לאחר שבחודש אוקטובר האחרון הרשיע בית המשפט בנתניה את נמרוד עובדיה, בעל דירה בעיר, עורך דין בן 70, נגזר השבוע דינו על ידי גיא אבנון מבית המשפט בנתניה בסעיפים של הסגת גבול, תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם, לאחר פרשייה במעורבות שוכרת דירה בבעלותו ושתי בנותיה הקטינות.
על פי האישום שהוגש בעניינו, האישה ושתי בנותיה, נערות בנות 13.5 ו-15 נותרו ללא קורת גג וחרף פניותיהן למשטרה – לא נשלחה ניידת. למעשה, המשטרה עמדה מנגד ולא סייעה להן מול בעל הבית הכוחני. הנאשם עובדיה, הוא גם פסיכולוג בהכשרתו (אם כי ללא מומחיות). לעובדיה – שני בנייני מגורים הבנויים אחד בסמוך לשני בנתניה, ואת הדירות בבניינים הוא משכיר לאנשים שונים.
כפי שנטען בכתב האישום נגדו, ביוני 2020, בתקופת הקורונה, בעיצומה של תקופת חוזה השכירות של האישה ד' (40), אם חד הורית שהתגוררה במקום עם שתי בנותיה (13.5 ו-15 במועד האירוע), התגלע בין האישה למשכיר עובדיה סכסוך. לטענתו, הדבר גבל בהפרת החוזה. בבוקר ה-11 ביוני, כאשר האם ובנותיה יצאו מהבית, הוא פרץ את דלת הדירה שבה התגוררה השוכרת בעזרת פועלים שהביא עמו, הוציא את רכושן של האם והבנות והחליף את המנעול.
בנותיה של השוכרת גילו את הפריצה כשחזרו מבית הספר ומצאו את עצמן חסרות גישה לביתן – אז הזעיקו את אימן. כאשר ניסתה האם להיכנס לבניין, נתקל בה הנאשם, הוא ניסה למנוע את כניסתה ואף היכה אותה. בתה בת ה-13 ניסתה להגן עליה, אך גם היא הותקפה. רק לאחר הגעת שוטר למקום, הצליחו השתיים להיכנס לבניין, אך מרבית רכושן לא הושב להן. לדברי המתלוננת, היא חייגה למוקד 100 של המשטרה בזמן אמת, עוד בטרם הגיעה לדירה, אך לא זכתה ליחס ראוי.
בהכרעת הדין צוין, כי הנאשם פעל כדי להשחיר את המתלוננת ככל יכולתו, העלה נגדה טענות מן הגורן ומן היקב, ללא תשתית ראייתית כלשהי להוכחתן ואפילו התיימר "לנתח את מצבן הנפשי" של בנותיה בכובעו כפסיכולוג (סעיף 8 להכרעת הדין).
על פי צוות ההגנה, עו"ד ברוך גבריאל ועו"ד ניצן שי, בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם ובאי כוחו חזרו על טענות, שנדחו, באשר לחלקה כביכול של המתלוננת בביצוע מעשי העבירה, ותרומתה להתרחשותם. "לא ניתן לומר שהעבירות בוצעו בחלל ריק", טענו הסניגורים, "יש קשר בין הנסיבות למעשים… המתלוננת ובנותיה ניסו להיכנס לבניין מגורים תוך הפעלת כוח".
השופט ציין: "הנה אם כן, הנאשם – העבריין שפגע בנפגעות העבירה – מלין בטיעוניו לעונש נגד משטרת ישראל על כך שיכולה הייתה למנוע את סבלן של קורבנותיו, ומבקש להקל בעונשו בשל מחדליה של המשטרה, שלא השכילה להגן עליהן מפניו. אכן, טיעון משכנע".
השופט הוסיף, כי העונש נגזר בשליש התחתון של מתחם הענישה, אך לא בתחתיתו, בשל חומרת המעשה. "הנאשם פעל בעורמה ובכוח, תוך גירוש המתלוננת ובנותיה מביתן, גזילת רכושן, תקיפתן הפיזית ואף פגיעה באחת הבנות לעיני המשפחה. השופט הדגיש כי יש לחייב את הנאשם בקנס כספי ופיצויים משמעותיים, המהווים "עזרה ראשונה" בלבד לנפגעות, בשל הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו להן. הפיצויים יועברו לאם המשפחה, במטרה לפצות כל אחת מהקורבנות בנפרד".
בתוך כך, הנאשם עובדיה נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, פיצויים למתלוננת ובנותיה בסך 50,000 ₪, קנס ומאסר על-תנאי.
