בשנת 2015 נעצר ח"ג מירושלים לאחר שהעמיד חברה בבעלותו לרשות אחרים, כפלטפורמה להפצת חשבוניות פיקטיביות ולעוקץ מע"מ במיליוני שקלים מקופת המדינה.
ח"ג חתם על חוזים פיקטיביים כ"ספק דלק" ואיפשר לאדם אחר בשם מיקי ענתבי שיעשה שימוש בחברה לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות לצדדי ג', בתמורה לתשלום חודשי קבוע.
ח"ג עמד למשפט ונידון בשנת 2020 לארבע שנות מאסר, בעוד ענתבי ברח לאוקראינה והוכרז כעבריין נמלט.
במקביל, בהליך אזרחי, רשות המסים הטילה על ח"ג קנס בגובה 25 מיליון שקל (כפל מס) עקב הוצאת החשבוניות הפיקטיביות.
בסמוך להטלת הקנס, פנה ל-ח"ג אדם בשם אלי קצירי עם עורך דין מטעמו, והציע לו עסקה מושחתת כדי להציל את דירת מגוריו בירושלים, ולחלצה מחילוט על ידי רשויות המס.
בתביעה אזרחית שהגיש ח"ג לפני שנה נגד קצירי, הוא טען כי קצירי והעורך דין שייצג אותו מול רשויות המס שידלו אותו לחתום על שטר חוב ולמשכן פיקטיבית את דירתו – לטובת אשתו של קצירי, עקב "חוב" דמיוני שהוא חב לה.
כך, טען ח"ג בתביעה, קצירי הציע לו למנוע את עיקולה על ידי רשות המסים.
ח"ג טען כי קצירי והעורך דין הטעו אותו לחשוב שלאחר שיצילו אותו מהצרה מול רשויות המס – הם יבטלו את המשכון ושטר החוב שנחתמו כחלק ממצג השווא מול המדינה, ולא יבקשו לממשם.
בסופו של יום, לאחר שנים, המציאות טפחה על פניו של ח"ג. לטענתו, כוונותיו האמיתיות של קצירי נחשפו במרס 2023, כאשר אשתו של קצירי פתחה תיק הוצאה לפועל וביקשה לפרוע את השטר ולממש את הדירה של ח"ג שמושכנה לה.
ח"ג טען בתביעה כי קצירי זמם את תוכנית ההונאה מלכתחילה ושידל אותו לחתום על שטר החוב, במטרה להשתלט על הדירה. באמצעות עו"ד תמיר סולומון ביקש ח"ג מבית משפט המחוזי בתל אביב להורות על ביטול השטר והמשכון לטובת קצירי – לטענת התובע מסמכים אלו נחתמו למראית עין בלבד.
הנתבעים קצירי ואשתו השיבו לתביעה באמצעות עו"ד אבי וייג, וטענו כי ח"ג משקר.
עם זאת בכתב ההגנה, הם העלו טענה חדשה בנוגע למקור החוב כלפיהם.
לטענתם, ח"ג היה שותף של העבריין הנמלט ענתבי למעשי מרמה, והיה "סמוך לשולחנו של ענתבי" והתפרנס ממנו. מצד שני, לטענתם, ח"ג היה חייב כספים לענתבי, וענתבי היה חייב כספים לקצירי – וכך לפי גרסת קצירי, ח"ג הסכים למשכן את דירתו לטובתו, הכל לפי בקשת ענתבי.
קצירי ביקש איפוא לדחות את תביעת ח"ג ולקבוע כי המסמכים אותנטיים, ודירת ח"ג ממושכנת לטובתו וניתן לממשה.
שופט בית המשפט המחוזי, נפתלי שילה, קבע לאחר בחינת הראיות, כי התובע ח"ג הוכיח שגרסתו נכונה ושטר החוב והמשכון לטובת קצירי נחתמו למראית עין, כדי לרמות את רשויות המס, ולכן הם בטלים.
