בתאגידים הפיננסים מציעים להגדיל את רווחיהם באמצעות ביטול שטרות ה-200?

שתף כתבה עם חברים

ההצעה שהציתה את הדמיון בעיתונות הכלכלית המגוייסת תחזק עוד יותר את מונופול חברות האשראי והארנקים הדיגיטלים, מה שיפגע בעברייני מס אבל גם בבעלי מקצועות חופשיים ונותני שירותים לגיטימים * עו"ד אייל בסרגליק: "עוד פגיעה בחופש העיסוק וזכויות הפרט אל מול שתיקתה הרועמת של לשכת עורכי הדין" * עו"ד ניר ישראל: "כדי להתמודד עם מיעוט מעלימי מס מבקשים להטיל גזירות שישנו את מציאות כלל האזרחים" * עו"ד אברהם שהבזי: "השאיפה היא שבעתיד הכסף השחור יהפוך לחלק מהכספים איתם מבצעים עסקאות במשק"

צילום ארכיון להמחשה: משטרה

לנוכח העלייה הדרמטית בהוצאות הביטחון והמאמצים להגדלת הכנסות המדינה מתפרסמות חדשות לבקרים יוזמות להוציא את הכסף המזומן ממעגל הכספים הלגיטימי.
הפעם היוזמה אינה של המדינה אלא הגיעה דווקא מחבורה של כלכלנים בכירים, מרביתם יועצים לתאגידים פיננסיים גדולים ומונופולים. ההצעה טלטלה את העיתונות הכלכלית כאשר הציעה לצמצם את ההון השחור ולפגוע כלכלית בעברייני מס באמצעות הוצאה מהמחזור של השטר הכחול בערך 200 שקל, כך שלא יהיה עוד הילך חוקי במדינת ישראל – מדובר בשטר בשווי של 50 דולר בלבד.
לטענתם, השטרות הכחולים שמצויים במספרים גדולים אצל עברייני מס וארגוני פשיעה, מהווים סוג של מקלט מס למי שצוברים אותם בכמויות.

את ההצעה הם מפנים לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שלו יש סמכות להוציא את השטרות מהמחזור, עם העתק לשר האוצר בצלאל סמוטריץ.
צוות מחברי ההצעה הם מומחים מעולמות המשפט והבנקאות, ביניהם בכירים לשעבר בשירות המדינה:
עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש, יועץ רגולציה במשרד פירון ושות' 
ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש היחידה ללוחמה כלכלית של המוסד
עדן בר טל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת
משה טרי, לשעבר יו"ר הרשות לניירות ערך, יועץ ובעל מניות בתאגידים כלכליים
ד"ר אדם רויטר, בכיר בחברת הייעוץ חיסונים פיננסים
נגה קינן, יו"ר פורום ראשי החברות
פרופ' אשר טישלר, אוניברסיטת תל אביב

התוכנית מציעה מהלך מיידי לביטול שטרות ה-200 שקל שבמחזור, והחלפת השימוש רק לשטרות קטנים יותר (100, 50 ו-20), או הפקדתם בחשבון הבנק.
לטענת היוזמים, המהלך יביא לצמצום דרמטי של כמות המזומנים – וייאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם מס על מנת להפקיד את הכספים בבנק, או פשוט להפסיד אותם אם ישאירו אותם במקומות המחבוא.

במשולב עם ביטול השטרות ממליץ הצוות על מבצע "גילוי מרצון" של רשות המסים, שייתן תמריץ למחזיקי המזומן להפקיד אותו בבנקים, בתמורה לחסינות מאישומים פליליים על אי דיווח, ותשלום מס מופחת ללא קנסות.
לדברי הצוות, "המהלכים הללו במשולב יאלצו את מחזיקי ההון השחור במזומן לידי בחירה בין אובדן כספם, לבין הצהרה ותשלום מס בגינו".

