שר האוצר בצלאל סמוטריץ קבע בשבוע האחרון, כי רשות שוק ההון – הרגולטור המפקח על גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים – תפקח על הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל. הרשות תהא הגוף בעל סמכות הרישוי, הפיקוח וההסדרה על גופים ישראלים אשר ינפיקו מטבעות דיגיטליים יציבים.
מהם מטבעות יציבים (Stablecoin)?
עו"ד אורי גולדמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, מסביר כי הכוונה לנכסים דיגיטליים אשר ייסחרו תוך שמירה על ערך יציב יחסית וצמוד, ביחס לנכסים ומטבעות המונפקים על ידי מדינות, כמו שקל ודולר.
מטבעות דיגיטליים יציבים יתבססו על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אך יהיו בעלי תנודתיות פחותה ביחס לנכסים הדיגיטליים המוכרים כמו ביטקוין ואת'ריום. בעולם, מוכרים מטבעות דיגיטליים יציבים כמו USDT ו-USDC הצמודים לדולר.
לפי בנק ישראל, מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי שפועל על גבי תשתית טכנולוגית, ערכו יציב ביחס לנכס אחר ומנפיק המטבע מפעיל מנגנון השומר על יציבות ערך המטבע.
בניגוד לנכסים דיגיטליים, המוכרים תחת השם "קריפטו" – למטבעות יציבים פוטנציאל לשמש לא רק כנכס להשקעה, אלא גם כאמצעי תשלום, מאחר שהם יהיו מפוקחים על ידי מערכת מדינתית. בנוסף, מנפיקי מטבעות דיגיטליים ברישוי המדינה יידרשו לתנאי של החזקת ביטחונות שיכסו 100% מהתחייבויותיהם כלפי מחזיקי המטבעות.
בהודעת משרד האוצר נמסר, כי מדובר בשלב נוסף בהסדרה של הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים. המטרה היא לפתח שוק זה במדינת ישראל בצורה תקינה, להבטיח לצרכנים, לחברות ולמשקיעים בשוק ודאות ולהפחית סיכונים.
רשות שוק ההון בראשות עמית גל צברה ניסיון בשנים האחרונות בתחום משיק של רישוי ופיקוח על נותני שירותים פיננסיים וצ'יינג'ים, כולל חמישה גופים שקיבלו רישיון ייעודי למתן שירות כברוקרים במטבעות דיגיטליים. כעת, הרשות תקבל אחריות לפיקוח ורישוי גם על גופים שינפיקו מטבעות דיגיטליים "יציבים" ברישיון המדינה.
לדברי עו"ד גולדמן, הקמת מסגרת רישוי ופיקוח על מטבעות יציבים, עשויה לקדם גם מדיניות יותר טולרנטית מצד הבנקים כלפי נכסים דיגיטליים. זו תשולב עם גישה בנקאית שמבוססת על ניהול סיכונים.
עם זאת, לדבריו, בצד קידום מטבעות חדשים כגון "שקל דיגיטלי" בפיקוח המדינה, על הרגולטור והמערכת הבנקאית להשלים את ההכלה במערכת הפיננסית גם של מטבעות הקריפטו המבוזרים כגון ביטקוין ואית'ריום.
