מכר בהנחה דירה לגרושתו אבל חזר בו כשגילה שהילדה אינה שלו

שתף כתבה עם חברים

גבר התחייב להעביר לגרושתו את הדירה במחיר זעום של פחות מחצי מיליון שקל כדי שלבת תהיה קורת גג, אבל בהמשך דרש לבטל את ההסכם. ומה קבע בית המשפט?

של מי הדירה הזו (אילוסטרציה: Scott Graham מאתר unsplash)

הורים גרושים לילדה הסכימו כי הדירה שהאב רכש בכספו לפני הנישואין ונרשמה על שמו, תימכר לאם תמורת 450 אלף שקל בלבד, על מנת לספק קורת גג לבתם.
לימים הודתה האישה כי ניהלה רומן עם גבר בחו"ל והוא האב הביולוגי. בשל כך, הגרוש הגיש תביעה לביטול ההסכם, בעוד שגרושתו תבעה מנגד את אכיפת ההסכם.

הצדדים התחתנו בנישואים אזרחיים בשנת 2013. בשנת 2016, שעה שהאישה היתה בהריון, הם חתמו על הסכם להתרת נישואין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע בין היתר, כי האישה והתינוקת שתיוולד יוכלו לגור בדירה עד שהבת תגיע לגיל 18. לאחר לידת הקטינה, הגבר המשיך להתגורר עם האישה והבת בדירה, כאשר הוא בטוח שהתינוקת היא בתו.
ב-2018 חתמו הצדדים על נספח להסכם הגירושין, במסגרתו הוסכם כי האיש יעביר את מלוא זכויותיו בדירה לאישה.

סמוך לאחר אישור הנספח להסכם, האישה התוודתה כי כששהתה בחו"ל ניהלה רומן עם גבר שגר שם והרתה ממנו. בדיקת אבהות שהתבררה בבית המשפט אישרה לגרוש כי הבת אכן אינה שלו, ולכן הוא הגיש תביעה לביטול ההסכם, כמו גם תביעה נזיקית בסך 700 אלף שקל בטענה ל"הונאת אבהות".

לטענת האיש, כשהתברר שהקטינה אינה בתו והאישה הוליכה אותו שולל, יש לבטל את ההסכם ואת הנספח עקב טעות, הטעיה, עושק וחוסר תום לב.
האישה, מנגד, ביקשה לאכוף את הנספח להסכם בטענה שמדובר בעניינים רכושיים בין בני זוג ובאיזון משאבים. היא הוסיפה וטענה כי שילמה 450 אלף שקל עבור הדירה, ללא קשר לשאלה מי האב.

השופטת מיכל סער מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבלה את טענות הגבר והורתה על ביטול ההסכם באופן חלקי מחמת טעות. כלומר: הדירה תישאר של הגבר בלבד, בעוד שהוא ישיב לאישה את הסכום ששילמה לו. "האיש התחייב ליתן לאישה ולקטינה זכות מגורים בדירתו, ובהמשך העביר את מלוא זכויותיו בדירה לאישה, כי סבר בטעות שהקטינה היא בתו", נכתב בפסק הדין.
האישה חויבה גם בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
בתוך כך נדחתה התביעה הנזיקית של הגרוש, מאחר שלא הוכיח שהאם ידעה בוודאות מי האבא, והתובע אף לא הוכיח את הנזקים הנטענים, לרבות נזק נפשי שטען כי נגרם לו.

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *