‏העונש לתושב רהט שנתפס עם אקדח לאחר שבוצע ירי לחנות שלו

שתף כתבה עם חברים

לאחר שנשמעו עדי התביעה ורוב עדי ההגנה, הצדדים הגיעו להסדר על רקע קשיים ראייתיים, והשופט קבע: "אלמלא ההסדר, היה מקום לגזור עליו עונש מאסר"

האקדח שנתפס (צילום: תיק החקירה, משטרת ישראל)

עבירות הנשק בחברה הערבית הפכו לאחד הגורמים המרכזיים בהחמרה של הפשיעה החמורה בישובים הערבים, ובמיוחד בישובי הפזורה הבדואית בנגב.
לכן, כאשר תיק נשק מובהק מגיע לבתי המשפט יש ציפייה להחמרה בענישה, אבל הציפייה הזו אינה מתממשת תמיד. לא פעם מתברר כי נסיבות החיים דווקא בישובים אלה מובילות להתחשבות של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט בנאשמים.
זה המקרה שנשמע בבית משפט המחוזי באר שבע בעניינו של פאיז אבו מדיגם (36) מהעיר רהט (5 נובמבר).

אבו מדיגם הוא בעל חנויות ברהט שאותן הוא משכיר.
בערב ה-13 בינואר 2023 בוצע ירי לכיוון אחת החנויות שלו, ממקור שאינו ידוע.
בסמוך לאחר מכן הגיע הנאשם למתחם, אבל ‏שוטרים שהגיעו למקום ערכו חיפוש גם עליו ותפסו ברשותו אקדח חצי אוטומטי מסוג ג'אוס.

כתב האישום המקורי לא ייחס לנאשם את הירי, אלא רק נשיאת והובלת נשק.
הראיות נגדו כללו סרטונים, דיווחים למוקד 100, חוות דעת מעבדות נשק, עדי ראייה ועוד.
בבית המשפט הוזכר גם כי לחובת הנאשם שלוש הרשעות פליליות קודמות.

לאחר שנשמעו בבית המשפט עדי התביעה וחלק מעדי ההגנה, התקיים דין ודברים בין הפרקליטות לבין הסנגורית, עו"ד שרה חביב, באשר למהות הראיות נגדו.
בהקשר זה טענה הסנגורית, כי לא הוכח תכנון מוקדם, לא הוכח כי בעצם החזקת הנשק היתה כוונה לפגוע, מה גם שלא נגרם נזק קונקרטי מההחזקה.
לאור טיעוני הסנגורית הצדדים הגיעו להסדר שבמסגרתו תוקן כתב האישום ולנאשם יוחסה עבירה של החזקת נשק בלבד.
משכך, גם בנושא העונש היתה הסכמה – תשעה חודשים בעבודות שירות.

בדיון הצגת ההסדר לבית המשפט, השופט אלון גביזון הקשה על התובעת, עו"ד נועה שוקר מפרקליטות מחוז דרום.
השופט שאל אם בכל מקרה של החזקת נשק, הפרקליטות תעתור לעבודות שירות?
הפרקליטה הגנה על ההסדר, בכך שהזכירה את ייחודו של האירוע, וטענה כי הנאשם חסך זמן לבית משפט, עוד היא טענה כי עברו הפלילי של הנאשם אשר כולל ריצוי מאסר בפועל היה בעבירת תעבורה בלבד, ולא בעבירות מתחום הפשיעה החמורה.

מנגד, הסנגורית עו"ד חביב הדגישה את הקושי הראייתי שהיה בתיק מלכתחילה.
היא ציינה כי הועלו טענות הגנה שהיו יכולות להוביל לזיכויו, ולכן ההסדר המוצע סביר בהתאם לנסיבות האירוע בכללותו.
בשלב הטיעונים לעונש הסנגורית ביקשה גם, שבית המשפט ייתן דעתו למצבו הנפשי של הנאשם. היא הסבירה כי הנאשם הוא אב לשבעה ילדים שמשפחתו ספגה פגיעה כלכלית קשה מעצם האירועים נשוא כתב האישום, מעצר ומעצר בית ממושך, ועל אחת כמה וכמה מאז פרוץ המלחמה.
אבו מדיגם עצמו התנצל על המעשה וטען שהחזיק את הנשק לזמן קצר וללא כוונה לעשות בו שימוש.

השופט גביזון ציין לחובת הנאשם את שתיקתו באשר לסיבה בעטיה החזיק אקדח, ואת העובדה שעד סיום המשפט לא ברור האם היה קשר בין הירי לעבר החנות שלו לבין האקדח שהחזיק.
מנגד, השופט ציין כי הנאשם הביע חרטה וחסך מזמנו של בית המשפט, ולזכותו יש לזקוף את העובדה שהיה במעצר ובאיזוק אלקטרוני במשך תקופה ארוכה.
"הסדר הטיעון מקל מאוד עם הנאשם, קל וחומר לנוכח עברו הפלילי, אלמלא ההסדר היה מקום לגזור עליו עונש מאסר", ציין השופט אך החליט להיצמד לפרקטיקה הנהוגה במסגרתה יש לכבד הסדרי טיעון.
בהתאם לכך נגזרו על הנאשם כמוסכם, תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שנתיים מאסר על תנאי וקנס בסך 60 אלף שקל.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *