לבית משפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום נגד עורך דין ויועץ משכנתאות בשם אברהם גרברצ'יק (32), בגין עבירות זיוף ומרמה רבות.
הפרקליטות טוענת, כי גרברצ'יק רצה להשקיע בפרויקט נדל"ן עם שותפו י', ולצורך כך היה עליו להעמיד הון עצמי של שני מיליון שקל.
לפי כתב האישום, מאחר שהסכום לא היה בידיו, הגה גרברצ'יק תוכנית מירמה מתוחכמת לגיוס שני מיליון השקלים, באמצעות נטילת משכנתא על דירה של לקוחותיו – ללא ידיעתם.
גרברצ'יק היה יועץ משכנתאות של בני זוג בעלי דירה בבית"ר עלית. על פי כתב האישום, הוא מישכן את דירת המגורים שלהם לטובתו, כדי לקבל הלוואת משכנתא מהבנק.
עוד נטען, כי עו"ד גרברצ'יק הציג בפני הבנק את דירת לקוחותיו כדירה שאותה הוא מבקש לרכוש. הוא ניגש לבנק לאומי בירושלים וביקש לקבל משכנתא בסך 1,880,000 שקל.
לצורך קבלת המשכנתא, הוא העביר לבנק שורה של מסמכים מזויפים על העסקה הפיקטיבית ועשה זאת תוך ניצול הידע הרחב שלו בתחום המשכנתאות.
עוד מיוחסות לו בכתב האישום, פעולות זיוף של חתימת המוכרים על גבי המסמכים שהגיש לצורך אישור המשכנתא, כמו גם זיוף לכאורה של חתימות עו"ד ו', שאותו הכיר גרברצ'יק מההתמחות שלו לפני קבלת רישיון עו"ד.
בין 13 המסמכים המזויפים לכאורה שהגיש גרברצ'יק לבנק:
– חוזה מכר של הדירה שאותה הוא כביכול רוכש.
– מסמך הנחזה כאישור המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, שלפיו אין נושים ושעבודים על הנכס. בפועל, על הדירה היה קיים שעבוד מצד בנק מרכנתיל, הבנק שהעמיד משכנתא לבעליה האמיתיים.
– מסמכים בחתימת עו"ד של החברה שבנתה את הבניין.
– מסמך הודעת משכון של רשות התאגידים.
– מסמך הנחזה כייפוי כוח לטובת בנק לאומי.
– מסמך הנחזה כאישור עו"ד עבור העברת זכויות ומשכון.
– מסמך הנחזה ככתב התחייבות של הנאשם ואשתו.
– בנוסף, הצהיר הנאשם בפני רשות המיסים כי הוא הרוכש של הדירה.
לפי כתב האישום, כאשר ביקש הבנק לקבל שומה על שווי הדירה, גרברצ'יק שלח שמאי והודיע ללקוחותיו (שהגישו באמצעותו בקשה למחזור משכנתא), כי השמאי קשור לבקשתם.
לאחר שבנק לאומי אישר לגרברצ'יק ואשתו את הלוואת המשכנתא בסך 1,880,000 שקל, הוא העביר לבנק מסמך "אישור ניהול חשבון" מזויף לכאורה.
לפי האישום, על המסמך מופיעים שמות ה"מוכרים" לכאורה – אך לצידם רשם גרברצ'יק את פרטי חשבון הבנק של שותפו י', שאיתו הוא כזכור משקיע בפרוייקט נדל"ן.
בו ביום, העביר הבנק לחשבונו של י' את סכום המשכנתא, ובכך נטען, השלים הנאשם את מימוש תוכניתו העבריינית. י' לא ידע כי הכסף הושג במרמה.
בעלי הדירה קיבלו הודעה מהבנק, כי דירתם מושכנה ויועץ המשכנתאות שלהם נרשם עם אשתו כ"בעל זכות" בה – ומיהרו לפנות אליו. לפי כתב האישום, גרברצ'יק הבטיח להם שמדובר ב"טעות סופר". בשלב זה, הוא סיפר להם סיפור בדים, כאילו רכש דירה באשדוד מאנשים בעלי שם משפחה זהה לשלהם; ורק "בגלל טעות של הבנק" נרשם המשכון על הדירה הלא נכונה.
בכתב האישום נטען, כי הנאשם אף הציג בפני לקוחותיו מסמך מזויף נוסף: חוזה הקנייה של הדירה באשדוד מבני זוג בעלי שם משפחה זהה. בפועל, גם האנשים מאשדוד היו לקוחותיו כיועץ משכנתאות והוא עשה שימוש מזויף במסמכיהם, כך לפי הנטען.
לגרברצ'יק מיוחסות עבירות זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון. אם יורשע, פרקליטות מחוז ירושלים תבקש לחלט את זכויותיו בדירת מגוריו האמיתית.
עורכי הדין אלי כץ ויוסי בן דור המייצגים את הנאשם מסרו בתגובה כי "אינם מבינים על מה ולמה הוגש כתב האישום. מדובר במעשה הגובל במעשה קונדס אשר לא גרם נזק לאיש. במקום שהבנק יעמוד לדין על רשלנותו המחפירה, מצאה המערכת את מרשנו כשעיר לעזאזל והגישה נגדו כתב אישום למרות שפיצה את כל הנוגעים בדבר בסכומים נכבדים ביותר, ואף הובטח לו שהתלונה נגדו תיגנז. החזרת הכספים כמובן לא מוזכרת בכתב האישום ואנו רואים זאת בחומרה".
