן הן ישנות.
עו"ד שהבזי ביקש לתת משקל למחדלי התביעה, עקב השיהוי הארוך בהגשת כתב האישום, ואת העובדה כי שבת מודה בעובדות תיק זה במסגרת הסדר טיעון, ללא שמיעת ראיות, תוך חיסכון בזמן שיפוטי. הסנגור הדגיש אף את נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו והפגיעה במשפחתו עקב ההליכים המתמשכים.
בשורה התחתונה ההגנה ביקשה למזער את העונש עד כמה שניתן, בעוד התביעה עתרה למאסר ארוך שנים. יש לציין כי במסגרת הסדר טיעון שאמנם לא כלל הסכמה על העונש, הסכימה התביעה לבקשת הסנגור למחיקת נאשם נוסף, בן משפחה של שבת מכתב האישום.
שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, הדס רוזנברג שיינרט, קיבלה בגזר הדין את בקשת ההגנה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם.
השופטת ציינה כי אין להקל ראש בחומרתן של עבירות המרמה כלפי רשויות המדינה: "המעשים בוצעו באופן שיטתי ומתוחכם, תוך תכנון קפדני מוקדם והגשת מעל 100 מסמכים כוזבים למכס. ניכרה הסלמה הדרגתית במעשי הנאשם לאורך תקופה ממושכת, וסכום המסים מהם השתמט ניכר… היבט חומרה נוסף נוגע לעבירות הלבנת הון, תוך שימוש בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין… לצד הנזק הכלכלי, גרמו הדיווחים הכוזבים לסיכון שלום הציבור, שכן הירקות והפירות נכנסו למדינה ללא הפיקוח הנדרש. העבירות בוצעו ממניע של בצע כסף".
"במקרה דנן, אין מדובר בנאשם נטול עבר פלילי", ציינה השופטת. לצד זאת ציינה כי השתכנעה מטענות ההגנה, שאין למצות את הדין עד תום עם שבת.
"הנאשם ביצע את העבירות בתיק זה משנת 2012 ועד לחודש מאי 2016 . כתב האישום הוגש ב-31 לדצמבר 2020, כארבע שנים לאחר העברת התיק לידי המאשימה. הלכה היא, כי שיהוי ממושך בהגשת כתב אישום, הנובע מהתנהלות רשויות התביעה, עשוי להביא להקלה בעונש".
השופטת ציינה את המסמכים שהוגשו על ידי ההגנה, מהם עולה כי "במהלך תקופת המאסר (הקודמת) ולאחריו, עבר הנאשם הליכים טיפוליים, תוך שיתוף פעולה מלא, ונראה כי שינה את אורחותיו… אין להתעלם מכך שהעבירות האחרונות נשוא תיק זה בוצעו לפני כשמונה וחצי שנים, טרם ריצוי עונש מאסר בפועל וטרם הליכי הטיפול אותם עבר".
עוד שוקללה לכף זכות העובדה שהנאשם שילם 300 אלף שקל על חשבון חוב השומה האזרחי ובכך הסיר חלק מהחוב, וכן צויינו נסיבות אישיות שונות.
בשורה התחתונה, קבע השופטת: "במקרה יוצא דופן זה באתי לכלל מסקנה כי באיזון בין מכלול השיקולים… ובהתחשב בסיכוי לשיקומו של הנאשם, יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם".
העונש שנקבע: 18 חודשי מאסר, חילוט מוסכם בסך 390 אלף שקל, קנס נוסף 75 אלף שקל.
