אחרי שתיקה רשמית ארוכת שנים של ניבי זגורי במשטרה ובבית משפט, בחודש אפריל הוא החל להשיב לאשמה, ובמשך מספר שעות מסר את גרסתו לאישומים נגדו כפי שפורסם ב"פוסטה". בתמצית: הוא הכחיש את כל הטענות נגדו והבהיר שעם כל הכבוד לעדי המדינה, ואין להם כבוד מבחינתו, המשטרה והפרקליטות לא הציגו שום סיוע משמעותי לגרסאות עדי המדינה נגדו.
בחקירה הנגדית של צוות פרקליטות מחוז דרום, עו"ד סיגל דהן-הירש, עו"ד רחל אלמקייס ועו"ד מוחמד סולימאן, הם ניסו להפריך את הטיעונים האלה.
בשלב הראשון ניסו להצביע על הקשרים שלו עם גיבורי הפרשה הנאשמים בתיק, ועם שני המדינה כמובן – עד המדינה הצפוני (מ') ועד המדינה הדרומי (מ"א).
במשך מספר ימים התובעת דהן-הירש העלתה שמות ואירועים ודרשה את תגובותיו של זגורי אליהם. לא היה לה קל להפריך את טיעוניו של זגורי בחקירה הראשית ואת תשובותיו מולה, שנסמכו על שתיקתו במשטרה והיכרותו המעמיקה עם חומרי החקירה.
המגמה הזו בלטה במיוחד לגבי הקשר של זגורי עם מיכאל מור, נגדו נטען במשפט שסיפח את "החייל" מארגון הפשע שלו, מי שהפך לעד המדינה הצפוני, כדי שיפעל בשירות זגורי בחיסולים של טל קורקוס ואלישע סבח. התובעת דהן-הירש הזכירה לזגורי שבחקירתו הראשית בבית המשפט הוא טען להיכרות שטחית בלבד עם מור, שהחלה מפגישה מקרית בלובי של מלון באילת, אבל לא היו ביניהם עסקים ולא ביקורים הדדיים, אפילו לא טלפונים, טיעון דרמטי שהתביעה מתקשה להפריך.
במה נהגת לעזור למיכאל מור ומיכאל עזר לך?
"אני והוא? חוץ ממה שניכיתי להם את הצ'קים של עד המדינה הצפוני… 90 אלף… הם ביקשו ממני ואני ביקשתי מהצ'יינג'…"
מי ביקש ממך?
"עד המדינה הצפוני ומיכאל מור".
התובעת משמיעה שיחה מאוחרת בין מיכאל מור לבין אשתו של זגורי מיכל, וזגורי מגיב: "היא כנראה לא זיהתה אותו… מיכאל התקשר וחיפש אותי, את יודעת מה היה תוכן השיחה בינהם? היה גישור של עורכי הדין בפרקליטות לדעת מי נגד מי ומה קורה, כי בכתב האישום אנחנו קשורים בחבל הטבור, זו הסיבה שמיכאל התקשר לאשתי… אם הוא היה חבר שלי הייתי אומר את זה בריש גלי…".
התובעת מאוכזבת מהתשובה ומבהירה לזגורי מדוע: "כל התשובות שלך מותאמות… אתה מסדר את התשובות בהתאם לראיות בתיק… אם היית יודע שמיכאל מור מגדיר את היחסים ביניכם כחברים אז היית אומר אני ומיכאל חברים, אבל אתה יודע שהוא לא אמר…".
עכשיו התובעת משמיעה בהקשר הזה קטע מהעימות בין זגורי לבין עד המדינה הצפוני מ', מקורבו של מיכאל מור, וזגורי פונה לשופטים: "אני מבקש מכם, יש קטע שאני שואל את מ', 'תגיד אני חבר של מיכאל? אני עשיתי איתו פעם פשע? אני עשיתי עם החברים שלו פשע?', והוא אומר לי 'אתה לא חבר שלו, אתה לא עשית איתו פשע', אז אני מבקש שתראו את זה".
עכשיו זגורי פונה גם לתובעת, "הנה, עד המדינה שלך אומר בעצמו שיניב לא חבר של מיכאל, יניב לא מכיר את מיכאל ויניב לא עשה פשע עם מיכאל…".
כשמספרים לך לראשונה על אירוע אמל"ח עם מיכאל מור, למה אתה ישר אומר לעד המדינה שאתה לא מכיר את מור?
"ברור, מה לי ולו שאבקש ממנו נשק?".
למה אתה מכחיש את ההיכרות עם מיכאל?
"אני לא מכחיש את ההיכרות עם מיכאל, אמרתי לך שהכרתי אותו באילת.. 5 דקות… אבל שלום שלום ולא מעבר לזה".
בתגובה התובעת משמיעה שיחה של זגורי עם מיכאל מור בה הוא מכנה אותו "אח שלי".
