די-אן-איי על מטען בכפר קאסם לא הספיק להרשעת מוכר למשטרה מג'לג'וליה

בית משפט המחוזי מרכז בלוד החליט לזכות בתיק הנחת מטען חבלה בכפר קאסם מוכר למשטרה מג'לג'וליה המשתייך לארגון הפשע של קוטייר עודה. כך נודע ל"פוסטה".

חקירת המשטרה החלה ב-11 במרס 2023, בעקבות דיווח על מטען חבלה רב עוצמה שהונח בכניסה לבית. חבלן משטרה שהגיע למקום ניטרל את המטען ללא נפגעים.
פעולות חקירה שבוצעו בשטח על ידי חוקרי תחנת כפר קאסם, בשילוב אמצעים טכנולוגיים הקיימים בימ"ר מרכז, הביאו את חוקרי היחידה לאיסוף תשתית ראייתית נגד מוחמד אחמד (22), המשתייך לאנשיו של קוטייר עודה.

כתב האישום שהגישה הפרקליטות ייחס לאחמד ייצור נשק, נשיאת והובלת נשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפץ.

מכתב האישום עלה כי בין הנאשם אחמד לבין א' שמתגורר במתחם עם משפחתו ישנה היכרות קודמת, וכי הנחת המטען היתה מתוכננת. הרקע לא צוין בכתב האישום, אך במסגרת החקירה עלה חשד לסכסוך בין ארגוני פשיעה במשולש.

עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם ייצר מטען רב עוצמה אליו הוצמד מכשיר טלפון נייד שנועד לפוצץ את המטען בעת התקשרות אליו. בנוסף נטען כי הנאשם או אחרים גנבו לוחית זיהוי של רכב בכפר ברא והתקינו אותה על רכב ששימש את הנאשם או אחרים בעת הנחת המטען.

ב-11 במרס סמוך לחצות הונח המטען על גבי מדרגות הכניסה לבית ובמשך כ-12 דקות התקשר הנאשם 14 פעמים למכשיר הטלפון שחובר למטען בניסיון להפעילו, ללא הצלחה.

התשתית הראייתית נגד הנאשם, שבעברו הרשעות קודמות, התבססה על עדויות שנגבו, צילומי אבטחה, די-אן-איי שלו בשלושה מוקדים שונים על המטען, מחקרי תקשורת וראיות נוספות.

לכאורה מדובר בצבר ראיות פורנזיות המלמדות על הרשעה צפויה, אולם במהלך המשפט התברר עד כמה קשות ומורכבות חקירות המשטרה גם כאשר הן מבוססות על כלים מדעיים.

הנאשם, שמיוצג על ידי עו"ד שני מורן ועו"ד אורי רינצקי, שמר בחקירתו על שתיקה. במענה לכתב האישום, הנאשם הודה בקיומה של היכרות מוקדמת בינו ובין המתלונן, אך טען כי לא עשה שימוש ברכב במועד ובשעות הרלוונטיים, הגם שהודה כי שהה בו מספר פעמים במועדים אחרים. הוא הכחיש את כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

הפרקליטות טענה כי די בתשתית הראייתית הנסיבתית כדי להוביל להרשעה. כמו כן טענו נציגי הפרקליטות, כי הנאשם לא סיפק הסבר חלופי מניח את הדעת לראיות נגדו.

אלו היו הראיות המרכזיות:
– פרופיל די-אן-איי יחיד של הנאשם על קצוות חוט הנפץ במטען.
– פרופיל די-אן-איי של הנאשם על קצוות חוטי חשמל שחוברו למכשיר הטלפון.
– פרופיל די-אן-איי בולט של הנאשם על סרט דביק שעטף את החוטים.
– הנאשם נכח ברכב המוזכר בכתב האישום כ-22 שעות לפני הנחת המטען וכ-18 שעות לאחר הנחתו.
– הנאשם שתק בחקירותיו באופן המחזק את הראיות נגדו.

חרף הממצאים, עמדת הסנגורים בבית המשפט היתה כי "אין די בממצאי הדי-אן-איי על מטען החבלה כדי ללמד שהנאשם ייצר אותו, שכן יתכן כי מדובר ב-DNA מועבר". על מנת לבסס טענה זו, הסנגורים הזכירו כי מלבד הממצאים שאותרו במוקדים מסוימים במיקום אחד במטען, לא אותרו ממצאי די-אן-איי נוספים (גם לא על גבי הטלפון). לא נמצאו גם טביעות אצבע.

לדברי הסנגורים, ככל שהמטען יוצר במקום בו הנאשם שוהה באופן תדיר, או על ידי אדם שנמצא עם הנאשם באופן תדיר – ישנו סיכוי להעברה משנית של דגימות די-אן-איי. בנוסף נטען על ידי ההגנה, כי ייצור המטען יוחס לנאשם לבדו, אולם כלל לא ידוע אם המטען יוצר על ידי אדם אחד או על ידי מספר אנשים, ולא הובא כל הסבר להימצאות די-אן-איי של אנשים נוספים בתערובת.
לטענת הסנגורים, גם לא נבדקו דגימות שנאספו מברגים ומחומר הנפץ, והתביעה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת בנושא זה.

