"התעצמות ארגוני הפשיעה היא צונאמי ששוטף את ישראל. היום, בחברה הערבית, לא זורקים יותר רימוני הלם – רק רימוני רסס, כי המחיר שלהם יורד, בעקבות התגברות זליגת האמל"ח מצה"ל. זו בעיה של מדינת ישראל כולה", כך אמר אתמול עו"ד רואי כחלון, הפרויקטור של ממשלת ישראל למאבק בפשיעה בחברה הערבית, מי שעומד בראש מטה יעודי לנושא במשרד ראש הממשלה.
כחלון, לשעבר פרקליט במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והיום כאמור פרויקטור לטיפול בפשיעה במגזר, התארח אתמול בכנס הרשות לאיסור הלבנת הון (17 דצמבר).
כנס רשות המודיעין הפיננסי, בראשות עו"ד עילית אוסטרוביץ לוי, נגע בנושאים מגוונים על כל הספקטרום של פיננסים ופשיעה. בהתאם, התארחו בו בכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ראש רשות המיסים, בכירי הפרקליטות – וכאמור עו"ד כחלון.
כחלון ציין: "אנחנו מובילים תהליכים אסטרטגיים, שימקדו את האכיפה הכלכלית בתאגידים ועסקים שבשליטת עבריינים. זו אכיפה מנהלית שמבוצעת על ידי הרגולטורים (משרדי הממשלה) על בסיס מידע מודיעיני של משטרת ישראל".
כחלון הזכיר בהקשר זה את תיקון החוק שעבר בשבוע שעבר, שמאפשר למחוק קבלן מפנקס הקבלנים על בסיס מידע מודיעיני בלבד. לדבריו, "נוודא שאף תאגיד שעובד מטעם ארגון פשיעה לא יוכל לגשת ולהתמודד באף מכרז במגזר הציבורי. זה כלי עוצמתי שמאפשר למחוק תאגידי פשיעה".
ראש אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) במשטרת ישראל, ניצב בועז בלט, נשא גם הוא דברים קצרים והכריז על האכיפה המנהלית שמתווספת לפלילית, כ"כלי שובר שוויון במלחמה עם ארגוני הפשיעה. שינוי בכללי המשחק".
נצ"מ מוטי שיף, מ"מ ראש היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, אשר מונה השבוע גם כסגן ראש אח"מ, הרחיב על הפשיעה במגזר הערבי וגם על האכיפה הכלכלית בכלל. "כדי שהמשטרה תייצר חקירה איכותית וטובה בתחום הפרוטקשן, צריך שיתוף פעולה איכותי וקשה לנו לקבל את השת"פ הזה (מהאוכלוסייה) ולהבקיע בתוך הארגון, המשפחה והרחוב. אחד הכלים הגדולים שיש לנו בתפיסת רכוש זו תפיסת נדל"ן. היחידה שלנו תפסה בשלוש השנים האחרונות כמיליארד וחצי שקל בחילוטים זמניים. אבל במגזר קשה לתפוס נכסים, כי הם לא רשומים על שם העבריינים".
נצ"מ שיף הפנה את הזרקור לעוד נושא: "לצד הברכה של הסכמי אברהם, אנחנו מזהים יכולת כמעט בלתי מוגבלת מצד העבריינים להבריח כספים לחו"ל, לקנות נכסים ונאמנויות בחו"ל, להפעיל עורכי דין בחו"ל". לדבריו, העבריינים מנצלים את המצב שלמשטרה "קשה יותר לקבל שיתוף פעולה במקום כמו טורקיה וגם שיתופי הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם (האמירויות) אינם דומים לשיתופי הפעולה עם האירופים".
על רקע זה, פורחת תופעת הונאות הפורקס ועוקץ משקיעים במגזר. "עבריינים שוכרים משרד וטלפנים ומתחילים להתקשר מהארץ ולעשות עקיצות… הם יודעים לאילו מדינות להתקשר: למדינות שאין לנו איתן שיתופי פעולה וגם הכסף שנעקץ נמצא בחו"ל", אמר שיף.
בהקשר זה, פורסם לאחרונה ב"פוסטה", כי מנהלי משרד לעוקץ משקיעים שפעל מכרמיאל נדונו למאסרים על תנאי ונגד אחדים התיק נסגר, על רקע קושי בגביית עדויות וראיות מהקורבנות במדינות המפרץ.
נצ"מ שיף דיבר גם הוא על חידושי האכיפה המנהלית, בעיקר כנגד קבלנים "מעורבבים": "במקום לבנות תיק פלילי – תהליך שלוקח שנים לנהל – למדנו להניע הליכים מנהליים ולפסול חברות וקבלנים ולהרחיק אותם מהכסף הגדול של מכרזים ציבוריים".
