בעיית הצפיפות בבתי הסוהר הולכת ומחריפה כתוצאה מגידול קיצוני במספר הכלואים הבטחוניים, המשפיע גם על תנאי האסירים הפליליים.
מדיווח שמסר השר איתמר בן גביר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, נכון ל-6 ביוני 2024, מספר האסירים הפליליים והבטחוניים עומד כבר על 21,474.
זה גידול של יותר מ-5,000 אסירים מאז תחילת המלחמה, ובאחוזים – תוספת של 30 אחוז למספר הכלואים בבתי הסוהר מאז 7 באוקטובר!
בפרוץ המלחמה מספר האסירים והעצורים בשב"ס עמד "רק" על 16,353.
כמעט כל תוספת הכלואים -97 אחוז – היא של "בטחוניים" בעיקר מיהודה ושומרון, יותר ממספר העצורים מעזה.
כאן יש לציין כי למעשה עצורים רבים אחרים – יותר מ-1,300 בהם מחבלי נוחבה וכאלו שנעצרו בעזה, מוחזקים במתקני צה"ל, ומספרם נוסף לזה שבידי שב"ס.
מקומות הכליאה מלאים עד אפס מקום – והתוצאה היא הדרדרות בתנאים, גם באגפים הפליליים של שב"ס.
נכון לחודש דצמבר 23', שטח המחיה הממוצע לאסיר בחלק מהמתקנים עומד על 2.1 מטרים (2.5 כולל מקלחת).
המצב יותר גרוע מזה שהיה לפני שבע שנים – ביום שבו המשנה לנשיא בית משפט העליון אליקים רובינשטיין פרסם את פסק דין "שטח המחיה של האסירים".
כאשר רובינשטיין כתב את פסק הדין, ביוני 2017, שטח המחיה עמד על 3.16 מ"ר לאסיר. השופט רובינשטיין קבע כי המרחב הצפוף פוגע בזכות האסיר כבן אנוש לכבוד. "שטח מחיה פיסי של אסיר מהווה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים", הוא כתב. "חיוני כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות של מאסרו".
השופט רובינשטיין קבע לוח זמנים קצר לשיפור והורה למדינה יעד של 3.5 מ״ר לכל אסיר תוך תשעה חודשים, ואז 4.5 מ"ר לכל אסיר כולל שירותים ומקלחת. המדינה עמדה ב"פעימה הראשונה" ב-2020, אך ביעד הסופי לא עמדה – ועוד לפני המלחמה אישר בג"ץ את דחיית מועד היעד לדצמבר 2027, ודרש הודעות עדכון כל שנה. על רקע זה ניתן העדכון הנוכחי.
לפי נתוני שב"ס מ-13 יוני, 55 אחוז מהאסירים מוחזקים עכשיו בתנאי מחיה שאינם עומדים גם בפעימה הראשונה (מתחת לרף התחתון של 3 מ"ר)– כך שהתנאים נסוגו והצפיפות גדלה גם מבחינתם של 3,316 אסירים פליליים, שהם יותר מרבע מכל "הפליליים" בבתי הסוהר.
כדי לתת לכך מעטפת חוקית, הכנסת חוקקה כידוע כהוראת שעה "מצב חירום כליאתי" שהוארך עד סוף 2024.
היעדר המקום בשב"ס הביא גם לפתרונות לא חוקיים, כמו החזקת עצורים בשעות הלילה בתחנות המשטרה שאינן ערוכות כמתקני מעצר – ועתירה אחרת בעניין תלויה בבג"ץ.
השופט יצחק עמית דן היום בהודעת העדכון של המדינה על תנאי הכליאה, ומנה עוד גורמים מלבד המלחמה, שהביאו לעלייה במספר האסירים בשנים האחרונות, ביניהם: הגברת האכיפה והחמרת הענישה בתיקים פליליים כחלק מהלחימה בפשע במגזר הערבי בפרט; וצמצום של מנגנון השחרור המינהלי שאיפשר לשחרר אסירים יותר מוקדם, אך הוציא מהכלל עבירות חמורות.
מאז חודש מרס השנה נפתחו שערי שב"ס אמנם, ליציאה נוספת של אסירים פליליים, לחופשה מינהלית מיוחדת 45 יום לפני תום מאסרם, אבל מדובר בטיפה בים – 185 אסירים נהנו מהמהלך שלא כלל אסירים שפוטים על עבירות המתה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות מין ועבירות של התפרצות לבית.
השופט עמית כתב (20 יוני): "אסיר מבלה את מרבית שעות היממה בתא המאסר. בעיית הצפיפות במתקני הכליאה החמירה באופן דרסטי בעקבות המלחמה והפכה למשבר ממשי. המלחמה טרפה את הקלפים, וניסיונות המדינה למצוא פתרונות הולמים ולמלא אחר פסק הדין השתבשו לחלוטין. המלחמה שיבשה גם את לוחות הזמנים, וזאת רשמנו לפנינו. יחד עם כך, חזקה על המדינה כי למרות המצב הקשה, תעשה כמיטב יכולתה למצוא פתרונות נוספים".
עמית כתב כי "יהיה צורך בקידום צעדים נוספים. בהקשר זה הוזכרו בנייתם של אשכולות כליאה בפלוגות ובשורק, שהקמתם לא תוכננה לעשור הקרוב, ומציאת חלופות מאסר ומעצר. על המדינה לפעול כמיטב יכולתה ולדווח לנו, עד סוף שנת 24' מה עלה בידה לעשות לתיקון המצב".
