מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק העונשין, הקובע עבירות של תקיפת סוהר והפרעה לסוהר במילוי תפקידו (27 נובמבר).
העונש על עבירות אלה יהיה זהה לעונש על עבירות תקיפת שוטר והפרעה לשוטר: עד שלוש שנות מאסר, או עד חמש שנות מאסר כאשר התקיפה וההפרעה בנסיבות מחמירות – בצוותא על ידי שניים ויותר, או באמצעות נשק קר וחם.
ח"כ יצחק קרויזר מ"עוצמה יהודית" הודה אמש במליאה כי ביחס לתקיפת סוהרים, התיקון הוא הצהרתי והשינוי המעשי אינו גדול.
עד היום, אסירים שתקפו סוהרים הואשמו בעבירה של "תקיפת עובד ציבור" המכסה את עובדי הציבור כולם – והעונשים בגינה זהים, עד שלוש שנות מאסר ועד חמש שנים בנסיבות מחמירות של תקיפה בנשק או בצוותא.
תיקון החוק אינו משנה את העונשים המרביים על תקיפת סוהרים.
עם זאת, התיקון כן בעייתי בכל הקשור לעבירה החדשה של "הפרעה לסוהר". הגדרת העבירה אמורפית כמו עבירת הפרעה לשוטר – "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר/סוהר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך".
הסנגוריה הציבורית הזהירה כי עבירת "הפרעה לסוהר" עלולה להכניס לאכיפה הפלילית אירועים שעד כה לא נאכפו ברמה הפלילית – וכך להרחיב את מעגל כתבי האישום נגד אסירים.
גם "הפרעה לשוטר" היא עבירה מעורפלת שעלולה להפליל אזרחים בגין אירועים מינוריים. קל וחומר, שהיא עשויה לשמש כ"שוט" נוסף כנגד אסירים ועצורים.
לא מדובר בעבירת אלימות, שכן זו מכוסה על ידי עבירת "תקיפה".
הסנגוריה הציבורית הזהירה: "כעת כמעט כל אירוע של ויכוח או חיכוך מינימלי בין סוהר לאסיר (שאינו מגיע לדרגת אלימות), עלול לייצר עבירה של 'הפרעה לסוהר'. ואולם חיי הכלא רוויים באירועים כאלה. למשל, סירוב לצאת מהתא יכול להתפרש כהפרעה לסוהר. התוצאה עלולה להיות פליליזציית יתר של אירועים מינוריים, שלגביהם ממילא יש אפשרות של סנקציה משמעתית, שנכונה יותר ומותאמת יותר לחיי הכלא".
ח"כ קרויזר אמר כי תכלית הוספת סעיפי חוק הנוגעים לפגיעה בסוהרים (תקיפה/הפרעה), היא "להדגיש את החומרה המיוחדת… ואת מעמדו של שירות בתי הסוהר כגורם משמעותי במערכת אכיפת החוק, בדומה למשטרת ישראל".
נציב בתי הסוהר, רב גונדר קובי יעקובי, בירך ואמר כי "הרשות המחוקקת ביטאה את החשיבות של שב"ס כארגון ביטחוני, המדובר בחיזוק והעצמת לוחמות ולוחמי הכליאה, ומיצובו של הארגון כחוליה מרכזית במלחמה בטרור ובפשיעה".
