בוטל אישום האונס נגד יוסי שוורץ, שהיה מנהל מועדון "הפורום" המיתולוגי בבאר שבע.
שתי מתלוננות היו נגד שוורץ, אחת מהן העידה בבית המשפט המחוזי. לאחר חקירתה הנגדית, לאור הבקיעים שחשף צוות ההגנה בראשות עורכי הדין עדי כרמלי ועמית חדד ובקשת המתלוננת להפסיק את עדותה – נוהל הליך גישור לפני נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בני שגיא.
בסיומו, הפרקליטות מחקה את עבירת האונס שיוחסה לנאשם, והוא הורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה בלבד. לפי ההסדר שנקבע, שוורץ יבצע עבודות שירות.
כתב האישום המקורי שהוגש לפני כמעט שלוש שנים, ייחס לשוורץ שלושה אישומים – בגין אונס מתלוננת אחת, מעשה מגונה בכוח במתלוננת אחרת, והספקת סמים מסוג קטמין ו-MDMA לשתי בלייניות אחרות (אחת מהן, צויין על ידי התביעה, קיימה עמו יחסים בהסכמתה).
שוורץ (62) היה הבעלים של מועדון "הפורום" במשך 30 שנים ודמות בולטת בחיי הלילה בעיר, שסחף למועדונו בליינים מכל רחבי הארץ.
בכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום, נטען כי הוא ביצע עבירות מין בשתי בלייניות במועדים שונים, כאשר הגיעו לבלות במועדון, והוא "הוביל" אותן למשרדו.
המתלוננת באישום העיקרי היתה סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון, שבאה למועדון עם שתי חברותיה, והן הכירו לראשונה את שוורץ באמצעות מכר משותף. על פי עדותה, הוא הזמין להן אלכוהול על חשבונו. בנוסף לכך, הם עישנו יחד מריחואנה שהביאה אחת החברות.
בכתב האישום נטען כי בהמשך בסביבות 3 וחצי בלילה, שוורץ הוביל את המתלוננת למשרדו. על פי האישום, הוא ביצע בה שם מספר אקטים מיניים, אקט אוראלי וחדירה, למרות שהיא אמרה לו לכאורה מספר פעמים "לא" וניסתה להדוף אותו קלות מעליה.
האישום השני בתיק התייחס למקרה שאירע כמה שנים לפני כן עם צעירה אחרת. ביחס אליה הואשם שוורץ בביצוע מעשה מגונה תוך שימוש בכוח.
נטען כי בעל המועדון ניגש אליה על הבר, החמיא לה על יכולת הריקוד ואמר לה שהיא "בטח תשגע לו את הצורה אם ישכבו יחד במיטה". אחרי המילים הברורות האלה, הוא הציע למתלוננת לעלות למשרדו, שם ידבר איתה בשקט ויציע לה עבודה במועדון. המתלוננת הלכה אחריו, ואז הוא הציע לה לעבוד כרקדנית ב"כלוב" במועדון ואמר לה ש"עם גוף כמו שלה" היא תעשה הרבה כסף. המתלוננת אמרה שזה פחות רלוונטי, אבל נתנה לשוורץ את מספר הטלפון שלה.
בשלב זה נטען כי הוא החל לחבק אותה ולגעת בגופה ולמשש איברים אינטימיים, כנגד רצונה, מעל לבגדיה, ולנשק אותה, עד אשר הצליחה להשתחרר מאחיזתו.
החקירה התבצעה על ידי חוקרים מיחידת ההונאה במחוז דרום.
התובעת אשר ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים, כתבה כי הנאשם "מגדיר את עצמו כמכור למין ועל כן אם ישוחרר, קיים חשש שיפגע בנשים נוספות".
שוורץ, אשר יוצג על ידי עורכי הדין כרמלי וחדד, טען לאורך הדרך כי יחסי המין עם המתלוננת הראשונה היו היו בהסכמתה וביוזמתה, ולא זכר את המתלוננת השנייה אבל טען שאם היה בסיטואציה דומה עמה – גם זה היה בהסכמה.
חודשיים אחרי הגשת כתב האישום, שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון כבר קיבל את ערעור ההגנה על המשך המעצר ושחרר את שוורץ למעצר בית.
השופט עיין בחומר הראיות וכתב כי "קיימת אי בהירות" ביחס לאשר התרחש במשרדו של שוורץ ,ובקשר לגרסת המתלוננת בנוגע לתחילת האירוע לאחר שעלתה למשרדו ב-3 בלילה מרצונה.
במהלך חקירה נגדית של המתלוננת, צוות ההגנה חשף תיעוד של מתנדבת מארגוני הסיוע לנפגעות אונס, שתדרכה את המתלוננת לגבי עדותה, כאשר המתלוננת אומרת לכאורה שאינה זוכרת פרטים מהאירוע. בכך טענה ההגנה – בוצעה פעולת שיבוש וזיהום העדות.
צוות ההגנה גם עימת את המתלוננת עם צילומים ממצלמות האבטחה, בהם היא נראית בקרבה פיזית עם בעל המועדון, באופן הסותר את עדותה (אך לא במשרד עצמו שם בוצעה לדבריה התקיפה). ההגנה טענה כי המתלוננת כמעט חבוקה עם בעל המועדון.
לאחר ימים של חקירה נגדית, המתלוננת ביקשה מהפרקליטות לסיים את עדותה ולא להמשיך לעמוד בחקירה של ההגנה.
התיק הועבר מהרכב של שלושה שופטים לגישור אצל השופט שגיא, ושם הושג הסדר טיעון בין הפרקליטות להגנה, לפיו כתב האישום יתוקן, שוורץ יורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה, על פי הודאתו, ובהסכמה יוטל עליו עונש של תשעה חודשי עבודות שירות (ללא ניכוי תקופת המעצר), ופיצוי בסך 130 אלף שקל. מתוכו, 110 אלף ישלם למתלוננת הראשונה ו-20 אלף שקל לשנייה.
צוות הסנגורים כרמלי, חדד, נועה מילשטיין ומור בר-אור מסרו בתגובה: "נגד יוסי שוורץ הוגש כתב אישום חמור שייחס לו עבירת אונס. לאחר שצוות ההגנה בחן את החומרים הוא גילה שני דברים – האחד, חומר הראיות סותר לחלוטין את הטענות שבכתב האישום; שניים – שבמסגרת החקירה שנוהלה בוצעו עבירות חמורות של שיבוש מהלכי חקירה, בניסיון לייחס לשוורץ מעשים שלא ביצע. רק לאחר שהתחילה החקירה הנגדית של המתלוננת, הפרקליטות הסכימה לחזור בה מאישום האונס ולהסכים לעונש של עבודות שירות. מה שהתחיל כפרשה שהסעירה את המדינה בקול תרועה רמה מסתיים עתה בקול ענות חלושה – ובצדק. אני מודים לכבוד הנשיא בני שגיא על הגישור המקצועי שביצע".
