הזמן: 19 באוקטובר 2004.
המקום: העיירה לינשפין בדרום שבדיה.
לכאורה, עוד בוקר מנומנם בעיירה סגרירית שחיה בשקט ושלווה אידיליים, על גבול השעמום.
לפתע יורד גבר צעיר עם כובע גרב מהאוטובוס, נעמד במדרכה בלב פארק מוריק ופורח ודוקר את אדנאן עבאס, ילד בן שמונה שהיה בדרכו לבית הספר.
גונילה פרשון, אישה בת 56 שהיתה בדרכה לעבודה, הבחינה ברצח וניסתה להציל את הילד.
קארין, אישה שדיוושה על אופניה בקרבת מקום, שמעה את הזעקות ועשתה ברקס מול זירת הרצח.
הרוצח התקדם לעברה, היא הצליחה להבחין בפניו, אך הוא הצליח לחמוק מהזירה, מותיר אחריו שתי ראיות בלבד: סכין פרפר טבולה בדם וכובע גרב שנמצא בפח זבל, שני רחובות מזירת הרצח, עליו היה טלאי עור עם שם המותג "פאשן ור פוינטס".
כך מתחילה "פריצת דרך", סדרת מתח שבדית משובחת בסגנון פשע אמיתי.
הסדרה זינקה בן ליל לרשימת עשרת התוכניות הנצפות ביותר בנטפליקס.
יון סונדין, שאשתו בחודש התשיעי להריונה, הוא קצין משטרה המופקד על החקירה.
"חקירות דורשות הרבה עבודה בדרך כלל", מטיחה בו אשתו ההריונית. "עזבי, יהיו לי כמה ימים עמוסים וזהו. את לא צריכה לדאוג", הוא מנסה להרגיע את אשתו.
"אני חושב שיש לנו סיכוי טוב לתפוס את הרוצח", מעודד סונדין את צוות החקירה עליו הופקד, אבל החיים, כידוע, הם לא תוכנית כבקשתך, והמכשולים צצים כבר בהתחלה.
קארין, עדת הראייה היחידה שעדין סובלת מטראומה כבדה, מתקשה להיזכר בפניו של הרוצח, ורק אחרי חקירה בהיפנוזה מצליחה לשחזר קלסתרון ראשוני.
במקביל, פרשת הרצח הכפול פורצת בסערה לתקשורת הארצית וזורעת פאניקה והיסטריה בלינשפין, שם פוחדים הורים להוציא את ילדיהם מהבית וכוחות משטרה מאבטחים את בתי הספר.
מהר מאד מגיעה דיאגנוזה של חוקרת פסיכולוגית לפרופיל של הרוצח:
מדובר בגבר שסובל ממחלת נפש.
הגיל שלו נע בין 15 ל-30.
הוא מכיר לעומק את האזור המקומי.
הקורבנות שלו נבחרים באקראי.
הרוצח כנראה סובל מחרדה חמורה עם צורך מודחק להרוג.
האם יעשה זאת שוב? סביר להניח שכן.
650 בדיקות דנ"א ו-4,500 פניות למשטרה
המשטרה הולכת לפי הספר: דורשת מהציבור להתנדב לתת דגימות דנ"א, מחפשת חשודים פוטנציאלים ברשימת עשרות צעירים שאושפזו במוסדות פסיכיאטריים, ומאות צעירים בעלי עבר פלילי. החוקרים עובדים מסביב לשעון, אבל טוחנים מים ולא עולים אפילו על קצה חוט.
חלפה שנה מאז הרצח הכפול הנורא. 650 בדיקות דנ"א ו-4,500 פניות למשטרה, טרם הניבו תוצאות.
קאט. חמש שנים אחרי הרציחות ועדיין אף אחד לא נעצר.
העצב מתחלף בכעס ותסכול לנוכח חקירה שלא מתקדמת לשום מקום.
קאט נוסף. היום חלפו 10 שנים מאז שהילד והאישה נרצחו באמצע רחוב בלינשפין, רציחות שהטביעו את חותמן.
