
25 אוקטובר: בסיומה של חקירת היחידה לפשיעה במרחב כרמל (יל"פ) של מחוז חוף, בפיקודו של רפ"ק יהודה סרור, הגישה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום נגד איאד טלאלקה בן 19, על רצח אמו אמל חורי בחיפה.
בתחילת חודש ספטמבר, טלאלקה שגדל אצל אביו בעיר רהט שבנגב, עבר להתגורר עם חברתו אף היא מהפזורה אצל אמו בחיפה.
במהלך תקופת מגוריו הקצרה עם אמו, נטען בכתב האישום, הנאשם חשד שהיא עוסקת בעבודה לא כשרה בעיר.
הנאשם החליט, נטען, כי אם יגלה שהמנוחה אכן עובדת בכך הוא ירצח אותה.
לפי כתב האישום, שעליו חתום עו"ד מוחמד מולא מפרקליטות מחוז חיפה, ב-22 ספטמבר סמוך לשעה ארבע לפנות בוקר פגש הנאשם ליד בניין המגורים שלו אדם שזהותו אינו ידוע למאשימה, האחר סיפר לו כי המנוחה עובדת ברחוב גושן בחיפה.
בסמוך לשיחה הזו, נטען, הגיע הנאשם לדירה וסיפר לחברה שלו על השיחה עם האחר. הנאשם ביקש מחברתו ללכת לרחוב גושן ולבדוק אם אכן מתקיימת שם הפעילות המיוחסת לאמו.
חברתו סירבה לבקשת הנאשם, נטען.
באותו יום בשעות הבוקר יצא הנאשם מהדירה והגיע לרחוב גושן על מנת לברר את חשדו, נטען בכתב האישום, וכאשר חזר לדירה הוא סיפר לחברתו כי אכן הוא ראה שם את אימו נכנסת ויוצאת עם אנשים לבניין, שנודע לו כי בתוכו מתנהלת פעילות לא כשרה.
באותו שלב גיבש הנאשם החלטה לגרום למותה של המנוחה, טוענת הפרקליטות בכתב האישום.
למחרת, ב-23 ספטמבר אחר הצהריים, אמו של הנאשם ישנה על ספה בסלון הדירה ואילו חברתו של הנאשם ישנה בחדר השינה.
על מנת להוציא לפועל את תוכניתו, נטען, החל הנאשם להשחיז סכין מטבח בעלת ידית בצבע תכלת ולהב באורך 20 סנטימטרים.
בשלב הזה התעוררה חברתו מהשינה, והנאשם הורה לה לצאת מהבית עד שיורה לה לחזור.
לפי כתב האישום החברה חששה מכוונתו להמית את אמו ואמרה לו כי היא רוצה להתקשר למשטרה.
הוא בתגובה איים עליה שירצח אותה אם לא תישמע להוראתו.
החברה יצאה מהדירה וחיכתה בסמוך לבניין המגורים, נטען, ב- 17:44 היא שלחה מהטלפון שלה הודעה לטלפון של הנאשם, בו היא כתבה, "חראם לרצוח נפש".
הנאשם השיב לה, "זה הכבוד שלי".
מיד לאחר מכן, נטען, הנאשם התקרב לאמו שישנה עדיין על הספה בסלון, הוא התיישב לידה, העיר אותה ומיד כאשר התעוררה דקר אותה באמצעות הסכין לפחות עשר דקירות – בצוואר, בחזה, בגב, "כל זאת מתוך כוונה להמיתה", נטען בכתב האישום. "המנוחה התחננה בפני הנאשם שיפסיק לדקור אותה ואמרה לו "חלאס מתתי, מתתי", אך הנאשם המשיך לדקור אותה בכוונה לגרום למותה.
כתב האישום מתאר כיצד, "המנוחה ניסתה להימלט מהנאשם והתחילה לזחול מדממת לכיוון דלת היציאה מהדירה, שם היא שכבה על הרצפה, מיד לאחר מכן נמלט הנאשם מהדירה והותיר את המנוחה שרועה על הרצפה מתבוססת בדמה".

בהמשך לכך, נטען בכתב האישום, כי הנאשם יצר קשר בוואטסאפ עם חברתו והורה לה להגיע לדירה, לקחת משם את הסכין וחולצה שהוא השאיר בדירה.
החברה הגיעה עד לדלת הכניסה של הדירה, אבל כאשר פתחה אותה והבחינה במנוחה מתבוססת בדמה היא ברחה מהדירה בלי לקחת את הסכין והחולצה.
בסמוך לאחר מכן יצר הנאשם קשר טלפוני עם שניים מחבריו, האחד מזרזיר והשני מבסמת טבעון, וביקש מהם כי יסיעו אותו מחיפה לכיוון הנגב.
