האגודה לזכויות האזרח הגישה אתמול עתירה תקדימית נגד המשטרה והכנסת, בדרישה לעצור את השימוש במערכת "עין הנץ" לניטור נהגים בכבישי ישראל.
מדובר בעתירה שנייה של האגודה נגד מערכת המצלמות למעקב אחר תנועות הנהגים. בעקבות העתירה הראשונה לפני שנתיים, בג"ץ הוציא צו וחייב את הכנסת לאשר חקיקה לצורך המשך הפעלת המערכת.
עתה מונחת עתירה חדשה התוקפת את החוק שאושר, וטוענת כי המערכת במאפייניה הנוכחיים אינה חוקתית ואינה הולמת מדינות דמוקרטיות.
מערכת עין הנץ מאפשרת למשטרה לאסוף תנועות של נהגים ורכבים – כל הנהגים וכל הרכבים במדינה – ולאגור אותם במשך שנתיים.
"עד היום רק השב"כ קיבל סמכות לרגל אחר אזרחים ורק לצרכי הגנה על ביטחון המדינה – עכשיו גם המשטרה הופכת להיות שב"כ 2 וכולנו הופכים ליעד למעקב שלטוני", נטען בעתירה.
באמצעות מערכת המצלמות לזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, המשטרה יכולה לעקוב בזמן אמת אחר תנועה של בני אדם מסוימים שהוכללו מראש ברשימת רכבים שיש לקבל על זיהויים התראה בזמן אמת, או לעקוב אחר תנועותיהם בדיעבד.
ואולם, המערכת גם מתעדת את תנועות כל הרכבים, כלומר – תנועות של אזרחים תמימים, המבוצעות על פני תקופה ממושכת, והמערכת מתוכנתת לאגור את המידע הרגיש במאגר משטרתי לשימוש עתידי.
בשנים הראשונות מערכת המצלמות הופעלה באופן חשאי, ללא הסמכה בחוק. בעקבות צו על תנאי בבג"ץ, הכנסת הוסיפה בתחילת השנה לפקודת המשטרה סעיפים "להכשרת המערכת" והוסיפה תנאי – שתוך שישה חודשים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המשפטים יריב לוין יביאו לאישור תקנות מפורטות. נקבע, כי אם לא יאושרו התקנות – תחדל המשטרה מהפעלת מערכת הצילום.
כעת, בפועל עברו מעל שישה חודשים, והתקנות שבן גביר הניח על שולחן הוועדה לביטחון לאומי בכנסת עדיין לא אושרו. לטענת העותרים, המערכת מופעלת בניגוד לחוק.
מעבר לכך, העתירה תוקפת את החוק להסדרת המערכת, ודורשת לפסול אותו בשני תחומים:
1. ההסדר המתיר למשטרה לאגור את נתוני המיקום של מיליוני אזרחים ואזרחיות העושים שימוש ברכבם כדי לנוע ברחבי המדינה – רובם המוחלט אזרחים תמימים.
האגודה טוענת: "הסדר זה מייצר למשטרה מערכת מעקב הדומה למערכות שעד היום היו קיימות רק לשב"כ… מדובר בהסמכה לאגור עד שנתיים נתונים של אזרחים, שמהם ניתן בקלות להפיק מידע מודיעיני מרחיק לכת, הנוגע לענייניהם הפרטיים והאינטימיים ביותר".
"לא רק זאת", נכתב, "החיפוש במאגר לא כפוף למגבלות של ממש, והוא מותר למשטרה ללא צו שיפוטי ולמטרות רחבות… הייעוץ המשפטי של הכנסת סבר שיש להתנות את החיפוש (בתיעוד) במאגר בצו שיפוטי, אך עמדתו זו לא התקבלה".
העתירה מחדדת ומסבירה: "עד עתה, סמכות לאגור מידע על אזרחים תמימים הוענקה רק לשב"כ ורק למטרה של סיכול פגיעה בביטחון. למשטרה לא ניתנה אפשרות דומה. בחוק סדר הדין הפלילי למשל, הוסדרה סמכות המשטרה לדרוש נתוני מיקום מחברות הסלולר – רק בכפוף לאישור בית משפט ובהתקיים חשש סביר למעורבות בעבירה. החוק מושא עתירה זו הוא הראשון שבו מותרת למשטרה סמכות לאגור בעצמה מידע פרטי רגיש עצום על אזרחים תמימים, לתקופה ממושכת, ולעשות בו שימוש ללא צו שיפוטי".
2. הסדר נוסף שהוכשר בחוק והאגודה דורשת את פסילתו, עוסק בהפעלת ההתרעות במערכת בזמן אמת, על בסיס "רשימת מבוקשים" שתוגדר לצורך איכון רכב ומעקב רציף אחריו בזמן אמת.
בעתירה נכתב: "עצם השימוש במערכת לאיתור חשודים בביצוע עבירות קשות, או לשים יד על מי שנמלט מהחוק, אינו פסול לכשעצמו – אך ההסדר שנקבע לא חוקתי, רחב יתר על המידה ונעדר מנגנונים שימנעו פגיעה בפרטיות של הנעים ברכביהם, ושימוש פסול בטכנולוגיה".