הבכירים, יש לומר, מייעצים לחברות אשראי בנקים ותאגידים פיננסיים למינהם, שמאז חוקי המזומן עלה הפדיון שלהם באלפי אחוזים, שכן אמצעי התשלום עליהם הם שולטים מוליכים את הציבור הרחב אל הארנקים הדיגיטלים השונים (כרטיסי אשראי, סלולר וכדומה). מדובר בתהליך אוניברסלי כמעט, ובמדינות רבות כבר לא מקבלים מזומן בתחנות דלק, תחבורה ציבורית ורכבות, קניונים, חנויות ביגוד ואפילו מסעדות וברים.

לפי ההצעה החדשה, יש חשיבות רבה לקביעת לוח זמנים קצר לקבלת החלטה בנושא הפקדת השטרות, "על מנת לא לאפשר למחזיקים בהם לנקוט באמצעי מעקף".
הם מציעים גם לאסור על החזקת תחליפי מזומן בהיקף משמעותי, כמו זהב, כסף, מדליות ומטבעות.
"לצד התועלת הכלכלית והחברתית יביא המהלך לפגיעה קשה ביותר ביכולות הפעולה של ארגוני הפשע, שהמזומן הינו הדלק ההכרחי לפעילותם ועיקר נכסיהם", נימקו חברי הצוות. "לפי הערכה, כ-73 מיליארד שקל מהמזומן שבידי הציבור הם הון שחור, ושטרות ה-200 מהווים 77 אחוז מהשטרות שבידי הציבור… היקף הכספים שיולבנו עקב מהלכי התוכנית מוערך על ידי צוות המומחים ב-51 מיליארד שקל בשנה הראשונה".
על פי ההערכה האופטימית, כמות המזומן שתדווח תאפשר להגדיל דרמטית את הכנסות המדינה ממסים ולהטיל פחות גזירות אחרות על הציבור עקב הנטל המלחמתי.

בשנים האחרונות הוטלו כבר הגבלות על תשלום במזומן, במסגרת "חוק המזומן" שקבע תקרה של עד 6,000 שקל לביצוע עסקאות.
הועלו אף רעיונות נוספים כגון חובת דיווח ואף הטלת איסור פלילי על החזקת סכומים של יותר מ-200 אלף שקל במזומן.
ההצעות האלה נפלו בוועדת הכספים ערב המלחמה, אולם עכשיו בצוק העתים – עולות מצד תאגידי הענק הצעות קיצוניות כמו ביטול שטר ה-200 לחלוטין, מה שכאמור יגדיל עוד יותר את התלות בתאגידים.

עו"ד אייל בסרגליק, לשעבר יו"ר הפורום הפלילי הארצי וסנגור בתיקים פליליים וצווארון לבן, אומר כי כי "צמצום השטרות של 200 שקל לא יוביל לפתרון כלשהו. כשם שהחוק לצמצום המזומן לא הפחית את העבירות שבוצעו על פי חוק המזומן ולא צמצם את העבירות הנלוות – גם הפסקת השימוש בשטרות של 200 לא תוביל לצמצום השימוש במזומן, אלא לפריטת השטרות לשטרות אחרים".
לפי עו"ד בסרגליק, "הדרך הנכונה היא טיפול בענישה ובתפיסה של מבצעי עבירות של ממש, ולא בשליחתם לביצוע עבירות אחרות… מעבר להצעה, בשנים האחרונות רואים עוד ועוד התערבויות ופגיעות קשות של רשות המסים בחופש העיסוק ובזכויות אחרות של הפרט, וזאת אל מול זה שתיקתה הרועמת של לשכת עורכי הדין".

