
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב הרשיע עורך דין בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, בשל הטרדה מינית של בת שירות לאומי ששירתה כמזכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
בת השירות הגישה תלונה לוועדת האתיקה נגד העו"ד י"א, בעל משרד עורכי דין אזרחי שמשרדו סמוך למשרדי הפרקליטות בשד' שאול המלך. המתלוננת טענה כי י"א פיתח כלפיה אובססיה, עקב אחריה, ארב לה, קילל אותה ולא הפסיק ליצור איתה קשר למרות דרישתה המפורשת שיתרחק ממנה.
בנוסף הוא הפר צו הרחקה שאסר עליו ליצור איתה קשר.
בעקבות תלונתה, ועדת האתיקה במחוז תל אביב הגישה קובלנה אשר ייחסה לעו"ד עבירה של התנהגות שאינה הולמת בשל ההטרדה, ועבירה של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, בשל הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת שהוציאה המתלוננת.
לפי עדות הצעירה, העורך דין באמצע שנות ה-30 לחייו התחיל איתה וכך נוצר ביניהם קשר קצר. מתכתובות הוואטסאפ שהוגשו, עולה שהם התכתבו חודש וחצי – מסוף מרס עד תחילת מאי 2022, ויצאו לדייט אחד.
העורך דין טען כי נרקם ביניהם קשר רומנטי, וכפר בטענה שהמתלוננת ביקשה לסיים את הקשר.
בית הדין קיים שלושה דיוני הוכחות – בהם שמע את עדותה של המתלוננת, את עדות הפרקליטה הממונה עליה בפרקליטות מחוז תל אביב, ואת עדות הנקבל עצמו.
הדיינים ציינו כי על פי הוואטסאפ, אחרי חודש אכן היתה נסיגה מצדה של המתלוננת והיא ניסתה לרמוז לו שאיננה מעוניינת בפניותיו. "כדאי שתפסיק עם העיסוק הזה, אני אסתדר אני ממש מודה לך אבל אני אהיה בסדר. תודה בכל מקרה", כתבה לו.
בהמשך הבהירה את הדברים בצורה יותר מפורשת: "מעריכה ממש שחיפשת לי עבודה, הנוכחות שלך לא מרגישה לי טוב".
ב-3 במאי העו"ד התנצל בפניה: "מצטער שאמרתי מה שאמרתי". כעבור 20 דקות היא חסמה אותו כאיש קשר.
בחקירתו הנגדית, העורך דין אמר שגם הוא וגם המתלוננת "בקטע של דת", ולכן אמר לה: "שאלוהים ישלם לך", וזה מה שהוביל לחסימתו.
למרות זאת, הוא מצא דרך להמשיך לפנות אליה – ושלח לה תכשיט מתנה. ב-8 במאי היא כתבה לו: "אני לא רוצה איתך שום קשר אם לא הייתי מספיק ברורה, אל תתקשר אליי, אל תשלח לי אנשים, אני לא רוצה שתתקרב אליי באיזושהי דרך. תשמור מרחק ממני, תגיד לאדם שאמרת לו להביא את השרשרת שייקח אותה ממני".
למחרת הצעירה סיפרה לממונה עליה בפרקליטות שיש עו"ד שמטריד אותה. הפרקליטה הלכה אליו ואמרה לו שהמתלוננת מבקשת להחזיר לו את השרשרת שקנה לה ושלח לה באמצעות שליח. אבל העורך דין סירב לקבל את השרשרת בחזרה.
הפרקליטה השתוממה, ואמרה לו: "המתלוננת בחורה צעירה, קשר לא צריך להיות בכוח".
למרות הבקשות שלא ייצור איתה קשר, אחרי כמה ימים העורך דין שוב כתב: "מה עשיתי שככה את מתנהגת אליי. את לא יודעת בכלל מה את עושה לי".
אחרי כמה ימים, הוא החל גם לעקוב אחריה. לדברי המתלוננת, כאשר ירדה ממשרדי הפרקליטות לחנות, הוא צעק לעברה "זונה, שרמוטה" ועוד כינויי גנאי. באחת הפעמים צץ אחריה וצעק: "את עולה לי בחלומות, אני אחזיר לך על מה שאת עושה לי".
במקרה נוסף, סיפרה בעדותה, אחרי יום עבודה הלכה לתחנת האוטובוס, שוב הוא ארב והתחיל לצעוק: "את זונה ואני לא רוצה לראות אותך יותר, את הורסת לי את החיים".
בשלב זה המתלוננת הגישה תלונה למשטרה, והתיק נסגר. היא פנתה גם לבית משפט והוציאה צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.
כמה ימים אחר כך כשיצאה מהמשרד, והוא התקרב, היא אמרה לו: "יש לך צו הרחקה ממני, תתרחק". היא רצה לתחנה והתקשרה לחוקר משטרה, והעו"ד נעלם בינתיים.
בימים הבאים, המתלוננת קיבלה ליווי מהמאבטח של בניין הפרקליטות, כשהלכה עד לתחנת האוטובוס.
