משפחתו של יובל קסטלמן מערערת על החלטת מח"ש להימנע מחקירה פלילית

שתף כתבה עם חברים

המערערעים טוענים: יש ראיות המעלות חשד לשיבוש מובהק של החקירה. במקביל, ביקורת על מינויו של מפקד ימ"ר ירושלים לשעבר, שהיה אחראי על חקירת נסיבות המוות, לתפקיד בכיר בשב"ס.

יובל קסטלמן ז"ל

בני משפחתו של יובל קסטלמן ז"ל הגישו ערר ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעקבות החלטת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד התנהלות המשטרה בהליכי חקירת נסיבות המוות.

כזכור, ב-30 לנובמבר 2023 התרחש פיגוע בכניסה לירושלים. במהלך הסתערותו של קסטלמן לעבר מחבלים שפתחו בירי בטרמפיאדה, התרחש זיהוי שגוי של קסטלמן, אזרח חמוש שניסה לנטרל את המחבלים ופעל באומץ לב והוביל לירי לעברו על ידי חייל המילואים אביעד פריג'ה – ירי ממנו קסטלמן מצא את מותו.
הסערה הגדולה שנלוותה לחקירה התעצמה כאשר התברר שמשטרת ירושלים אשר טיפלה באירוע אישרה את שחרור גופתו של קסטלמן מבית החולים לאחר שנקבע מותו, מבלי שבוצעה נתיחה במכון לרפואה משפטית כדי לבחון ראיות לאופן ביצוע הירי – ראיות הכרחיות לחקירה פלילית – כפי שמקובל במקרים דומים.

קצין החקירות האחראי בימ"ר ירושלים טען במזכר שכתב, כי גורם מוסמך בבית החולים שערי צדק מסר לו שהרופאים שניסו להציל את חייו של קסטלמן על שולחן הניתוחים לא מצאו בגופו קליעים, למרות פצעי הירי. על בסיס מידע שגוי זה הקצין הסיק שאין טעם בניתוח נוסף שלאחר המוות לאיסוף ראיות לצורך חקירה בחשד לירי רשלני.
חוקרי מח"ש שחקרו את ההשתלשלות הדברים הגיעו למסקנה כי קצין החקירות לא שיקר ביודעין. לפי מח"ש, המידע השגוי שאין קליעים בגופו של קסטלמן נמסר למשטרה על ידי מנהל יחידת הטראומה בשערי צדק, ורק לאחר מכן ובמסמכים הרפואיים הרשמיים – התברר שהיו גם היו קליעים.

בחודש אפריל, מח"ש החליטה לסגור את תיק הבדיקה נגד קצין חקירות בימ"ר ירושלים, וקבעה כי מידע שגוי שהתקבל מבית החולים – ולא טיוח – הוא שגרם לפגיעה בחקירה ולהחלטה שלא לבצע נתיחה במכון המשפטי.
כאמור, משפחתו של קסטלמן שמיוצגת על ידי עורכי הדין עמית שלף ודניאל חקלאי, הגישה ערעור על ההחלטה להימנע מחקירה פלילית.

 

חשד מובהק לשיבוש של החקירה

בערעור שהגישו עורכי הדין בשם המשפחה, נכתב:" יש מקום לשנות את החלטת מנהלת מח"ש, כי יש מקום מובהק לפתוח בחקירה פלילית, וכי רק חקירה פלילית מקיפה, מעמיקה וממצה, יכולה להניח תשתית לניסיון מיצוי הצדק ובירור האמת בפרשה עגומה זו".

לטענת העוררים: "בדיקת מח"ש התעלמה ממגוון ראיות שמניחות תשתית למסקנה כי לכל הפחות קצין משטרה אחד, רב-פקד נדב כוגן, שהופקד תחילה על חקירת מותו של יובל ז"ל, שיבש לכאורה את החקירה, תוך שהוא מנסח כזבים מובהקים הן בכתב והן בעל-פה (לרבות באוזני בני המשפחה של יובל ז"ל). זאת, במשך מספר ימים רצופים בטרם הועברה החקירה ממשטרת ישראל (משטרת מחוז ירושלים) למשטרה הצבאית החוקרת. ייתכן שאותו קצין עשה כן על דעת עצמו. ייתכן שפעל בהנחיית גורמים בכירים יותר. הדבר כלל לא נחקר.

בערעור נטען עוד: "הסרטון מיום האירוע הגיע לידיו של רב-פקד כוגן בשעה 16:00. די היה בתוכן הסרטון כדי להניח תשתית להעברת הגופה למכון הלאומי לרפואה משפטית. קשה להלום מצב דברים שבו הדבר לא נעשה. ובעטיים של מגוון הכזבים המתוארים במסגרת ערר זה, קשה לקבל את הקביעה כי מדובר לכל היותר בליקוי מאורות מוסרי ומקצועי. החשד לשיבוש מהלכי חקירה מובהק. הוא מבוסס היטב. הוא חייב להניב חקירה פלילית".

