בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אלי ירושלמי, חוקר ורכז בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר חשף שחיתויות של עובדי הרשות – ישוב לעבודתו שמונה שנים אחרי שפוטר מהרשות עקב השחיתויות שחשף.
ירושלמי החל לעבוד כרכז בכיר ב"מינהל אכיפה – זרים" בשנת 2009, ושנה אחרי שהחל בעבודתו פנה למבקר המדינה והתלונן על עבירות פליליות לכאורה שביצעו פקחי הרשות במהלך פעולות האכיפה נגד זרים.
הוא כתב למבקר כי "מאז הגיעי למקום העבודה נתקלתי מספר פעמים באירועים שהיו נגד נהלים תקינים, ופעמים היו עבירה פלילית לכאורה. לאחר ניסיונותיי להפנות תשומת לב הממונים, הדבר גרם לניסיונות לפגיעה אישית בי… מאחר ואני, יחד עם אחרים, חותמים על מעצר לנתינים, ופעמים הדבר נעשה שלא כדין, לא רציתי להמשיך ולהימנות על 'מי שמכשיר את השרץ'".
בתלונתו דיווח ירושלמי על אירועים שעניינם זיוף דו"חות פעולה לכאורה על ידי פקחי יחידת עוז, זיוף צווי בית משפט, כניסת פקחים לבתים ללא צו חיפוש, ביצוע מעצרים ללא צו ומכרזים תפורים ברשות.
עוד הוא ציין התעללות לכאורה בעצורים, למשל: "אירוע בו לא ניתן לנתינה לעשות צרכיה מרגע שעוכבה, וזאת בהיותה מוחזקת ברכב למשך מספר שעות, או אירוע בו נמנע במשך שעות מתן מזון לנתין בהוראת ממונה, ונתינה שעוכבה למשרדי היחידה והוחלט לשחררה, ונשלחה לביתה מרחק 30 ק"מ ללא כסף לתחבורה הציבורית".
ירושלמי פנה מספר פעמים למבקר וסבל מהתנכלויות, עד שבסוף 2012 הוזמן לשימוע לפני פיטורים, לטענת הרשות מסיבות מקצועיות: "אי קבלת מרות, והתנהגות לא קולגיאלית".
פיטוריו הושהו עד לגמר בירור מבקר המדינה, שהוציא צו הגנה לירושלמי.
בגמר הבירור קבע המבקר דאז יוסף שפירא, כי הסברי הרשות אינם משכנעים וכי ההתעמרות כולה נבעה מחשיפת מעשי שחיתות.
במסגרת צו ההגנה שהוציא המבקר, ניתנה לירושלמי האפשרות לעבור ליחידה אחרת בשירות המדינה מאחר שהוא ביקש לא לחזור לרשות, אך הניסיון לא צלח ולא נמצאה לו משרה אחרת.
בסופו של דבר, בשנת 2016 קבע המבקר, כי לירושלמי יינתן פיצוי מיוחד בסכום השווה ל-36 חודשי עבודה, מכוח חוק ההגנה על חושפי שחיתויות. בשלב זה הסתיים רשמית שירותו כעובד מדינה, לאחר מספר שנים בהן ישב בבית בחופשה כפויה ללא משכורת.
בשנת 2017 הגיש ירושלמי תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, וביקש צו המורה על החזרתו לעבודה בשירות המדינה בתפקיד ובתנאים ההולמים את ניסיונו. לחילופין, תבע פיצויים של יותר ממיליון שקל בגין הפסדי שכר, עוגמת נפש ומכוח ההגנה על חושפי שחיתות, בנוסף לפיצויים שאישר לו המבקר.
בית הדין דחה את תביעתו לאכיפת יחסי העבודה והחזרתו לשירות המדינה, מאחר שירושלמי סירב תחילה לחזור לעבודה ברשות ההגירה. ירושלמי חשש שההתנכלויות כלפיו יתחדשו, אך בית הדין ציין כי עברו שנים רבות מאז שהוא סיים שם את עבודתו בפועל, ועל כן אין הצדקה לסירובו לחזור לאותו תפקיד, ובקשתו לעבור ליחידה אחרת.
בית הדין ניאות להגדיל את הפיצוי שקבע לו מבקר המדינה, באמצעות סכום של כ-100 אלף שקל נוספים.
ירושלמי ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, באמצעות עו"ד ערן גולן. הוא טען בין היתר כי המדינה לא שקדה למצוא לו משרה אחרת חלופית, וכי לא קיבל את שכרו במהלך תקופת החופשה הכפויה.
עוד התברר כי כיום הוא מוכן לחזור לתפקידו הקודם ברשות ההגירה.
פרקליטות המדינה עמדה על עמדתה כי אין עילה להחזירו לעבודה בחלוף שנים כה רבות, ואחרי שלטענתה סירב למשרות חלופיות.
בית הדין הארצי בראשות הנשיאה ורדה וירט-ליבנה דן בערעור. בפסק הדין שניתן היום, הערעור התקבל ובית הדין קבע כי ירושלמי יוחזר לעבודתו באותה משרה אותה ביצע טרם פיטוריו שלא כדין (7 אוגוסט).
"אין בידי לקבל את עמדת המדינה", כתבה הנשיאה וירט ליבנה, "דווקא פרק הזמן הארוך מאז סיים מר ירושלמי את עבודתו, מביא לתוצאה שחלק משמעותי של בעלי התפקידים אשר היו מעורבים בסיום העסקתו כבר אינם בתפקידם, ובכך יש להניח יהיה בכדי להקל על השתלבותו מחדש ולמנוע פגיעה בעבודתו בשנית".
לצד זאת נקבע שניתן יהיה לחפש לו גם משרה אחרת – בהסכמת הצדדים מבלי שתיפגע פרנסתו.
לצד האמירה הברורה של פסק הדין במישור דיני העבודה – הפרשה מותירה שאלה פתוחה: כיצד נסגרו תלונותיו של ירושלמי למשטרת ישראל על העבירות שחשף לכאורה ברשות?
כאמור, מבקר המדינה יוסף שפירא העניק לו צו הגנה מכוח הכרה בו כחושף שחיתות במקום העבודה בשירות הציבורי – ולפיכך השהה פיטוריו ולאחר מכן זיכה אותו בפיצויים מוגדלים בגין הפיטורים.
לאחר ההליכים של מבקר המדינה, ירושלמי מסר תלונות למשטרה בשנת 2017 עם כל חומר הראיות שהוא לטענתו החזיק בו.
יחידת חקירות ההונאה במשטרת מחוז תל אביב סגרה את התיק כעבור חודשיים.
ירושלמי הגיש ערר לפרקליטות – בעקבותיו המשטרה פתחה את התיק להשלמת חקירה בשנת 2020, ובהמשך סגרה אותו סופית.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בעבירה משנת 2012, המשטרה סגרה את התיק והמתלונן עודכן בדבר סיבת הסגירה".
