פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד אב (40) ובנו בן ה-18, תושבי אשקלון, בגין עשרות רבות של עבירות מרמה והונאה, זיוף וסחיטה באיומים.
לטענת הפרקליטות, האב והבן הצליחו לעקוץ יותר מ-200 אלף שקל מעשרות מתלוננים, בדרך ייחודית: הנער הצליח להשתלט על חשבונות הוואטסאפ של הקורבנות. מאחר שהיה קטין בזמן ביצוע רוב העבירות, שמו לא מתפרסם.
העברת שליטה בחשבון וואטסאפ ממכשיר למכשיר מתאפשרת על ידי הפעלת הוואטסאפ על מכשיר חדש והזנת מספר המנוי. לאחר הזנת המספר, שולחת האפליקציה הודעה עם קוד אישי למספר המנוי, על מנת להבטיח את זהות מעביר החשבון.
מהרגע שבו הקוד מוזן, השליטה באפליקציה עוברת לטלפון החדש עם גיבוי השיחות ואנשי הקשר. כתב האישום מתאר את האופן בו הקטין הצליח "לעבוד" על עשרות אנשים שהעבירו לו את הקוד האישי ואיתו – את השליטה בווטסאפ.
שיטה ראשונה – שיטת כרטיסי ההופעות. לפי כתב האישום, הקטין יצר קשר מפרופיל פיקטיבי עם אנשים, והציע למכור כרטיסים להופעה. לאחר שעברו לשוחח בוואטסאפ, הוא הזין את המספר שלהם על מכשיר שלו, הפעיל את האפליקציה וביקש מהם להקריא את קוד האישור שנשלח אליהם. הוא טען כי הקוד דרוש לו לביצוע העסקה של כרטיסי ההופעה. בפועל, המתלוננים התמימים העבירו לו מבלי דעת, קוד השתלטות על הוואטסאפ.
שיטה שנייה לפי כתב האישום: הקטין הצטרף כחבר לקבוצות וואטסאפ שונות, יצר קשר עם חברים בקבוצה בהודעה פרטית, וטען כי הוא מנהל את קבוצת הוואטסאפ ומעוניין לצרף אותם לקבוצה חדשה, ולשם כך דרוש לו לכאורה הקוד שנשלח למכשיר שלהם.
שיטה שלישית, "שיטת המונית": נטען שהקטין הזמין נסיעה במוניות. כאשר הנהג התקשר, הוא אמר לנהג ששלח אליו קוד, כדי לשתף עם הנהג את מיקומו המדויק – כשלמעשה מדובר בקוד השתלטות.
בשלב הבא, לפי כתב האישום, הקטין התחזה לאותם אנשים ופנה מחשבונות הוואטסאפ שלהם לאנשי הקשר שלהם ולחבריהם, כאשר הוא מבקש "עזרה" ו"טובה" כספית לזמן קצר, כי "נתקע". באחת ההודעות, למשל, הוא כתב: "תקשיבי מה אני צריכה כפרה, אני צריכה קוד משיכה, משיכת מזומן ללא כרטיס. אני במזרחי טפחות ואין להם שם קוד משיכה הבנת? בגלל זה ביקשתי טובה. יש מצב תעשי לי 2,000, ואני אחזיר לך בביט?".
חלק מאותם אנשי הקשר נתנו לכאורה אמון במצג השווא של הנאשם כאילו הוא חברם, והעבירו לו קודים למשיכת מזומן בסכומים של אלפי שקלים, כך לטענת הפרקליטות.
בהמשך לכך, נטען, האבא נכנס לתמונה, ניגש לכספומטים וביצע משיכות כספים, לעתים באמצעות סייענים (קופים). הפרקליטות טוענת כי האב ידע שמקור הכספים בהונאה של בנו.
לפי האישום, הקטין גם רכש במרמה בעשרות אלפי שקלים מכשירים טכנולוגיים אשר הוצעו למכירה באתר "מרקט-פלייס", באמצעות זיוף אסמכתאות של העברות בנקאיות.
לבסוף, נטען שהקטין דרש מחלק מהמתלוננים תשלום כספי עבור החזרת השליטה בוואטסאפ שלהם.
כתב האישום מייחס לאב ולבן, כל אחד לפי חלקו, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, התחזות, זיוף ומסירת מידע כוזב באמצעות מחשב, לצד עבירות נוספות.
הראיות בתיק מתבססות על האזנות סתר ומיצוי הטלפון הסלולרי שנתפס בידי הצעיר ביום מעצרו; צילומי מסך והתכתבויות שהתקבלו מנפגעי העבירה, מחקרי תקשורת, צילומי מצלמות אבטחה מהכספומטים מהם נמשכו הכספים, ועוד.
כתב האישום הוגש באמצעות עורכי הדין אלעד דיין וטל זיסו ממחלקת הסייבר, ונלווית אליו בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.
את הנאשמים מייצג עו"ד ליאור שביט.
