על שולחן בית הדין הרבני האזורי בחיפה הונחה בקשה חריגה של תושב האזור, שביקש לשאת אישה שנייה בנוסף לאשתו המאובחנת כסובלת מהפרעה פסיכיאטרית.
ראשית, מעט רקע.
הצדדים נשואים והורים לשניים (כיום בגירים). ההתדיינות המשפטית בבית הדין החלה לפני שש שנים, אז האישה הגישה לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית. היא טענה כי מזה חודשים ארוכים שהבעל מתנער כליל מחובותיו כלפיה, מחובתו לזון ולפרנס אותה. לטענתה, בשנים האחרונות משהו ביחסיהם של הצדדים נפגע, בעיקר התקשורת ביניהם, והדבר בא על רקע חילוקי דעות בעניין חינוכו של הבן, שהיה בעל קושי במסגרות (בעיקר קשיים התנהגותיים).
האישה גם תיארה אווירה מתוחה בבית, אשר השפיעה לרעה על שגרת חיי הילדים, עד שבגיל 16 הבת עזבה את הבית ועברה להתגורר בבית הסבא והסבתא.
מנגד, הבעל הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית ותביעה למשמורת משותפת, ולבית הדין הוא הגיש תביעת גירושין. לטענתו, הוא ואשתו פרודים במשך שנים ואין קשר זוגי ביניהם באשמת האישה. הוא הוסיף וטען, כי האישה מגדלת בדירה שמונה ארנבים שגרמו ללכלוך וצחנה קשים, והתעלמה מכל בקשותיו להפסיק את הגידול בביתם. הדבר גם הביא לסכסוך עם השכנים שהזמינו פקח. בנוסף הוא טען, כי אשתו אוגרת חפצים ישנים בצורה אובססיבית באופן המונע מגורים איתה בבית. לדבריו, לאחר שהתמלא הבית, היא החלה לאגור בבית הוריה ואף שכרה קונטיינר לשם כך.
האישה הגישה בתגובה תביעות נוספות: תביעת כתובה, מזונות אישה, הוצאות מדור ומדור ייחודי. האישה טענה שאינה רוצה להתגרש ומאמינה ששלום בית הוא מעשי, אך נאלצה לתבוע מזונות אישה לנוכח העובדה שאינה משתכרת ותלויה בבעלה.
הבעל הגיב גם לכך וטען, כי האישה במקצועה מהנדסת חשמל שמסוגלת לעבוד אך אינה רוצה בכך.
בית הדין הפנה את הצדדים לגורמים מקצועיים ביחידת הסיוע, שם התרשמו כי מצבה של האישה מרמז על קושי נפשי גדול לשקול באופן מציאותי את האפשריות הריאליות עבורה, והמליצו להפנות אותה לאבחון פסיכיאטרי.
חוות דעת פסיכיאטרית העלתה שהאישה סובלת מהפרעה מתמשכת שלא אובחנה ולא טופלה, אך נתנה אותותיה במישור התפקודי, תעסוקתי, משפחתי ובינאישי.
האישה לא הגיעה לאף אחד מהדיונים שהתקיימו בבית הדין. לעומת זאת, לדיונים בבית המשפט היא הגיעה והעניינים הרכושיים הסתיימו.
נוכח הפירוד הממושך בין הצדדים, בית הדין הרבני מינה עורך דין כאפוטרופוס לדין לאישה, אולם זה טען שאינו מצליח ליצור קשר עמה. גם קנסות והוצאת צווי הבאה באמצעות משטרת ישראל, לא הועילו.
בשל העיגון הממושך ללא אופק של פתרון, הבעל הגיש תביעה להיתר אישה שנייה. בתביעתו הגיש חוות דעת רפואית נוספת, לפיה האישה סובלת מתהליך סכיזופרניה פרנואידית, עם שיפוט ובוחן מציאות לקויים, ונמצאת במצב פסיכוטי כרוני במשך תקופה ארוכה, עם מחשבות שווא של יחס ורדיפה. הוא הוסיף כי היא מתנגדת בתוקף לטיפול ואינה משתפת פעולה עם מוסדות המדינה.
בחוות הדעת הומלץ לשקול את אשפוזה של האישה כדי לשפר את מצבה הנפשי והגופני ולאפשר לה חיים נורמטיביים.
בא כוחה של האישה התנגד למתן ההיתר בטענה שטרם מוצו דרכי הטיפול האפשריות וההערכה באשר לשיפור עתידי של מצבה הקוגניטיבי של האישה. לדבריו, המשפחה מנסה לקבל אפוטרופסות בבית המשפט, דבר שיוכל לסייע בטיפול באישה.
בא כוחה של האישה התנה תנאים למתן היתר נישואין: השלשת גט, העברת הזכויות בדירה בהתאם למתווה הרכושי שהוסכם בבית המשפט, וביטול כל ההגבלות שהוטלו על האישה.
הרכב דייני בית הדין הרבני האזורי בחיפה – הרב ישראל דב רוזנטל (אב בית הדין), הרב ינון בוארון והרב משה שלום שור – נעתרו לבקשת הבעל לשאת אישה שנייה, ובלבד שיושלמו קודם לכך כל התנאים שבהתאם לתקנות: אישור עקרוני של הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול; הפקדת גט בבית הדין; השלשת דמי הכתובה ותוספת הכתובה בבית הדין, והסכמת 100 רבנים להיתר הנ"ל.
את הבעל ייצגה עו"ד ענבל הראל.
את האישה ייצג עו"ד רפאל עמר.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