עו"ד ניר ישראל, כיום סנגור בתיקי מס והלבנת הון ובעבר תובע ביחידה לתיקים מיוחדים של מע"מ, אומר כי "כדי להתמודד עם מיעוט בעלי הון שמעלימים מס מבקש הצוות הנכבד לבצע גזירות שיש בהן לשנות את המציאות של כלל האזרחים. במידה וההצעה תתקבל ספק רב אם היא תגדיל את היקף המס הנגבה, לדעתי ההיפך, לבעלי הון החפצים להסתיר פעולותיהם מרשות המסים קיימות חלופות למכביר.
"חלף שטר ה-200 שקל תצמח כלכלה מקבילה באמצעות שווי-ערך, החל משטרות כגון דולר ויורו, מתכות יקרות וכלה במטבעות מבוזרים (קריפטו), שהתמודדות רשות המסים איתם הרבה יותר מאתגרת.
"לדעתי, הוצאת כסף המזומן עלולה להביא יותר נזק לכלכלת ישראל מאשר לתועלת, כי תיווצר מערכת כספית מקבילה למערכת הלגיטימית, מערכת שבהתהוותה היכולת להתנהל מתחת לרדאר ולהוציא כספים מישראל תהיה פשוטה יותר".

עו"ד ישראל מציין כי מהלך זה יפגע פגיעה נוספת גם בבעלי המקצועות החופשיים, אלה המדווחים על הכנסותיהם גם כאשר הן מתקבלות במזומן. "גזירה זו, בהמשך לחוק המזומן, מבלי שמוצעות החרגות כלשהן, מאיינת ביצוע עסקאות חוקיות ולגיטימיות ובהתאם, תשלום מס לרשות המסים".

באשר לצורך למלא את אוצר המדינה לנוכח הוצאות המלחמה, עו"ד ישראל מציע כי "תחת 'הצדקת' המלחמה באמצעות הגבלות שבוחנות את הנישום דרך החור שבגרוש, יקודמו מהלכים כדוגמת צמצום בירוקרטיה, הסרת חסמי יבוא, יצוא – וגם הפחתת שיעורי מס כך שתהא יותר הכנסה פנויה אצל הנישום, שתושקע בהקמת עסקים חדשים ובצריכה".

עו"ד אברהם שהבזי הוא רואה חשבון מוסמך במיסים בעסקים, ניהל בעברו את היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות המיסים. כיום הוא מנהל משרד עורכי דין פרטי.
לדעתו, "בשלב הראשון ואפילו לאלתר יש לפרסם נוהל גילוי מרצון בקשר לכסף מזומן – שטרות כסף, ולקבוע שיעור מס מופחת, וכן שלא ינקטו סנקציות פליליות נגד המגלה. הכל במטרה שבעתיד הכסף השחור (השוכב כיום בבלטות) יהפוך לחלק מהכספים איתם מבצעים עסקאות במשק, שבעקבותיהן ישולמו מיסים. למדינת ישראל יש אינטרס מובהק בכך, לכן, יותר מאשר רוצה העגל לינוק רוצה הפרה להניק. יותר מאשר מחביא שטרות הכסף רוצה להכניס את הכסף למחזור פעילותו, עסקיו והשקעותיו, רוצה מדינת ישראל שהכסף יכנס למעגל… מכיוון שבעתיד כלכלת ישראל תקצור רווחים מהמהלך.
"אי אפשר מבלי להתייחס כמובן לראש היהודי שימציא פטנטים כדי לעקוף את ביטול שטר ה-200, אבל על כך צריך לפרט בנפרד".

 

השארת תגובה

2 תגובות על “בתאגידים הפיננסים מציעים להגדיל את רווחיהם באמצעות ביטול שטרות ה-200?”

  1. פעם עו"ש מחקר, וגילו שבתאונת רכבת, מי שנפגע, הם אלה שקרון האחרון. אז החליטו להוריד את הקרון האחרון.

  2. זה שקר מוחלט ופייק ניוז שהפיצו כמה בעלי עניין בתקשורת אבל אין לזה שום תמיכה באוצר ובטח שלא בלשכת רוה"מץ מדהים באיזו קלות 4 אנשים מפיצים שקר וכל אמצעי התקשורת מפרסמים מבלי לבדוק , למעט כתב כלכלי אחד ברדיו שבדק לעומק ופרסם שזה בלוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *