"קוראים לי דניאל ואני מכור לדמות של דוד תדהר. חמש שנים אני מכור לדמות הזאת. קראתי את כל הספרים שהוא כתב, הקלטתי עליו שלושה פודקאסטים ואני מרצה עליו בכל רחבי הארץ".
כך מתחיל "רצח במגדל המים", סרטו של הבמאי והתסריטאי דניאל נחנסון (43) שיצר סרט דוקו מותח ומסקרן, מקורי וסופר חדשני. במרכזו, סיפורו של במאי אובססיבי (נחנסון) שעוקב אחרי דוד תדהר, הבלש הפרטי העברי הראשון, נכנס לנעליו ומקים לתחייה חקירת רצח אפופת מסתורין וסודות אפלים שטלטלה קשות את המדינה שבדרך ב-1937.
הסיפור, על קצה המזלג: ב-1937, ראובן שיינצוויט, סוכן נדל"ן נכלולי, עומד למשפט על רצח אכזרי של יעקב צוואנגר, מהנדס אפרורי ודכאוני. חקירת המקרה על ידי הבלש תדהר פותחת תיבת פנדורה עתירת ריקושטים של צדדים אפלים בסיפור הציוני, כולל רשת ריגול יהודית נאצית, מחתרת סודית, מכירות נשק מפוקפקות, יחידות חיסול של "ההגנה", סוכנים כפולים ועוד פיקנטריה מהחצר האחורית של היישוב הישן.
מעבר לסיפור הבלשי, שעל פניו נראה קצת מיושן, מה שמייחד ומאפיין את "רצח במגדל המים" הוא העובדה שיותר משליש ממנו נוצר בעזרת שימוש חדשני בקנה מידה בינלאומי בטכנולוגיית הבינה המלאכותית אשר הופכת תסריט מצולם ומשוחק על ידי צוות שחקנים בכירים (טלי שרון, יחזקאל לזרוב, מיקי ליאון, עמית אולמן, סוהיל חדד ועוד), לסרט אנימציה דוקומנטרי בסגנון קומיקס תקופתי. למעשה, "רצח במגדל המים" הוא הסרט הראשון בעולם שעושה שימוש נרחב בבינה המלאכותית בסרט דוקומנטרי או עלילתי באורך מלא.
הבלש הפרטי העברי הראשון
"נתקלתי באיזה כתבה, בלוג, משהו שמישהו כתב באינטרנט, על פרשת הרצח של יעקב צוואנגר. זה היה לפני חמש שנים", מספר נחנסון איך נלכד על ידי הסיפור הזה, ומדוע צלל באובססיביות לסיפור חייו החידתי. "מאחר ואני דוקומנטריסט, אני אוהב היסטוריה ואני סקרן. התחלתי להתעניין בפרשה וגיליתי את הדמות של דוד תדהר. כשהתחלתי להתעניין בדמות שלו התחלתי לקרוא ספרים שלו ואז הגעתי לבן שלו ולנכדים שלו וליומנים שהוא כתב. בין השנים 1915 עד 1950 איפה שלא תזרוק אבן תמצא את השם שלו.
הוא היה ממקימי מכבי. שיחק כדורגל נגד הטורקים בארץ. היה אחד הקצינים החוקרים הראשונים במשטרה הבריטית. היה בגדוד העברי, ובהגנה. בלש פרטי וגם סופר שכתבו עליו ספרים. הוא היה מעורב באינספור פרשיות ואני אמרתי לעצמי: יש פה איש ענק, דמות של בלש חצי אפל חצי לוחם צדק, שהתרועע בצדדים היותר מפוקפקים של הארץ אבל בעצם רק רצה לעזור למדינה ולהגנה".
אז שלפת אותו ממצולות השכחה.