לפחות 10,000 תשאולים ואלפי גברים שנתנו דגימות דנ"א אך עדיין לא נמצאה התאמה.
אם הרוצח חי, הוא עדיין מסתובב חופשי.
קאט שלישי ללינשפין אחרי 16 שנה.
יון סונדין עדיין נעול מטרה על החקירה המסתורית ולא מוריד את הרגל מהגז. הוא הבטיח למשפחה הלבנונית של אדנאן ולביורן, בעלה של גונילה, שימצא את הרוצח ויהי מה.
הממונה עליו בתחנת לינשפין מודיע לו שהם לא יוכלו אחרי 16 שנה להמשיך להקצות לחקירה משאבים נוספים. "כדאי שתעבור לחקירות לא פעילות", הוא ממליץ לו.
סונדין מתפוצץ מכעס.
הוא שולף מספריית החקירה העמוסה במאות קלסרים, את קלסר מספר 23, שבו יש רשימה של כל הדיירים ברדיוס של שני ק"מ.
אחר כך שולף את קלסר 314: רשימה של כל האנשים שהיו להם כרטיסי אוטובוס באוקטובר 2004.
"אני יודע", הממונה מנסה להרגיע את סונדין שעדיין לא נרגע. "זאת חקירה ללא רבב. אולי החקירה הכי טובה שראיתי בחיי. החקירה הכי גדולה בשוודיה מאז ההתנקשות באולף פלמה (1986), ראש ממשלת שבדיה. עשית הכול לפי הספר. כבר אין לך יותר מה לעשות".
"עוד לא עצרנו אותו", מתקומם סונדין. "אני מסרב. לא עד שנמצא אותו. אנחנו חייבים את זה למשפחות שמחכות לתשובות".
"יש לך שבועיים לסמן את החקירה כחקירה לא פעילה", מסכם הממונה וסונדין לא מאבד תקווה.
הכול בזכות הרוצח מגולדן סטייט
ואז, תוך כדי נסיעה במכוניתו מגיע הטוויסט המיוחל: סונדין שומע ברדיו שהאנס והרוצח הסדרתי המפורסם מגולדן סטייט נעצר אחרי 44 שנה באמצעות סוג חדש של ראיות דנ"א. הוא גולש ברשת ומוצא מאמר כיצד נתפס הרוצח הסדרתי הנורא ביותר בתולדות קליפורניה בעזרת הגנאלוגיה הגנטית.
מהר מאד הוא מגיע לגנאולוג השבדי פר שקוגקוויסט, שפיתח שיטה גנאולוגית-גנטית חדשנית משלו. הגנאולוג מבטיח לסונדין שאם יהיה לו ביד דנ"א של הרוצח, יוכל לפענח את הפרשה. "דנ"א הוא כמו הצל שלנו ואנחנו לא יכולים להיפטר ממנו", מתמצת הגנאולוג את תורתו על רגל אחת.
"אתם רוצים להשתמש בגנאולוגיה גנטית כדי לפענח את הרצח הכפול מ-2004?", נשאלים ב-2020 יון סונדין והגנאולוג שקוגקוויסט בישיבה מיוחדת עם הפיקוד העליון של המשטרה, שם דורשים הסברים משכנעים לתקדים ההיסטורי.
"בגנאולוגיה רגילה עובדים לאחור. השיטה שלי כרוכה בתחקיר לשני הכיוונים, קדימה ואחורה", מתנדב הגנאולוג להסביר לצמרת המשטרה מדוע האופציה הגנאולוגית היא הסיכוי האחרון שלהם לפענח את הפרשה.
"מתחקים אחר הדנ"א של הסבים, עד שכל השושלות מתאחדות באבות ואימהות משותפים. ואז יודעים שהאדם שמחפשים, הרוצח, הוא כנראה צאצא של אותם אבות. ואז אתה עורך חיפוש במאגרים ציבוריים. השיטה שלי תחולל מהפכה בעבודה המשטרתית. אתם לא מבינים עד כמה השיטה הזאת תהיה שימושית. למה לא לתת לזה הזדמנות? ממילא החקירה תסומן כלא פעילה עוד שבועיים. תנו לנו עוד שבועיים".