בעדותה בבית הדין היא תיארה: "הוא היה רודף אחריי וצועק באגרסיביות: 'את זונה, כל הנשים זונות'. זה מקרה אחד… באירוע אחר הוא יכול לצעוק עליי: 'את מזכירה לי את סבתא שלי, אני חולם עלייך חלומות בלילה', דברים שמרגישים לא הגיוניים ולא תקינים".
העורך דין, שיוצג בהליך המשמעתי על ידי עו"ד משה וייס, הכחיש נמרצות שקילל אותה, וטען כי היא משקרת במצח נחושה.
דייני בית הדין המשמעתי – עורכי הדין דניאל רז, עומרי רוזנברג וניר פלסר – לא האמינו לו, עקב דברים שסיפר בעצמו בעדותו.
הוא תיאר אהבה נכזבת, סיפר שאיבד 15 ק"ג ממשקלו, סגר במשך שבועיים את המשרד, ותלה שלט על הדלת: "המשרד סגור, הלב פתוח" (מין רמז שכזה).
הוא העיד: "זו היתה אהבה ממבט ראשון ושמעתי צלצולים והיא לא ידעה כמה אני אוהב אותה. היא לא הבינה. אני הייתי מחכה לרגע להיות איתה. היא לא ידעה, אני הייתי עליה. היא היתה שלי, היתה שלי, והיא הסבה לי אושר אמיתי".
עו"ד פלסר כתב: "מעדותו של הנקבל התרשמתי כי עד כה לא השתחרר מהקשר, שנראה לעתים כאובססיבי".
בית הדין ציטט את תשובותיו של העו"ד לקובל של ועדת האתיקה עו"ד ערן אור, במהלך החקירה הנגדית, בה הוא הודה: "כנראה העקתי עליה… אהבתי אותה עד כלות נשמתי. היא כבר נמאס לה ממני".
בעדותו הוא גם הודה: "הנוכחות שלי הפריעה לה, היא הרגישה שאני מציק לה וזה היה חד צדדי, אני ממש מתנצל… היא היתה מתעלמת ממני, היא היתה הולכת ולא יכולתי כבר להתמודד עם זה… אמרתי לה רק תדברי איתי, מה כבר עשיתי. היא לא רצתה אפילו לדבר איתי. הייתי פשוט מנסה לחזר".
בקטע נוסף בעדות אמר: "הייתי שבור ולא פעלתי בצורה שקולה. היא היתה פשוט מתעלמת ממני וזה גרם לי פה מועקה".
הדיינים כתבו: "דבריו של הנקבל מחזקים את עדות המתלוננת".
עדותו לעומת זאת העלתה תהיות. בין השאר טען כי הפרקליטה הממונה על המתלוננת, שבאה לדבר אתו במשרדו, איימה עליו: "וואי איזה משרד יפה יש לך, חבל שאני אשבור לך את המשרד".
אחר כך הוא טען שהתבלבל ותיקן שהיא אמרה: "חבל שאני אסגור לך את המשרד".
בית הדין קבע כי "הנקבל היה מודע לכך שפעל בניגוד לרצונה של המתלוננת שוב ושוב… התנהגותו עולה לכדי עבירה בדין המשמעתי. מדובר בהתנהגות חריגה. מעשיו הביאו את המתלוננת להתלונן במשטרה, להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת, לערב את הממונים עליה… כינויי הגנאי בהם קרא לה זונה ושרמוטה מהווים הטרדה מינית".
לנוכח זאת, העו"ד הורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. לצד זאת, הוא זוכה מחמת הספק מעבירה נוספת של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עקב הפרת צו ההרחקה, מאחר שטען שלא ידע על הצו שהוציאה נגדו המתלוננת.
טיעונים לעונש יישמעו בהמשך.

לפני מספר שנים, העו"ד המדובר הסתבך בתיק פלילי והורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בשנת 2017 הוא נסע ברכבו ברמת גן, דיבר בטלפון, וכמעט שפגע ברוכב קטנוע. כשהרוכב פנה אליו, הנאשם קילל אותו: "תעצור בצד אני אזיין אותך".
שוטר שהיה במקום לא בתפקיד, שמע, הציג תעודה, ודרש מהעו"ד שיזדהה. בתגובה הוא אמר לו: "מי אתה? מה אתה? לא רוצה. לך תזדיין. אני עורך דין, אני אזיין אותך במח"ש".
כשהודיע לו השוטר שהוא מעוכב ודרש שידומם מנוע, העו"ד ניסה להימלט ברכבו. כשהשוטר הודיע לו שהוא עצור והוציא את מפתחות הרכב, העו"ד ניסה לקחת את המפתחות בכוח וברח רגלית. הוא נעצר אחרי מרדף.
בעקבות הגשת כתב אישום הודה העו"ד בהסדר טיעון בעבירה של הפרעה לשוטר. בית משפט השלום חס עליו על מנת לא לפגוע בפרנסתו, והחליט כי הוא יבצע 200 שעות לתועלת הציבור (של"צ) מבלי שיורשע.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה – וקבע כי ההתנהגות התוקפנית מצדיקה גם הרשעה פלילית. בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין לעומת זאת הסתפק אז באזהרה.










אם הוא כבר הורשע אז למה לא לכתוב את שמו???