מגישי הערר מציגים מספר החלטות מעוררות חשד שאותן קיבל רפ"ק כוגן. "רב-פקד כוגן החליט על שחרור הגופה לקבורה בלא נתיחה, מבלי ששוחח עם שום רופא ומבלי שקרא את דו"ח הסי-טי הראשוני או מסמך רפואי כלשהו. דו"ח בדיקת הסי.טי הראשוני שהועבר מבית החולים לידי רב פקד כוגן (לאחר מתן החלטתו. כאמור, הוא קיבל את החלטת שחרור הגופה בטרם ראה את תוכן דו"ח הסי-טי הראשוני), טומן בחובו קביעה ראשונית כי נמצאו פרגמנטים מתכתיים רבים בבטן התחתונה של יובל ז"ל… לא מדובר רק בטעות חמורה בשיקול דעת כפי שסברה מח"ש, אלא בניסוח מזכר כוזב שמסתיר את העובדות הפשוטות ביום שלאחר מתן החלטת שחרור הגופה לקבורה.

עוד נטען על ידי המערערים: "הסתירה בין תוכן המזכר הכוזב הראשון שניסח כוגן לבין תוכן דו"ח הסי.טי הראשוני שהופק במועד האירוע וגם נמסר בלילה לרב-פקד כוגן מטעם בית החולים לאחר פטירת יובל וכן לאחר החלטת כוגן להורות על שחרור הגופה לקבורה בלא לנתח אותה – היא סתירה כה מובהקת, כה בוטה וכה זועקת לשמים, עד שלא ברור כיצד הוחלט שלא לחקור את רב-פקד כוגן תחת אזהרת חשוד… בעטיין של מגוון הראיות המחזקות את החשד כפי שהוצגו לעיל בצורה מפורטת – ראיות כוזבות שהלכו והתעבו לאורך 10 ימים.
המערערים הדגישו כי "רק על סמך דבריו של כוגן, הסכימו בני המשפחה לקבורת הגופה ביום שישי 1 בדצמבר 2023 שהוא היום שלאחר האירוע (וגם יום הולדתו ה-38 של יובל, למרבה הזוועה) וכי בהמשך השבוע הם נדהמו לראות כי השופט בבית הדין הצבאי מבקר את המשטרה הצבאית החוקרת וכן את התביעה הצבאית המלווה את החקירה, ומבהיר כי קיים קושי מובהק לבסס כתב אישום על מכלול ראיות שאינן כוללות דו"ח נתיחה של הגופה.

"לאור העובדה שנמצאו הן קליע והן סימני מתכת נוספים בגופו של יובל ז"ל, נאלצו בני המשפחה להסכים להוצאת גופתו של יובל מהקבר. אנו מקווים כי בשבועות הקרובים תסתיים חקירת החשוד בהמתה בקלות דעת וכי השימוע בעניינו בטרם הגשת כתב אישום ייערך בקרוב.

ומסכמים המערערים: "קביעת מח"ש שלא מדובר בחשד לביצוע עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט, טומנת בחובה התעלמות ממגוון ראיות וכן מהגיון הדברים. עבר פרק זמן ניכר מאז הוכרזה בדיקה זו מפי פרקליט המדינה. בפרק זמן שכזה ניתן היה לשבש את חקירת מח"ש בקלות. כל יום שעובר ללא חקירה פלילית, עלול להיות קריטי".

"לא מקדמים קצינים שחוטאים לתפקידם"

בתוך כך, בתקופה האחרונה נשמעה ביקורת על מינויו של נצ"מ אלי כהן, מפקד ימ"ר ירושלים לשעבר שהיה אחראי על חקירת נסיבות מותו של קסטלמן, לתפקיד ראש חטיבת איסוף והפעלה בשב"ס, וקידומו לדרגת תת-גונדר.

הביקורת נשמעה בין היתר מקצינים מכהנים וקצינים לשעבר. "לא מקדמים קצינים שחוטאים לתפקידם תוך רשלנות מקצועית זועקת לשמיים", אמר אחד מהם לאתר "פוסטה", "ראש ימ"ר מיהר לעבור למערכת שירות בתי הסוהר תוך שהוא מקודם בדרגה לדרגת תת גונדר המקבילה לתת ניצב/תת אלוף ולתפקיד יוקרתי. בהמשך יוכל לחזור למשטרה לתפקיד ניצב וראש אגף החקירות במטה הארצי. יש לנתב את הטיפול באחראים למחדל השערורייתי".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *