עורך דין מחולון ששמו נאסר לפרסום, מואשם בתקיפה סתם ובהתעללות בבעל חיים.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי תביעות להב לבית משפט השלום בירושלים, החתול של השכן ברח מהדירה ועבר למרפסת דירתו הצמודה של הנאשם. השכן עלה על הגג המשותף, ודרכו נכנס פנימה למרפסת של הנאשם, על מנת לתפוס את החתול, אך ללא הצלחה.
לפי כתב האישום, כשהבחין הנאשם במעשיו של השכן במרפסתו, הוא דחף אותו פעמיים וכמעט גרם לנפילתו. בהמשך, הנאשם תפס את החתול בידיו, הטיח את ראש החתול בעמוד המרפסת, ואז השליך את החתול מטה, מגובה ארבע קומות.
בית משפט השלום נעתר לבקשת הנאשם למתן צו איסור פרסום על שמו. עם זאת, בעקבות הגשת כתב האישום – ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין הגישה לבית הדין המשמעתי בקשה להשעיה זמנית של העו"ד עד לסיום ההליך הפלילי.
העורך דין טען בתגובה כי עובדות כתב האישום אינן נכונות, והשכן שיקר בתיאור האירוע. העו"ד הכחיש כי הטיח את ראשו של החתול בעמוד. הוא טען כי החתול שרט אותו, ומתוך כאב פיזי בתגובה אינסטינקטיבית הוא השליך את החתול מהמרפסת.
עוד טען הנאשם, כי לא דחף את השכן אלא רק נגע בו, וזאת בתגובה לפלישה חוזרת ונשנית לשטחו.
לאחר שמיעת עמדות הצדדים, בית הדין המשמעתי דחה את בקשת ועדת האתיקה להשעיית רישיון העו"ד.
בית הדין קבע כי המעשים המיוחסים לנאשם אינם רלוונטיים לעיסוקו כעורך דין, לא נעשו במסגרת תפקידו ואינם מצדיקים את שלילת חופש העיסוק שלו באופן מיידי. לפי בית הדין, השעיה זמנית בגין כתב אישום ולפני הרשעה, היא צעד קיצוני שאינו מתאים למקרה זה. בית הדין אף חייב את ועד מחוז תל אביב בלשכה לשלם לנאשם הוצאות בסך 5,000 שקל.
ועדת האתיקה הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין המשמעתי הארצי, אשר יידון בקרוב. בערעור טוענת הוועדה כי השעיה זמנית נפסקה בעבר גם בתיקים שבהם יוחסו לעורכי דין עבירות פליליות שאינן במסגרת תפקידם המקצועי כי אם בחייהם הפרטיים.