זגורי לא מתרגש, "זה שיחה שאני מחייג לעד המדינה הצפוני והוא נותן לי לדבר עם מיכאל מור, אז אנחנו מכניסים קצת הומור בשיחה… זו שיחת סרק… 'אח שלי' זה סוג של סלנג".
אני לא מכירה היכרויות כאלה.
"זה סלנג שלי, אני אומר לכל בנאדם, אח שלי, אחותי… מה יש בזה?".
(הערה: לבקשת הסנגורים עו"ד דורון נוי ועו"ד יהלי שפרלינג ממשרד נוי, סננס, שפרלינג, חצרוני, האישומים נגד מור הופחתו והתיק שלו הופרד מהמשפט נגד זגורי והאחרים)
שמוליק הרוש מה הכינוי שלו?
"הכיפה".
ידעת שמיכאל מסוכסך עם שמוליק הרוש?
"כמו שכל המדינה יודעת, מהתקשורת".
מתי שוחחת לאחרונה עם שמוליק הרוש?
"למיטב זיכרוני לפני כשנה… אני התקשרתי אליו, אחותו היא קצינת משטרה… אמרתי לו 'תשמע, יוצא מחומר החקירה שעד המדינה הצפוני (מ') שם לאחותך מטען חבלה'…. אמרתי לו אם יש לך ספקות מי עשה את זה, אז זה מ'… הצעתי לו לקחת את אחותו להגיש תלונה במשטרה ואם ישאל אותי אז שגם יתבע את כל המשפחה".
למה זה היה חשוב לך?
"זה חשוב, שיתבעו את הרוצח הזה. שלא ירצח קצינת משטרה… באתי להציל קצינת משטרה מרוצח שכיר… מה לא בסדר? שומעים את זה בשיחה".
עד המדינה הצפוני
לבקשת התובעת דיבר זגורי על הקשר בינו לבין עד המדינה הצפוני, היכרות שהחלה כאשר הם ריצו מאסר באותו מתקן כליאה. "הקשר שלי עם עד המדינה הצפוני התחדש בעקבות אותה השיחה שבה היה גם מיכאל… נקודה. הקשר התחיל להתחזק… באותו רגע זה היה שטחי עד שהוא אמר לי שהוא מתחיל להתעסק במוצרים וכל הדברים האלה, שהוא מעוניין להתעסק בתיווך של מוצרים מסין, ואז הקשר התחזק בינינו".
אתה מתאר קשר יומיומי עם עד המדינה הצפוני, אפילו שנורא נורא אהבת אותו.
"מאוד".
כשהוא הגיע אליך לסין פעם ראשונה אמרת למיכל להשכיר לו חדר.
"כן, לקחתי אותו לבניין, והוא שילם".
אני אומרת לך שאתה שילמת.
"מאיזה שיחות זה עולה?"
מפריקת הטלפון, הוא הגיע אליך למטרה מאוד מאוד חשובה (לפי התביעה כדי לקבל הוראות על החיסולים, מ"פ).
"נו באמת…".
אתה טוען שהשיחות עם עד המדינה הצפוני לא נגעו לפשע?
"תגדירי פשע".
הטחת בו בעימות, 'אני פעם עשיתי פשע עם מיכאל?'.
"הוא אמר שלא".
הוא אמר שכן.
"הוא אמר שלא".
היו לך שיחות איתו על עבירות שביצעת?
"לא שזכור לי. יכול להיות סרק.. סתם שדיברנו".
התובעת מבקשת מזגורי פרטים על היכרויות שלו עם עוד כמה מאנשיו הקרובים של מור.
מתי הכרת את אליושה? (האחיין המנוח של מור, מ"פ)
"כשהוא השתחרר מאוהלי קידר, הם ביקשו ממני לסדר לו בגדים… לא הכרתי אותו לפני".
ואת שחר בניטה? (חבר בארגון מור, מ"פ)
"גם בכלא".
אחרי הכלא מה היתה תדירות המפגשים ביניכם?
"היה קשר טוב… כשהייתי בסין והוא היה חי בפנמה היינו בקשר יומיומי בווטסאפ… היה מגיע לי איזה כסף ממנו… הוא גם בא אלי לבקר בסין… ונסענו לתאילנד יחד".
אתה מכיר את הקשר בין שחר לבין מיכאל מור.
"הם חברים, כן".
נתת לשחר שתי הלוואות.
"זה לא היה הלוואה, הרווחתי לו בהימורים".
לעד המדינה הצפוני אמרת שתי הלוואות, ועכשיו נוח לך לשנות את זה.
"אז עד המדינה משקר… הוא יודע שהרווחתי לשחר בהימורים. היה איזה אתר של כדורגל והרווחתי לו שם כסף, אז שחר נשאר חייב לי כסף".