"נכון. כמעט אף אחד לא שמע על הבלש הפרטי העברי הראשון בתולדות המדינה. יעני שרלוק הולמס הציוני. הוא עזר להקים את איגוד הבלשים הפרטיים, היה חבר בבונים החופשיים ועוד. כשחזרתי לפרשה הבנתי אותה ממקום אחר, זו הפרשה האחרונה שהוא כתב עליה, ואחר כך אין כלום. הוא כתב חמישה ספרים עם אינספור סיפורים, פלוס 13 כרכים של האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו. אז במקביל לחייו צללתי לפרשה עצמה שהיא לא פחות מסעירה מחייו: נאצים, הגנה, משפט מפוקפק".
אתה אפילו משחק את דמותו בסרט… עד כדי כך הזדהית?
"כשהתחלנו לעשות שחזורים של אירועים מהתקופה באנימציה עלתה השאלה באשר לדמויות, האם הן יהיו דומות או לא לשחקנים… לגבי תדהר, הבנו שמישהו צריך לגלם אותו, ופתאום זה היה נורא הגיוני שאני אעשה את זה, כי אני זה שמחפש בזמן הווה מה קרה בסיפור. אז כן, אני ממש מנסה להיכנס לנעליו כדי להבין איך הוא חקר אז, ואני חוקר בהווה.
"לא שיחקתי אף פעם בחיים, אבל זה כל כך התאים לי, אמרתי לעצמי זה אתגר שאני רוצה".
במהלך היצירה ניהלת חקירה עצמאית של הפרשה כבלש פרטי.
"כן. זה היה הסיפור, להיכנס לדמות של בלש פרטי. נכנסתי לתפקיד לכמה ימי צילום וכמה חודשי עריכה. עשינו ראיונות שנראים כמו חדר חקירות. היו לי שותפים כמובן, הרבה מומחים ואת עודד פרבר הבמאי השותף של הסרט".
מה גילית שלא ידעת?
"המון דברים. כל סיפור המשפט של שיינצוויט שהיה מפוקפק לגמרי; שיתוף הפעולה עם הנאצים שנזנח ואז חזר; הקשרים עם ההגנה; הקשרים עם ארגון 'האחים הנאמנים'. חלקם התגלו בתחקיר, וחלקם תוך כדי העבודה על הסרט, ובצילומים".
הטכנולוגיה חוסכת להפקה
כאמור האלמנט הקרדינלי המאפיין ומייחד את "רצח במגדל המים" הוא השימוש בבינה המלאכותית, חזית הקדמה הטכנולוגית כיום.
האם זאת היתה בחירה אומנותית נטו או שיקול כלכלי?
"הבחירה הייתה הפקתית תקציבית לחלוטין. רצינו להקים לתחייה את תל אביב של 1937 באמצעות אנימציה וסצינות כמו בקומיקסים, פילם-נואר בלשיים קלאסיים של שנות ה-40, אבל אין תקציב לעשות סרט כזה בארץ. הבינה המלאכותית בדיוק פרצה לעולמנו ואז אמרנו לעצמנו, יאללה, קופצים למים. תזכור, אף אחד לא עשה את זה קודם, היינו צריכים להבין איך עושים את זה ולא היה לנו ממי ללמוד".
מאיפה ההיכרות עם הטכנולוגיה?
"עודד פרבר, הבמאי שותף, הוא משוגע של טכנולוגיה, מהיום הראשון הוא היה בקדמת הבינה המלאכותית. לפני הסרט עשיתי קליפ לשיר שלי – כן, אני גם זמר שהוציא אלבום – אז עשינו טסט לאחד הקליפים באמצעות בינה מלאכותית. שם התחלנו להתנסות, הבנו שזה אפשרי ושכנענו את התאגיד שיש לזה פוטנציאל מדהים.
"הבינה המלאכותית מתחלקת לשתיים: יש את הבינה המלאכותית שאתה רואה, זאת שהפכה שחקנים לאנימציה תקופתית. אבל יש גם את הבינה המלאכותית שהתפוצצה בעולם שאתה לא רואה: שעושה טיפולי סאונד, תמונה, מוזיקה, החייאה של תמונות. השתמשנו ביותר מעשרים כלים בסרט הזה, שלא מרגישים אותם, מעבר לכלי המרכזי שהפך וידיאו לאנימציה.
