פסיקה חדשה של בית המשפט העליון קובעת, כי חייב שנמצא במשבר כלכלי ונכנס להסדר, רשאי להגיש בקשה לשינוי מסלול החזר החובות, גם אם התהליך כבר החל ואפילו אם כבר נקבע לו צו שיקום כלכלי.
הפסיקה ניתנה בתיק חדלות פירעון של בני זוג שהתגרשו. באוקטובר 2021, כאשר היו עדיין נשואים, נקבעה להם תכנית שיקום, שלפיה במהלך 42 חודשים תשלם בת הזוג לקופת הנשייה 99 אלף שקל ובן הזוג יוסיף 141 אלף שקל. בנוסף, ימומשו נכסים לא מוגנים שלהם.
בתוך כך, בתחילת 2022 בני הזוג חתמו על הסכם גירושין ועל רקע זה, הגישו בקשה לשינוי תוכנית הפירעון (צו השיקום) עקב "שינוי נסיבות". בבקשה, באמצעות עו"ד אודי קליפי ועו"ד דיאנה זפרני, טענו כי הם מצויים בתהליך פרידה, עברו לגור בבתים נפרדים ומתקשים לעמוד בתוכנית הפירעון שנקבעה להם.
כדי לסייע בפתרון, לקח אביו של החייב משכנתה והציע לשלם 320 אלף שקל בתוך 30 ימים, על מנת שהן בנו והן הגרושה יופטרו מחובותיהם, ונכסים לא מוגנים שטרם מומשו (כמו קרן השתלמות) יישארו בבעלותם.
הסדר החוב שהוצע על ידי החייבים בשלב זה זכה להסכמת הנאמנת עו"ד אמירה נהיר ואף הוסכם על דעת 97% מהנושים. ואולם, בית משפט השלום בתל אביב לא הסכים לשנות את תוכנית הפירעון המוקדמת שנקבעה על ידו ודחה את הבקשה לאשר מתווה חדש.
השופט רונן אילן קבע, כי כאשר החייב מבקש לאשר הסדר חוב לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי ולאחר שנקבעה תוכנית פירעון אחרת על ידי בית המשפט – אין די בהסכמת הנושים לשינוי. לפי השופט, במתווה החדש סך הכספים שיעבירו החייבים לקופת הנשייה גם יהיה נמוך יותר.
החייבים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. כאן, השופטת איריס לושי עבודי דחתה אף היא את בקשתם לאישור הסדר החוב החדש. השופטת אף חידדה וקבעה, כי הסדר נושים ניתן להציע רק בתחילת הליך חדלות פירעון, כל עוד לא אושרה תכנית פירעון ליחיד ואין לאשר הסדר כזה לאחר מתן צו שיקום.
"אין לחסום את האפשרות"
החייבים לא אמרו נואש והגישו בקשת רשות ערעור נוספת. גם הנאמנת המנהלת את הליך חדלות הפירעון, עו"ד נהיר, הצטרפה לעמדתם וטענה כי החייבים רשאים להציע בכל שלב הסדר נושים חדש. מנגד, משרד המשפטים (הממונה על הליכי חדלות פירעון) הודיע כי עמדתו היא שאין לשנות את ההסדר ויש לדחות את הערעור.
בית המשפט העליון קיבל בימים האחרונים את ערעור החייבים ועמדת הנאמנת וקבע, כי החלטות בית המשפט המחוזי והשלום – שגויות.
השופט דוד מינץ כתב: "עיון בהוראות סעיפי החוק מלמד כי אין כל הגבלה בדבר השלב שבו החייב יכול להגיש הצעת הסדר. בכל שלב של הליך חדלות הפירעון, יכול החייב לגבש הסדר עם נושיו כך שיביא לסיום ההליך. גם בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר מתן צו לשיקום כלכלי (שניתן על ידי בית משפט – ז.ק), אין מקום לחסום את האפשרות לגיבוש הסדר מצד החייב עם נושיו, אשר יש בו כדי להביא לנושים תועלת רבה יותר מזו שמניב ההליך".
לפיכך, השופטים מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ, דחו את קביעות בית המשפט המחוזי והשלום כי הסכמת הנושים להסדר היא "רק אחד השיקולים", וכתבו כי "יש לתת לעמדת הנושים בכורה", הגם שאישור ההסדר אינו אוטומטי.
התיק יוחזר לבית משפט השלום עם "קריאת הכיוון" מהעליון, על מנת שישלים את ההליך פורמלית.
עו"ד קליפי אשר מייצג את החייב מסר: "לפי הפסיקה, החייב יכול להציע הסדר חלופי עם תנאים שונים מאלה שנקבעו בצו השיקום, אם אין פגם מהותי בהצעה או סיבה משמעותית לדחותה. אם רוב מכריע של הנושים תומכים במתווה – סביר להניח שבית המשפט יאשר את ההסדר החדש".
