כחודשיים לאחר שהועמד לדין בתיק נשיאת אקדחים, ולאחר שמעצרו הוארך עד תום ההליכים, בית המשפט העליון קיבל ערעור והורה על שחרורו של תושב טירה לחלופת מעצר.
הנאשם עודאי יאסין (28) נעצר על ידי שוטרי תחנת טירה ובהמשך הגישה נגדו הפרקליטות כתב אישום על ריבוי עבירות של נשיאת נשק.
בכתב האישום נטען כי במגרש בטירה ששימש את הנאשם בין היתר לגידול בעלי חיים, נתפס דלי ובתוכו שני אקדחי FN וכן אקדח גלוק ושש מחסניות ריקות. לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
התשתית הראייתית בתיק התבססה על ממצאים פורנזיים, דוחות פעולה משטרתיים, ממצאים מחדירה לטלפון האישי של הנאשם, צילומי אבטחה ושיחת טלפון בין הנאשם לחברו, ששלח לו את תמונות כלי הנשק בטרם ביצוע החיפוש ובזמן שהשוטרים היו בשטח. למרות זאת הנאשם, נעדר עבר פלילי, הכחיש כל קשר לכלי הנשק.
שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרור, לאחר שקבע כי חלופות המעצר שהוצעו אינן רחוקות מספיק ממקום מגוריו. בתסקיר והודגשה התלות הרגשית בנאשם של בנות משפחה אשר הוצעו כמפקחות, לצד הערכה כי יתקשו להוות דמויות סמכותיות המציבות לו גבול. כמו כן נכתב כי קיים קושי לזהות מוקדי סיכון פוטנציאליים בסביבתו של הנאשם ובהתנהלותו.
בתוך כך, על רקע טענות של ההגנה לקשיים ראייתיים וכן טענות לגבי אופן ביצוע החיפוש, השופטת אילה אורן קבעה בהתייחסה לקשיים בתשתית הראייתית, כי "להגנה טענות כבדות משקל". עוד ציינה השופטת כי "נסיבות נשיאת כלי הנשק דומות לעבירה של החזקת נשק מחמת נשיאה קצרה בתוך שטח סגור והיות שהאקדחים הוחזקו בתוך דלי סגור". בהמשך דבריה, שבה וציינה השופטת כי היא מתייחסת אל מעשיו של הנאשם כעבירה של החזקת נשק.
בתחילת חודש דצמבר, השופטת אורן החליטה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. סנגוריו, עורכי הדין ניר זנו, זהבה קרן ואורי רינצקי, ערערו לבית המשפט העליון.
השופט חאלד כבוב קבע תחילה כי לא מצא מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בדבר חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, שכן "לא ניתן להפריז בסיכון הגלום בנשיאת נשק לא חוקי, אשר עלולה להביא, בפוטנציאל, לפגיעה ממשית בחיי אדם". עם זאת סבר השופט כי לפי עובדות כתב האישום – מדובר בעבירת נשק על הצד הנמוך יותר מבחינת המסוכנות שנשקפת ממנה.
עוד ציין השופט: "בית משפט השלום לא נתן משקל מספק לנסיבות המצדיקות סטייה מתסקיר של שירות המבחן, במובן זה שהעורר יועבר לחלופת מעצר בבית אחותו בטייבה באיזוק אלקטרוני ובתנאים נלווים משמעותיים. בהגיעי למסקנה זו נתתי דעתי לנסיבות חייו הקשות של העורר; היעדרו של עבר פלילי; העובדה כי מדובר בחלופת מעצר המרוחקת כעשרה ק"מ ממקום ביצוע העבירה לכאורה; התרשמותו של שירות המבחן כי 'כלל המפקחים המוצעים הנם אנשים נורמטיביים המבינים מה מצופה מהם'; וכן התרשמותי במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, ממשפחתו של העורר".
נוכח קביעות אלו, השופט קיבל את עמדת הסנגורים בכך שקבע שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את תנאי השחרור באיזוק אלקטרוני, לפי שיקול דעתו.
עד קבלת ההחלטה במחוזי, הנאשם יישאר במעצר.
