ועדת החוקה מכינה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק, אשר תמנע את מימון הייצוג המשפטי של אסירים ביטחוניים על ידי המדינה. את ההצעה יזם ח"כ שמחה רוטמן. החוק אמור לחול גם על שכרם של סניגורים, שמונו למחבלי הנוח'בות על ידי בתי המשפט ושכרם טרם שולם (כמיליון שקל להערכת הנהלת בתי המשפט).
דיונים בעניינם של עצורים אלה התקיימו עד כה בדלתיים סגורות והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טרם קבעה את ההסדרה המשפטית הסופית של מעמדם: האם ימשך המעצר המנהלי שלהם לפי חוק "לוחמים בלתי חוקיים" המיועד לפעילי טרור? או שחלקם יישפטו בהליכים פליליים מיוחדים?
לפי הצעת החוק, כך או כך, מי שאינו תושב ישראל ושחשוד, נאשם או הורשע בביצוע מעשה טרור וימונה לו סניגור מכוח חוק, שכרו של הסניגור יקוזז מהכספים שנועדו להעברה לרשות הפלסטינית.
קיזוז הכספים יתקיים כל עוד החשוד או הנאשם היה זכאי לקבל תמורה על מעשה הטרור מהרשות.
הצעת החוק המקורית נועדה לקבוע, כי מחבלי הנוח'בה שנעצרו במלחמת חרבות ברזל לא יהיו זכאים להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית. אולם, במהלך הדיונים, הרחיב היו"ר רוטמן את ההצעה: כעת היא כוללת כל מחבל שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל, שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור בכל זמן.
לפי הצעת החוק, שכר הטירחה של סניגור שמינה בית המשפט וממומן בפועל מתקציב משרד המשפטים, יקוזז בסוף כל חודש מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית.
אורי רזניק, סגן ראש אגף מדיניות חוץ במל"ל (המועצה לבטחון לאומי) תומך בחוק: "יהיו לחצים וביקורת בינלאומית. יש לזכור את ההתנהלות הלעומתית של הרשות הפלסטינית בשורת מישורים, גם במישור התשלומים וגם בבית הדין הבינלאומי בהאג ובאו"ם. במסגרת מארג השיקולים, יש חשיבות לביטוי שאט נפש ציבורי מהתנהלות הרשות".
