שופט בית משפט המחוזי בחיפה, שמואל מנדלבום, קיבל באופן חריג בקשה שיפסול עצמו מדיון בעתירה המבקשת לאסור על עיריית חיפה לצוד חזירי בר בשטחים העירוניים, במרחק של פחות מ-500 מטר מבתי מגורים.
העתירה כנגד עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים (רט"ג) הוגשה בחודש ספטמבר על ידי עו"ד אביטל בן נון וקרין ארד, באמצעות עו"ד ריצ'ארד סאלח, ונותבה לטיפול השופט מנדלבום.
חודש לפני הגשת העתירה של בן נון וארד, הוגשה עתירה בנושא דומה על ידי עמותת "תנו לחיות לחיות". גם בעתירה זו ישב השופט מנדלבום ובה הוא כבר נתן פסק דין הדוחה אותה. הדגשים בעתירה של "תנו לחיות לחיות" היו אחרים: התנועה ביקשה מבית המשפט שיורה לקבוע קריטריונים ברורים, המבוססים על הנחיות, נהלים ותנאים להמתת חזירי בר בשטחי העירייה ולא לאפשר פעולת ציד על ידי קבלנים, מבלי פיקוח בשטח של גורם מקצועי מטעמן של העירייה ורט"ג.
העתירה של בן נון וארד, לעומת זאת, דורשת למנוע כל היתר לציד חזירי בר בשטחים המיושבים, במרחק של פחות מ-500 מטר מבתי מגורים, בטענה כי היתרים שנתנה הרט"ג לעירייה מנוגדים לחוק הגנת חיית הבר. החוק אוסר ציד במרחק קטן מ-500 מטר מישוב ובשעות הלילה, מחשש שירי בסמוך לבתי מגורים ולשטחים ציבוריים, לעיתים מתוך רכב או במארב, יסכן חיי אדם.
בעתירה של "תנו לחיות לחיות", השופט מנדלבום התייחס לסוגיה הרחבה של חוקיות היתרי הציד שניתנו בשטחי העיר ואימץ את עמדת העיריה והרט"ג, שלפיה ניתן לנפק היתרי ציד מיוחדים החורגים מהוראות סעיף 4 לחוק ומאפשרות ירי במרחק קטן מ-500 מטר מבתים. זאת על מנת למנוע התפשטות מחלות ובתנאים שנקבעו בנוהל הרט"ג.
לאחר שמנדלבום נתן את פסק הדין בעתירה של "תנו לחיות לחיות", ביקשו עורכות הדין בן נון וארד, שעתירתן טרם נשמעה לפניו, שהשופט מנדלבום יפסול את עצמו. השופט – כך טענו – כבר חיווה את דעתו בצורה נחרצת בפסק הדין של העתירה הקודמת ולמעשה, דחה את טיעוניהן אף על פי שהעתירה של "תנו לחיות לחיות" התייחסה לנושא צר יותר.
עו"ד סאלח, פרקליטן של העותרות, טען כי קביעותיו של השופט, בפסק הדין בסוגיית היתרי הירי, יוצרות חשש אובייקטיבי כי דעתו של השופט כבר ננעלה בסוגיה וכבר קיבל את עמדת המשיבות, העיריה ורט"ג. לטענתן, נוצר מצב של משוא פנים ולפיו הכרעתו של השופט בעתירת "תנו לחיות לחיות" כבר חרצה בפועל גם את גורל עתירתן. לפיכך, הוגשה בקשה לפסילת השופט ולהעברת הדיון בעתירה למותב אחר.
העיריה ורשות הטבע והגנים התנגדו לבקשה לפסילת השופט וטענו, כי קבלתה עלולה להוביל גם להכרעות שיפוטיות סותרות באותו עניין.
השופט מנדלבום קיבל את הבקשה באופן חריג למדי וכתב: "משבחרו העותרות שלא לבקש להצטרף לעתירת 'תנו לחיות לחיות' וטענו, כי יש הצדקה לקיום דיון נפרד בעתירתן – העותרות נטלו על עצמן את הסיכון שלפיו במסגרת הדיון בעתירה הקודמת יתקיים גם דיון בשאלת אי-החוקיות של היתרי הציד… (עם זאת) משקיימתי דיון בפסק הדין בדיוק בשאלה העומדת במוקד עתירת העותרות הנוכחית והבעתי עמדה נחרצת, כאשר קיבלתי קטגורית את טיעוני העירייה ורט"ג – העמדה הברורה שהבעתי, מעמידה באופן אובייקטיבי בספק רב את הסיכוי שהעותרות יצליחו לשכנע אותי לשנות את עמדתי בכל הנוגע לסמכות מנהל רט"ג ליתן היתרי ציד מיוחדים הכוללים היתר לירי בתוך המרחב העירוני.
"בנסיבות אלו, העמדה שהבעתי בפסק הדין מבססת עילה לפסילתי מהמשך הדיון בעתירתן ומצדיקה העברת הדיון למותב אחר".