"המקפים הם החורים בפרופיל"
אלא שגם החקירה הגנאולוגית החדשנית, שקיבלה חמצן לשבועיים נוספים, נתקלת באינספור מכשולים.
דגימת הדנ"א שנותרה מהסכין פרפר – חלקית מדי. "המקפים הם חורים בפרופיל", מסביר הגנאולוג הגאון לסונדין על הנתונים שרצים על צג המחשב. "זה כמו לסחוב מים במסננת. זה אומר שכנראה נפספס קרובי משפחה. אני לא יכול לעבוד עם זה. זה תת-רמה. אני צריך פרופיל טוב יותר כדי לצמצם את החיפוש. אם נשתמש בפרופיל הזה, נמצא אנשים שלא קשורים לרוצח".
העניינים מסתבכים וכמעט עולים על שרטון, עד שהגנאולוג מחליט לארוז הכל ולחזור הביתה. הוא לא יכול להמשיך לעבוד ככה. הפרופיל הגנטי שקיבל הוא סתמי. סונדין חוסם אותו בגופו ומתוודה: "אני עובד על הפרשה הזאת כבר 16 שנה. משפחתי התפרקה בגלל החקירה הזאת. אני לא יכול לשחרר", ומשכנע את הגנאולוג להמשיך ויהי מה.
סונדין דורש מהגנאולוג שילמד ממנו, כאלוף שבדיה בהליכה תחרותית שייצג את ארצו באולימפיאדות סיאול ואטלנטה, שתמיד דרש מעצמו הרבה יותר ממה שהוא מסוגל.
לא נחשוף את זהות הרוצח המסתורי, שהפך במהלך הזמן לרוח רפאים שריחפה מעל לינשפין והטילה עליה אימה ופחד.
נחשוף רק את ההסבר של הרוצח מדוע רצח באקראי את אדנן עבאס וגונילה פרשון: "הייתי צריך שניים. צריך להרוג שני אנשים כדי לקבל שקט נפשי".
לא בכדי זוכות סדרות המתח הנורדיות למוניטין בכל העולם.
הבולטת בהן היתה "הגשר" (2011), שביימה ליסה סיווה המחוננת, שביימה גם את "פריצת דרך". טביעות אצבעותיה ניכרות היטב גם הפעם בז'אנר שכבר זכה לכינוי "סקנדי נואר".
ואם ב"הגשר" השתוללה סיווה חופשי והפגינה את מלוא כישרונותיה הווירטואוזיים, הפעם היא הלכה צעד אחד קדימה, התבגרה, התמתנה ויצרה דרמת פשע שבדית רזה, הדוקה ורהוטה – שהזמן והסבלנות הם הכוכבים הראשיים בה – שילוב מרתק של מותחן נורדי קפוא, מאופק ומרוסן, וסדרה מז'אנר פשע אמיתי מותחת עד קצות הציפורניים, מסקרנת, מעניינת ומרתקת, המרגשת באנושיותה האמפתית. במיוחד כשמדובר בסדרה המבוססת על סיפור אמיתי מהחיים, המצטיינת בהדגשת הניואנסים האנושיים הדקים ביותר. ובשתי מילים: אל תחמיצו.
"פריצת דרך". The Breakthrough. 4 פרקים. נטפליקס.
מבוסס על ספרה של העיתונאית אנה בודין.
יוצרים: אוסקר סודרלנד, אנה בודין, פיטר סיולונד. במאית: ליסה סיווה.
שחקנים:
פיטר אגרס (ג'ון סונדין),
מתיאס נורדווקיסט (פר שקוגקוויסט),
ג'סיקה ליידברג (פרנסי),
קארין זדה פרומרי (לולו),
אניקה האלין (קארין),
ג'וליה ספור (סטינה אריקסון),
מלין גטלר (אניקה),
בהדור פולאדי (סעד עבאס),
ג'וליוס פליישנדרל (אנטה),
אמילטי פאלק (אנה),
מגנוס מרק (ביורן).