"זה הסרט הראשון בארץ, לדעתי גם בעולם, שעושה שימוש בבינה מלאכותית בפיצ'ר. היינו צריכים גם תמיכה טכנולוגית לדבר הזה, ויצרנו שיתוף פעולה עם הסניף הישראלי של חברת המחשבים הבינלאומית לנובו (LENOVO), הם נתנו לנו מחשבי על כדי ליצור את כל הבינה המלאכותית שאי אפשר לעשות במחשבים רגילים. זה היה אתגר טכנולוגי ראשון מסוגו. הבינה המלאכותית אפשרה לנו להגשים את החזון האמנותי, בלי הבינה המלאכותית זה לא היה קורה".
וידאו טו וידאו
העבודה על הסרט, משחזר נחנסון, התפרשה על פני חמש ארצות, מניו יורק עד הודו, וכללה 900 אלף פריימים מעובדים על ידי בינה מלאכותית. "מצאנו בארה"ב חברה שעושה משהו מסוים, ובחור מהודו שעזר לעשות משהו אחר, וחברה מצ'כיה ועוד. מאחר והפרויקט מאוד ראשוני הרבה אנשים נענו לאתגר והתחברו לחזון. כאמור, לא היה ממי ללמוד אז היינו צריכים כל הזמן לגלות כלים חדשים יותר של הטכנולוגיה".
את השחקנים בסרט צילמו הבמאים בלייב ואחרי זה הפכו אותם לדמויות מונפשות באמצעות בינה מלאכותית. "זאת טכנולוגיה שנקראת וידיאו טו וידיאו", מסביר נחנסון, "מצלמים סצינת וידיאו בלי הרבה ארט ותאורה כדי שיהיה את המשחק, הבעות הפנים, הקול והרגש, ואחר כך הופכים את הצילום לאנימציה שתיראה תקופתית בסגנון שאנחנו רוצים. זה מה שהבינה המלאכותית יודעת לעשות, לקחת וידיאו מצורה אחת ולהפוך אותו לווידיאו בצורה אחרת".
לשחקנים לא הייתה בעיה עם זה שמנפישים אותם?
"מצד אחד, השחקנים מאד התלהבו ואהבו את הרעיון שזה חדשני לשחק ואחרי זה להפוך לאנימציה, זה מגניב והם שתפו בפייסבוק. אנחנו שמרנו מאוד על הפנים שלהם, לא הפכנו אותם למישהו אחר, זה לא שיינצוויט, זה יחזקאל לזרוב באנימציה.
"מצד שני, יש בזה סכנות, היה על זה המון דיבור, הסוכנים שלהם מאוד דאגו, ובחוזים שלהם הכנסנו סעיפים של ה-AI והשילוב של מה אפשר לעשות עם התוצר. זה תחום שגם הרגולציה בו עדיין חדשה והיא רק נבנית עכשיו. אין לי ספק שבשנים הקרובות כמעט כל חוזה של שחקן יקבל סעיף שמתעסק בבינה מלאכותית, לענייננו, השחקנים קבלו שכר רגיל לפי ימי הצילום".
בהקשר הזה, אחרי צפייה בסרט עלתה המחשבה שבעידן הבינה המלאכותית, אי שם בעתיד, הקולנוע לא יזדקק יותר לשחקנים בשר ודם, כי הבינה המלאכותית תמציא שחקנים מלאכותיים שיהפכו לכוכבים, מה שיכול לפגוע במעמד השחקנים עד כדי השמדת ערכם.
"עד עכשיו לא ראיתי אף מכונה שיודעת להוציא רגש כמו שחקנים ובני אדם", מרגיע נחנסון. "העולם מתקדם ואי אפשר לעצור אותו. העתיד צופן לנו המון בינה מלאכותית, אבל עוד לא נתקלתי בכלי שמחליף יצירתיות או רגש. אם זה יקרה יום אחד, נתמודד עם זה. אבל כרגע זה עוד כלי לספר סיפור דוקומנטרי. זה כמו מצלמה, ציור, ארכיון".
הגנריות של הקריאטיביות
החשש החדש הוא שהבינה המלאכותית עשויה לייתר בכלל את הקולנוע הקונבנציונאלי, צילום, סאונד, תאורה, תפאורה, תלבושות, עריכה, אפילו את התסריטאי והבמאי.