הוא גילה עוד: "פסלנו כבר 11 חברות מאוד גדולות, שלא יוכלו לגשת למכרזי בנייה עבור המגזר הציבורי… הכוונה שלנו היא שבכל מכרז ציבורי – במכרזי הסעות, הסעדה, חינוך, בנייה – לא יספיק רק רישום פלילי נקי. הקבלנים יצטרכו מעתה להצטייד באישור המודיעין של משטרת ישראל שהם לא קשורים לארגוני פשיעה. אחרת יורחקו מהמכרזים על ידי אגף החשב הכללי באוצר".
נלחמים עם חץ וקשת
קצין בכיר נוסף שהופיע בכנס ואחראי על טיפול בתחומי הפשיעה הכלכלית, הוא סנ"צ דודי קץ, מפקד יחידת הסייבר הארצית בלהב 433.
סנ"צ קץ הזכיר את הודעות הפישינג שנשלחו לרבבות אזרחים, עם הודעות מסוג "חשבון הביט שלך ננעל". קץ גילה, כי לפני חודש, יחידת הסייבר עצרה ביהודה ושומרון שני פלסטינים צעירים "שאחראים ל-90 אחוז מההודעות האלה אשר נשלחו לאזרחי ישראל".
מי שלחץ על הלינק, גילה שמספר הטלפון שלו נוייד למכשירים של העבריינים והוזמנו על שמו מספר כרטיסי אשראי חדשים כאשר חשבון הבנק שלו נפרץ.
סנ"ץ קץ התייחס כמובן גם לתחום הקריפטו ואמר, כי השימוש של העולם העברייני בקריפטו מתפשט באופן מהיר – בגלל הוואקום של רשויות האכיפה. "העבריין פועל בלי מגבלות חוקיות שיש לרשות אכיפה, בעוד שאני חודר ל'ענן' על בסיס חקיקה לא מעודכנת… העולם הטכנולוגי עף קדימה ואני עדיין משתמש בפקודות מנדטוריות… יש הרבה תיקוני חקיקה שצריך לבצע, כי לצד השני אין מגבלות… אנחנו ככוח אוכף נזרקים לעולם של חלליות ולייזרים ומתמודדים עם חץ וקשת".
ההתנהלות בקריפטו קלה לעבריינים – הם לא צריכים לדאוג להעביר כסף פיזית ממקום למקום, רק צריך קישור לארנק דיגיטלי. אין קושי גם להמיר מטבע וירטואלי למזומן באמצעות צ'יינג'ים שפועלים מתחת לשולחן או בטלגרם, אמר סנ"צ קץ.
הקושי הגדול הוא לזהות ולשייך בין ארנקים דיגיטליים לאנשים ולחדור אל הכסף. לצורך זיהוי האנשים שמאחורי הארנקים, המשטרה משתדלת להיות עם עין פקוחה "בנקודות הקצה שבהן מייצרים את ההמרה בין קריפטו לפיאט"; כלומר, בצמתי הסחר שבהם מחליפים בין מטבע וירטואלי למטבע "אמיתי" מסורתי כמו שקל ודולר.
סנ"ץ קץ סיפר על גודל האתגר: "גם אם המשטרה מגיעה לדירת חשוד ותופסת ארנק קריפטו על המחשב, קרה שאדם נוסף שהחזיק מרחוק בקוד לאותו ארנק, העביר מרחוק את הכסף ומשך אותו לארנק שלו באותו הזמן… לכן, השוטרים צריכים לפעול מהר בזירה ואם מצליחים לתפוס ארנק דיגיטלי ולחדור אליו – צריכים להעביר את הכסף מהר לארנק שבשליטת המשטרה, לפני שיד שלישית מרחוק תשתלט על המטבעות".
תסריט כזה כבר קרה, כפי שפורסם ב"פוסטה", למשל בפרשת אפק זרד. זרד גנב ארנק ביטקוין בשווי 6 מיליוני דולר מחברו הטוב, שנתן לו גישה חופשית לביתו. הוא חדר למחשב ולארנק הדיגיטלי של החבר לאחר שמצא את הקוד והעביר את תכולתו.
כאשר שוטרים הגיעו לעצור את זרד, הם גילו על מחשבו ארנק שהכיל חלק מהמטבעות שאותם גנב. ואולם, כאשר המחשב והארנק כבר היו בידי המשטרה, המטבעות נעלמו ויד נעלמה העבירה אותם מהארנק על המחשב התפוס – לארנק דיגיטלי אחר שהחזיק בקוד ובעליו לא ידוע. עד היום המטבעות לא נתפסו ולא ידוע בידי מי הם מוחזקים.