האגודה מתריעה: "ההחלטה על הכללת פרטיו של אדם במערכת ("ברשימת ההתראות") לצורך איתורו בזמן אמת, נעשית ללא צו שיפוטי, למטרות נרחבות ועל בסיס נוהל פנימי של המשטרה. ההסדר הקיים עשוי לשמש ככלי 'לצוד' אדם שהחשד נגדו מופרך, או שהעבירה שבה הוא חשוד היא קלה. גם זאת בניגוד מוחלט להסדר שנקבע ביחס לקבלת נתוני מיקום סלולריים, המחייב צו".
בנוסף, השימוש שהמחוקק התיר במאגר הוא רחב ביותר: לא רק מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע – אלא גם חקירה של עשרות עבירות קלות יחסית מסוג עוון, ואף אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים. השר גם רשאי להרחיב את רשימת העבירות בצו, באישור הוועדה בכנסת.
"שאלה חוקתית זו צפויה להיות מרכזית בפעילות המשטרה", טוענת האגודה, "בניגוד לעבר, הטכנולוגיה מאפשרת אגירה גורפת של מידע בקלות. אם בעבר המשטרה הייתה צריכה להשקיע משאבים ניכרים באיסוף מידע, ועל כן מיקדה את משאביה במי שיש חשד סביר שהוא מעורב בפשיעה, ולא באזרחים תמימים, הרי שהיום הטכנולוגיה מאפשרת איסוף מידע בכמויות עצומות על כל האזרחים, ובלי שתהיה לכך עלות גבוהה במיוחד… מבחינה טכנולוגית, יכולה המשטרה לפלוש לחייהם של כל האזרחים, ולאגור עליהם כמויות עתק של מידע רגיש".
"מבחינת המשטרה – הטכנולוגיה היא הזדמנות, והמשטרה מבטיחה לנו שלא תעשה שימוש במידע זה אלא למטרות חשובות ונעלות", נכתב בעתירה, "אך את מה שהמשטרה רואה כהזדמנות, העותרת רואה כאיום, לא רק על הפרטיות וכבוד האדם, אלא על המרחב הדמוקרטי כולו. בעידן שבו מידע הוא כוח, האפשרות של המשטרה לאסוף כמויות אדירות של מידע על האזרחים תמימים משנה לחלוטין את האיזון החוקתי הקיים. היא מובילה לחברת מעקב. היא מובילה לחברה שבה אזרחים מנוטרים והשלטון אוגר מידע על כל צעד ושעל של האזרח. זה מתחיל באיסוף תנועות רכבים, וימשיך במצלמות זיהוי פנים (ברחובות)".
עוד נטען: "מערכת עין הנץ הופעלה במשך שנים שלא כדין, ותחת מעטה חשאיות, עד שבית המשפט קבע שיש יסוד לפסול אותה אם לא תעוגן בחוק מסמיך ומידתי".
בעקבות ההליך תוקנה פקודת המשטרה, אולם האגודה טוענת כאמור כי ההסדר שנקבע בפקודה קיצוני ואינו לתכלית ראויה ומבקשת לפסול אותו, ואף להקפיא את השימוש בצו ביניים בשל אי התקנת תקנות. עוד היא דורשת לפרסם את נהלי השימוש הפנימיים של המשטרה.
עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח: "מדובר בעתירה העוסקת בשינוי האיזונים בין השלטון לאזרח – האזרח זכאי להיעזב לנפשו אם לא עשה משהו לא חוקי. הטכנולוגיה הופכת את הסדר – קודם כל מתעדים ואוגרים את התנועות שלנו, אולי בעתיד יהיה לזה שימוש. לראשונה – מאגרים שיש רק לשב"כ עוברים למשטרה; סכנה גדולה לפוליטיזציה ושימוש לרעה במידע. שוטר שירצה לפשפש בהיסטוריית הנסיעות שלנו, אפילו לא יצטרך צו שיפוטי. החוק הזה פותח פתח להפיכתנו ליעד מעקב של משטרת בן גביר, לרבות כשנרצה ללכת להפגנה. זה מתחיל "רק" במעקב אחר תנועות רכבים ומהר מאוד יעבור לתנועות של אזרחים במרחב הציבורי
"אם לא ירוסן התיאבון המשטרתי לטכנולוגיות מעקב – נהפוך לחברת מעקב והמרחב הדמוקרטי יצטמצם עוד יותר. בזכות הטכנולוגיה, קל מאוד להפיק מידע מהימן ואישי מהנתונים הללו, במערכות ממוחשבות ובאמצעות בינה מלאכותית".
שוב שמאלני מטנף על איש ימין ״משטרת בן גביר״ מערכת הנץ נמצאת ברחובות הרבה לפני שבן גביר הפך לחבר כנסת ובטח לפני שהפך לשר אבל השמאלנים תמיד ינסו להנדס את התודעה