הסנגורים עתרו לאמץ את חוות דעתה של מומחית מטעמם, בכל הנוגע לאפשרות שמדובר בהעברת די-אן-איי. כלומר, הדי-אן-איי שנמצא על פריטים שונים במטען, לא הגיע ישירות מהנאשם, אלא דרך מישהו שבא איתו במגע קודם לכן.

עוד יותר מכך: לפי חוות דעת זו, לא ניתן לשלול תרחישים של העברה משנית, גם ללא מגע ישיר. כלומר: הנאשם נגע בפריט כלשהו והותיר די-אן-איי, ואחריו היה אדם אחר שנגע באותו פריט, וממנו העביר את הדי-אן-איי לחלקי המטען.
בנוסף נטען, כי הימצאות הנאשם ברכב מספר שעות לפני האירוע מחזקת את האפשרות להעברה המשנית.

ההגנה טענה גם למספר מחדלי חקירה שיש בהם כדי להשליך על המסד הראייתי:
– היה חשוד נוסף מסביבת הנאשם שעשה שימוש ברכב, כך שהסיכוי לביצוע העברה משנית באמצעותו גבוה יותר. ישנן ראיות שחשוד זה היה בקשר עם היעד לכאורה ונמצאו בעניינו ראיות הקושרות אותו למסלול נסיעת הרכב. עם זאת, מעורבותו של החשוד הזה לא נבחנה לעומק על ידי התביעה, ודי-אן-איי שלו לא נבדק, זאת ללא כל הסבר.
– לא נבדקו שמות או תיעוד של חשודים נוספים בטלפון של המתלונן.
– המשטרה לא דגמה פורנזית את סביבת לוחיות הרישוי.
– לא נבדקה אפשרות של ממצאים סיגנטיים (אותות אלקטרוניים) הקושרים בין הנאשם לבין משתמשים אחרים ברכב.
– לא נבדקה הקירבה הפיזית בין הנאשם לבין החשוד הנוסף.
– לא בוצעה השוואת מראה בין הנאשם ובין חשודים נוספים, אל מול תיאור שמסרה אחת המתלוננות. אחת המתלוננות מסרה כי מניח המטען היה רזה ולא גבוה, בניגוד למבנה גופו של הנאשם.
– לא נבדקה האפשרות של העברה משנית של די-אן-איי.
– לא נבדקה מעורבות אפשרית של בני משפחה שברשותה נתפס הרכב המדובר.

צוות ההגנה הפנה למספר ראיות נוספות שלטענתם מלמדות כי הוא לא ביצע את המיוחס לו:
– הטלפון שלו לא נקשר לאישומים.
– היעד מסר שאין לנאשם סיבה להניח מטען בביתו, וכי יש ביניהם "רק כבוד".
– לא נמצא כל מניע להנחת המטען על ידי הנאשם.
– לא נמצא קשר בין הנאשם לבין אירוע השלכת רימון לעבר ביתו של היעד, כשבועיים קודם להנחת המטען.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, פסיקה במקרים דומים, חוות דעת המומחים משני הצדדים, וכלל התשתית הראייתית, השופטת אפרת פינק ציינה כי "משקלה של ראיית הדי-אן-איי אינו מלא, בין היתר לנוכח עדות מומחית התביעה שהבהירה כי היא אינה יכולה לשלול שמדובר בהעברת די-אן-איי, בין היתר על בסיס מחקרים המלמדים כי ישנו סיכוי, גם אם אינו גבוה, להעברת די-אן-איי גם במקרים בהם נמצא פרופיל בולט או אפילו יחיד. משקל הראיה הנוספת, לפיה הנאשם עשה שימוש ברכב ששימש את מניחי המטען, אינו גבוה, הואיל ומדובר בשימוש רחוק בזמן ובמקום".

עוד ציינה השופטת: "ההגנה הציגה תרחיש חלופי, העולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו, לפיו הדי-אן-איי של הנאשם הועבר אל המטען על ידי אחר, שביצע את העבירות. נוכח הנסיבות החריגות של תיק זה, הכוללות הובלה של המטען באמצעות רכב המשמש אנשים רבים המתגוררים עם הנאשם במתחם, ושעמם הוא שוהה באופן ממושך, יש באפשרות זו כדי להקים ספק באשמתו של הנאשם בייצור המטען. לא עלה בידי התביעה להפריך ספק זה".

לפיכך סברה השופטת כי "משלא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירת ייצור המטען, גם לא ניתן להרשיעו בעבירות הנוספות שיוחסו לו, שכן לא הובאו ראיות עצמאיות הקושרות את הנאשם לעבירות אלה. גם לא הובאה כל ראיה המלמדת על קשר שקיים הנאשם עם אחרים ביחס לעבירות, ולא ניתן להרשיעו כמבצע בצוותא".

השופטת הוסיפה כי "הטענות בדבר קיומם של מחדלי חקירה אינן עומדות כשלעצמן, ואין בכוחן כדי להשליך במישרין על הכרעת הדין. אולם, יש בהן כדי לשמש תשתית נוספת לספק הסביר שנמצא, הואיל ובסופו של דבר – לא נערכו בדיקות לשלול אפשרות של העברת די-אן-איי וגם לא לבדיקת התאמת חשודים אחרים לתערובות שנמצאו".
כאמור, השופטת זיכתה את הנאשם מחמת הספק.