בשעה חמש וחמישה בערב אספו חבריו את הנאשם והסיעו אותו מחיפה לכיוון דרום הארץ, במהלך הנסיעה לדרום ובסמוך ליציאה מחיפה פתח הנאשם את חלון הרכב וזרק את מכשיר הטלפון הנייד שלו לכיוון השול הימני.
לפי הפרקליטות, מותה של המנוחה נגרם בעקבות איבוד דם משמעותי כתוצאה מדקירות בעורק הראשי בצוואר.
העבירה המרכזית המיוחסת לו היא רצח בנסיבות מחמירות, לצד עבירה של שיבוש מהלכי משפט, על כך ששלח את חברתו לדירה כדי שתאסוף את חפציו, ועל כך שהשליך את הטלפון ביציאה מחיפה.
הראיות נגד הנאשם:
עדויות שמסרה חברתו, על רצונו של הנאשם לרצוח את אמו, היא גם תיארה את התנהלותו ביום האירוע, לרבות ההוראות שנתן לה, לצאת מהדירה ואז אחרי הרצח לחזור לדירה כדי להעלים מהזירה את הסכין והחולצה שלו.
בפריקת הטלפון של החברה נמצאו ההודעות הכתובות עם הנאשם, אשר מצביעות על רצונו של הנאשם לרצוח את אמו.
עדויות נוספות הן של אחד מחבריו, המתגורר עם אשתו ברחוב החשמל בשכונת חטיבת כרמלי, אליו הגיע הנאשם אחרי הרצח והתוודה בפניו.
אותו חבר מסר כי על ידו ועל נעלו של הנאשם נראו כתמי דם.
גם אשת אותו החבר מסרה כי הוא התוודה בפניה על רצח אמו, ומסרה כי על ידו ועל נעלו נראו כתמי דם.
בנוסף על עדותה ישנה הקלטה של שיחה שלה עם הנאשם, בה התוודה על רצח אמו ותיאר את האופן בו דקר אותה בצווארה.
עדות נוספת מסר חברו הנוסף של הנאשם, זה אשר הסיע אותו מחיפה לאזור הדרום ובמהלך הנסיעה זרק הנאשם את מכשיר הטלפון הנייד מחלון הרכב שלו. לטענתו, במשך הנסיעה הנאשם סיפר לו כי דקר את אמו באמצעות סכין.
בנוסף לכל אלה הפיקו חוקרי מז"פ טביעת אצבע של הנאשם אשר נוצרה מדמה של המנוחה ונמצאה על הקיר בתוך הדירה.
בחולצה שנמצאה בדירה נמצא די.אן.איי של הנאשם על תווית החולצה, וכתמי דם של המנוחה בחלק הקדמי שלה.
"כתב האישום הוגש רק עכשיו", אומר סנדורו של טלאלקה, עו"ד מוחמד רחאל, נצלם את חומרי החקירה, נלמד את התיק ונשיב בבית המשפט".
החברים מחורה
במסגרת החקירה חוקרי המשטרה חקרו ואף עצרו למעלה מחמישה מקורבים לנאשם, בחשד שסייעו לו לאחר הרצח.
מלבד השניים מזרזיר ובסמת טבעון אשר מוזכרים בבקשת המעצר כעדי תביעה, נעצרו שני חשודים מחורה שגם הם סייעו לו לכאורה לאחר הרצח (13 אוקטובר).
נציג המשטרה, סמ"ר לוטפי סמניה, מסר בדיון בבית המשפט כי אחד החשודים מסר גרסה ראשונית, בה טען לאליבי, אך הדגיש שהגרסה תיבדק במסגרת פעולות חקירה נוספות.
נציג המשטרה הוסיף כי עקב המצב הבטחוני עדיין לא התקבל הדו"ח הראשוני מהמכון לרפואה משפטית, אולם ציין כי "הממצאים בתיק ברורים".
עו"ד מוחמד רחאל טען כי מדובר לגביהם כי בחשד ראשוני וחלש: "החשד נולד רק לפני שבוע, ואין תשתית ראייתית ממשית. יש להם אליבי ברור, ואם היו בודקים את האליבי שלו בזמן, ייתכן שהבקשה להארכת מעצר כלל לא היתה מוגשת". עו"ד רחאל הדגיש כי מרשיו "אינם מעורבים בשום עבירה. אין נגדם דבר, וכל הבקשה להארכת מעצר מנוגדת לכל דין".
השופט בוריס שרמן קבע בהחלטתו כי אמנם החשד הישיר למעורבותו של אחד החשודים ברצח אינו חזק, אך החשד לקשירת קשר ולביצוע עבירות נלוות חזק יותר. "מדובר בחשד ראשוני הטעון בירור," אמר השופט שרמן, והורה להאריך את מעצרו של חשוד זה עד 18 באוקטובר. אז הם שוחררו.










