המשנה לאכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד ליאת בן ארי, התארחה בכנס הרשות לאיסור הלבנת הון שנערך באלם הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב (17 דצמבר).
בן ארי לא התייחסה לתיקי נתניהו, בהם היא התובעת הראשית, אבל כן ספקה כמה כותרות מעניינות (ומייאשות) על הגאות בפשיעה הכלכלית ובעיות בתחום, "מצב האכיפה הוא בכי רע", אמרה בן ארי.
"לא ראינו שינוי מאוד גדול בעקבות חוק צמצום השימוש בכסף מזומן, אפילו לא ראינו צמצום בשימוש בכסף מזומן", אמרה המשנה לפרקליט המדינה, אכיפה כלכלית. "הקושי העיקרי הוא באכיפה", הודתה הממונה על האכיפה, "היתה הצעת חוק שמי שמחזיק בבית מעל 200 אלף שקל במזומן יעבור אליו הנטל להסביר את פשר החזקת הכסף בבית והסתרתו. לצערנו זה לא עבר מסיבות של לחצים פוליטיים, ונשארנו עם הקושי הראייתי והחקירתי".
בן ארי נשאלה על עוד מהלך מאכזב, שלא הניב את התוצאות המקוות: הכללת עבירות המס החמורות כעבירות מקור כך שיוכלו להגיש בגינן תיקים על בסיס החוק לאיסור הלבנת הון. "חשבנו שזה יעשה שינוי מאוד משמעותי בטיפול בעבירות מס – שייאכפו כהלבנת הון. בפועל קרה ההיפך: הגישה בבתי המשפט כלפי עבירות המס הפכה מאוד מקלה ועברה ריכוך בשנים האחרונות, היו שוווה לבצע עבירות מס במדינת ישראל".
שנייה לאחר שאמרה את המשפט הזה בן ארי תפסה את עצמה ואמרה, "רק שלא יהפוך לכותרת". מאוחר לה.
לדבריה, באופן כללי: היום מוגשים פחות תיקי הלבנת הון, ובית משפט הכלכלי בתל אביב פחות עמוס ויש בו פחות תיקים כלכליים פליליים מאשר קיוו כאשר הוא הוקם.
ההסבר של הפרקליטה הבכירה: "החקירות הכלכליות קשות מנשוא, גם מבחינת היקף החומרים. אם פעם חוקר היה נכנס לחדר ותופס 20 קלסרים, היום אתה תופס טלפון נייד ועולם שלם עולה שם, אינסוף חומרים ומסמכים, ואז תפיסת מחשבי חברה. התהליכים מסובכים מאין כמותם. אם פעם היו חקירות יותר ממוקדות, היום הן אינסופיות".
מדבריה עולה שגם בפרקליטויות המחוזיות לא ששים להתמודד עם התיקים הכלכליים. "צריך להתמקד בעיקר, אחרת לא נוכל להתמודד עם ההיקפים העצומים של הפשיעה הכלכלית", אמרה בן ארי.
הפיתרון שמצאו בפרקליטות הוא אכיפה מנהלית דרקונית נגד חשודים בפשיעה, שלא על בסיס ראיות קבילות למשפט או להרשעה, אלא על בסיס מידעים מודעיניים בלבד.
"כמו שאנחנו יודעים, ההליכים הפליליים זוחלים, איטיים, לוקחים המון המון זמן, ואילו ההליכים האלה (המנהליים) מהירים ומיידיים", תיארה בן ארי את יתרון מסלול האכיפה ה"קל".
המשנה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד אורית קוטב, פירטה והסבירה: "אחת התופעות שזיהינו היא חדירת עבריינים למכרזי מדינה, הם זוכים אפילו במכרזי בנייה של משרד הביטחון. הפשיעה חודרת למנגנוני המגזר הציבורי והעבריינים מקבלים כסף להניע את עסקיהם. בהליך הפלילי זה מסובך, ולא תמיד יש עדים שמוכנים לדבר. אז אנחנו נותנים לזה מענה בכלים מהירים, על סמך ראיות מנהליות שהרף הראייתי שלהן יחסית נמוך (לא עברו משפט פלילי), אנחנו מביאים את הפראפרזה המודיעינית לוועדות המכרזים של המדינה כדי לפסול את אותו קבלן על סמך המידע.
"כך באמצעות רף ראייתי לא גבוה ייצרנו מנגנונים שיעצרו גורמי הפשיעה מהתמודדות במכרזי מדינה".
עו"ד קוטב אמרה שעולם הראיות המנהליות על בסיס מידע מודיעיני עובד היטב עבור הפרקליטות, גם בעולם נותני השירותים הפיננסיים, כדי לשלול רישיון מצ'יינג'ים חשודים בהלבנת הון.
עם זאת, זה רחוק מלהספיק, לדבריה, תופעת הלבנת הון בצ'יינג'ים לא מוגרה כי אחרי הסינון וקבלת רישיונות אין פיקוח יעיל על הצ'יינג'ים המתנהלים. מי שקיבל רישיון עלול לסבור שיש לו "חסינות", סיכויים קלושים שייפגש בפעילות פיקוח.
את הפאנל עם קוטב ובן ארי הנחתה עו"ד מאיה לדרמן, היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.