יוצר יוכל להזין את המחשב ברעיון לסרט והבינה המלאכותית תעשה אותו?
"אין לי מושג מה יהיה בעתיד, אבל כל הכלים המדהימים האלה הם כלים. הם לא מייתרים את המקצוע. הם עוד כלי של המקצוע. העורך עורך את העבודה שלו, ועכשיו יש לו עוד כלי. הצלם מצלם, ועכשיו יש לו עוד כלי. יכול להיות שצלמי העתיד לא יחזיקו מצלמה ביד, אלא ידעו איך לייצר את השוט הספציפי שהם מדמיינים. הבינה תעשה את הצד הטכני, אבל האדם יעשה את הקריאטיבי. אחרת הכול ייצא נורא גנרי. יכול להיות שהבינה תעשה פרסומות מהזן הגנרי ביותר, אבל בכל מה שקשור לספר סיפורים קריאטיביים עם רגש, בני אדם, כרגע אני לא רואה איך הבינה המלאכותית מחליפה את האדם בסופו של דבר".
דילמות מוסריות על הפגיעה באותנטיות למשל?
"הכלי הוא וצריך להשתמש בו בצורה מוסרית. אם סרט יעורר דיון מבחינה אתית ומשפטית איך נכון להשתמש בבינה מלאכותית, זה אחלה וטוב שהדיון הזה יעלה. להגיד לך שזה מצדיק להדליק נורות אדומות כמו שביתת התסריטאים בהוליווד, אז לא. אין מה לריב עם זה".
אתה מרגיש שהמצאת את הקולנוע מחדש?
"זאת אמירה שקצת גדולה עליי למרות שיש כאן ז'אנר שעדין לא סופר ככה, לא עשו סרט עם בינה מלאכותית עבר והווה. כן יש סרטונים קצרים כאלה, אבל אנחנו לקחנו את זה צעד אחד קדימה בדרך שבה השתמשנו בבינה המלאכותית מבחינת הגודל, ועוד בטלוויזיה המסחרית. בשנים הקרובות נראה עוד הרבה סרטים כאלה. אני בטוח".
סיפור הסרט הוא ענתיקה שמתרחשת בעולם הישן, הבינה המלאכותית מנערת ממנו את האבק, מוציאה ממנו את הנפטלין ויוצקת בו טכנולוגיה חדשנית, האם היא תהפוך אותו לאטרקטיבי ורלבנטי?
"הייתי רוצה להגיד שזה נכון, אבל זה לא נכון", מודיע נחנסון, "כשיצאתי לעשות את הסרט והבינה המלאכותית נכנסה לחיינו חשבתי שזה פיתרון מדהים כדי להגשים את החזון הוויזואלי שהיה לי, לא השתמשתי בזה בגלל שזה חדשני. התוצר לוואי של זה זאת העובדה שיש כאן שימוש מאד חדשני בסיפור מאוד ישן, אז זה נחמד ומעניין".
הטכנולוגיה גונבת את ההצגה?
"אם לא היית יודע שהסרט נוצר בטכנולוגיה של בינה מלאכותית הייתי יכול לחשוב שמדובר באנימציה, אם לא היינו מספרים אף אחד לא היה יודע שזה בינה מלאכותית".
"רצח במגדל המים". מפיקים: ארז בן הרוש ובני מנשה
שחקנים: טלי שרון (נחמה צוואנגר), יחזקאל לזרוב (ראובן שיינצוויט), עמית אולמן (ירחמיאל לוסטיג), עמרם מלכה (עמרם הספר), עומר עציון (יוסף מילר), עודד פרבר (יעקב צוואנגר), עטאללה טונוס (עאבד אל קאדר), מיקי ליאון (פייבל פולקס), מייקל מארקס (הארי הרברט טראסטד), ג'וש בלר (התובע אלן רוז), סוהיל חדאד (אבוקריוס ביי), דרור מרקו (פתולוג), רן זמיר (שלמה בן אלקנה).