מנגד ציין השופט, כי גרסת קצירי לא מהימנה – והוא נתן למעשה מספר גרסאות סותרות. תחילה כאמור לפי שטר החוב מ-2016, התובע לכאורה קיבל מאשתו של קצירי הלוואה של 800 אלף שקל והתחייב להחזיר.
מצד שני, בכתב ההגנה של קצירי לתביעה של ח"ג ב-2023, גרסתו השתנתה. כעת הוא טוען שלא הלווה ל-ח"ג כספים, וכי השטר נחתם לצורך הבטחת החוב של צד שלישי, ענתבי כלפיהם.
מעבר לשינוי הגרסאות, נקבע כי הנתבעים לא צירפו שום ראיה, לא על חוב של ח"ג כלפי ענתבי ולא על חוב של ענתבי כלפי קצירי, וכל טענותיהם נטענו ללא אסמכתא.
קצירי גם לא זימן לעדות את ענתבי ולא ביקש להעידו בהיוועדות חזותית. מעבר לכך, אין שום ראיה לכך שקצירי העביר ל-ח"ג ולו שקל אחד.
בנוסף, עד מטעם התובע ח"ג הקליט את קצירי בפגישה בה הם דיברו על "פשרה". קצירי הוקלט כאומר: "כל מה שבעצם עשיתי פה זה בעקיפין הצלתי לו את הבית. אני הבטחתי לו שהוא יכול להיות שקט, אני שומר לו על הנכס… אין שום מסמך, בעצם זה משחק… אני מצפה שבסופו של יום אני אצא נשכר… אם לא אנחנו, אז מע"מ ייקחו לו את זה".
השופט שילה כתב: "התובעים הוכיחו שמדובר במסמכים שנחתמו למראית עין. הם מעולם לא קיבלו מהנתבעים ולו שקל אחד, וההצהרה בשטר החוב הייתה הצהרת כזב, שנעשתה רק לאור שכנוע של הנתבע את התובעים, שבדרך זו הוא יצליח 'להציל' את הדירה ממלתעות רשות המסים… הנתבע (קצירי) ניצל את מצבו הקשה של התובע שהוטל עליו שבוע קודם קנס ענק, והחתים אותו על מסמכים על מנת להבריח את דירתו".
"לא סביר שהתובע, שמסובך בחשד לעבירות מס חמורות והוטל עליו קנס בסך של מעל 25 מיליון שקל יסכים כשבוע לאחר מכן, לחתום על שטר חוב ומשכון דירת מגוריו היחידה, לטובת הנתבע והכל לפי בקשת ענתבי שנמלט מהארץ… אין שום היגיון בגרסה זו… החתימה על שטר החוב והסכם הממון הם פיקטיביים לחלוטין", הוסיף השופט.
בפסק הדין צויין עוד כי לקצירי יש עבר במעשי מרמה דומים. בתביעה אזרחית אחרת בשנת 2021 נקבע כי "תובעת פנתה לקצירי על מנת שיסייע לה בסילוק חובותיה לנושים. במסגרת זו חברו השניים לביצוע מהלך פסול של הברחת נכסים מקופת הכינוס, ובמסגרת זו חתמה התובעת על שטר משכון שיבטיח כי חלק מדמי מכירת הדירה יעבור לקצירי או מי מטעמו".
גם בפרשה אחרת נקבע כי קצירי "ניצל מצוקה כלכלית ונפשית, התחזה לאיש עסקים מצליח, והבטיח בערמה לתובעים להשיב את כל רכושם שנרשם על שמו באופן פיקטיבי… תוכניותיו היו להבריח את כל רכושם של התובעים מהנושים, על ידי העברת בעלות פיקטיבית אליו… מבלי ששילם ולו אגורה… בפועל, התכחש לכל ההסדרים שסיכם עמם, והותיר את הנתבעים בלא כלום".
לסיכום, התקבלה התביעה של ח"ג ונקבע ששטר החוב והסכם משכון הדירה בטלים. קצירי ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל.
