משפט פלילי שהחל לפני כשלוש שנים וזעזע רבים, ירי קטלני שגרם למותו של ילד בן ארבע בכפר ביר אל-מכסור שבגליל התחתון, הגיע לנקודת מפנה מפתיעה:
בית משפט העליון דחה ערר של המדינה ואישר את החלטת בית משפט המחוזי בחיפה, לשחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני את הנאשם עאטף חאלדי.
כתב האישום המקורי נגד חאלדי ייחס לו רצח בנסיבות מחמירות.
הפרקליטות טוענת כי הרצח בוצע בעת שהוא ירה בנשק אוטומטי לכיוון של אדם אחר, אבל פגע בילד עמאר חוג'יראת אשר שיחק בגן משחקים באותה עת.
ההליך המשפטי מאז מעצרו של הנאשם נמשך קרוב לשלוש שנים, במהלכן כתב האישום תוקן לעבירת רצח באדישות, אבל רשימת העדים שטרם העידו ארוכה מאוד.
על רקע זה, השופט ניצן סילמן מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהנאשם ישוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני, לצד הפקדת ערובות כספיות גבוהות במיוחד.
החלטת בית המשפט עוררה תהיות קשות בסוגיית "המתח שבין התמשכות ההליכים הפליליים לבין זכויות נאשמים הטוענים לחפותם".
הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה וערערה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד מירי קולומבוס.
עו"ד קולומבוס אמרה בבית המשפט העליון: "מסוכנות זו לא ניתנת לאיון, גם לא באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני".
סנגוריו של הנאשם, בינהם עו"ד תמי אולמן ועו"ד שאדי סרוג'י, משה גלעד ושוש חיון, טענו שעל אף חומרת האישומים לא ניתן להחזיק את חאלדי מאחורי סורג ובריח בנסיבות בהן המשפט אינו עומד בפני סיום, ואף צפוי להימשך עוד זמן רב.
בדיון בבית המשפט העליון נכנס לתמונה היבט נוסף – הסכם "הודנה" בין משפחתו המורחבת של הנאשם לבין משפחתו המורחבת של הילד המנוח, במטרה "להרגיע את הרוחות".
הסנגורים ציינו זאת והדגישו כי לנאשם אין עבר פלילי, וישנם ארבעה אנשים נורמטיביים שמוכנים לפקח עליו.
השופטת דפנה ברק ארז השתכנעה ואישרה את השחרור למעצר בית באיזוק אלקטרוני, חרף התנגדותה הפרקליטות.
"אני סבורה כי דין הערר להידחות… התנאים שנקבעו בענייננו מקימים מערכת פיקוח הדוקה אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב".
חלק מתנאי השחרור: הפקדת ערבות של 300 אלף שקל במזומן, והתחייבות עצמית בסך מיליון שקל.
על כל אחד מארבעת המפקחים הוטלה גם כן התחייבות בסכום זה.
בנוסף הוצא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה מהארץ.
אבל הרוחות לא נרגעות. במשפחת המנוח, וגם גורמים במשטרה, מביעים תסכול מכך שיתכן וההליכים בתיק הזה יימשכו שנים ללא הכרעה, בזמן שהנאשם אינו שוהה מאחורי סורג ובריח.
כמו כן נשמעות טענות על כך שפרק זמן של שלוש שנים במעצר, לפני שמגיעים לסיום פרשת התביעה, הוא בלתי סביר בעליל.
"המשמעות היא שהמשיב צפוי לשהות במעצר תקופה העולה על ארבע שנים", ציינה השופטת ברק ארז, והוסיפה: "בשים לב לכך שההליך מתמשך כבר כשלוש שנים והוא צפוי להימשך עוד תקופה ארוכה – בשלב זה נקודת האיזון נוטה להעברת המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני".