הסדרתם את החוב ביניכם?
"כן".
מה ידעת על הקשר בין עד המדינה הצפוני ושחר בניטה?
"לא היתה ביניהם אהבה, כי עד המדינה הצפוני השתלט לו על עסקים והפיל אותו כלכלית".
איפה שחר היום?
"שפוט 15 שנה בבית סוהר בפנמה".
עד המדינה הדרומי
התובעת מטיחה בזגורי כי סמוך למועד הרצח של דבורה הירש ב-2016 הוא תושאל בעדות פתוחה ודיבר, אבל כשהתחילו לשאול אותו שאלות יותר נוקבות הוא בחר לשתוק.
למה פעם מדבר ופעם לא?
"לגבי התיק של דבורה קורקוס עליה השלום, הסיפור הוא כזה. הייתי עצור 70 ימים ונחקרתי פעמיים. שאלה תשובה, שאלה תשובה. 10 דקות כל פעם. בחקירה השנייה הכניסו לי תיק הלבנת הון של 150 אלף שקל… אחרי 70 ימים לקחו אותי לחקירה ושאלו על אחד בשם אושר בן נעים, שטוען שנתתי לו את הנשק של דבורה, וטוען שהתוודיתי בפניו. הכחשתי, ביקשתי להתעמת איתו אבל לא עשו לנו עימות… בסוף כשהגישו כתב אישום ויתרו על העד הזה משום מה… זה כל התיק של דבורה".
לא מדוייק. אחד העדים הדרמטים בהקשר הזה במשפט היה ללא ספק עד המדינה הדרומי (מ"א), דמות באר שבעית ססגונית שנגדו נטען כי הוא תכנן עם זגורי לחסל את טל קורקוס ולפגוע בבני משפחתו, אירוע שלא יצא לפועל, ובמקביל העיד נגד זגורי, משה רובין ועמיר בן שימול על דברים שאמרו לו בנוגע למעורבותם לכאורה ברצח דבורה הירש.
התובעת דהן הירש מקריאה לזגורי את עמדתו של מ"א באשר להיכרות בינהם. "אני ויניב מכירים הרבה מאוד שנים לפני המאסר, בחיים לא היתה בינינו מערכת יחסים, רק שלום שלום… בכלל לא אהבנו אחד את השני בלשון המעטה…".
התיאור שלו נכון?
"זה נכון לתקופה של לפני ה-300 אלף שקל (תיווך של זגורי בהסדר להעסקת טבחית מאולם האירועים של מ"א), עד אז היה בינינו קשר קר, לא אהבתי את האישיות שלו, הוא צבוע, היה בא על חלשים".
ואחרי עסקת ה-300 אלף אהבת את האישיות שלו?
"אחרי ה-300 אלף שבזכותו הרווחתי ממנה 150 אלף זה גרם לי לכבד אותו… מאז נהיה קשר… הוא גם היה חבר של משה רובין, אז מן הסתם התקרבנו…".
מ"א לא פנה אליך בגלל ה-150 אלף, אלא כי ישבת עליו כמו שישבת על עד המדינה הצפוני ועל אריק איטל, שיבצעו עבורך, לדבריו שלחת לו סלסלות…
"ירו ב-מ"א, הוא היה בבית חולים, אז שלחתי לו סלסלה".
לא לא. לפני זה, בשנת 2016 לא ב-2018.
"אז יכול להיות שבאיזה חג שלחתי לו סלסלה".
התובעת מובילה את זגורי לפרק בעדות עד המדינה הדרומי (מ"א) על קשירת הקשר לרצח קורקוס ודבורה הירש. "לטענת העד, במהלך נסיעה לאופקים כעסת עליו שהוא מעסיק את אמא של טל כמנהלת חשבונות אצלו… הצמדת לו אקדח לראש ואמרת לו, שכל המשפחה של טל צריך להשמיד אותה, אמרת לו שכל מי ששם אצבע בתיק שלך ימות, וטל באמת מת. גם אמרת לו שרק העורך דין בתיק עלה לך חצי מיליון ואם מ"א רוצה לפדות את חייה של דבורה הירש (גיסתו של מ"א), כדאי שיממן את שכר הטרחה".
זגורי בקור רוח: "אז מה השאלה… אני אף פעם לא דיברתי עם מ"א על טל או על המשפחה שלו".
התובעת: "בפגישה השנייה ביקשת מעד המדינה הדרומי לאסוף אותך עם הרכב מבית העלמין… ונסעתם יחד למושב שבו מתגוררת המשפחה של טל קורקוס. הסתובבתם שם, אתה שרטטת איפה יש מצלמות ואיפה אין מצלמות. עשיתם מספר סיבובים. תכננתם באיזה תרחישים לרצוח את טל, תוכנית א' ותוכנית ב', וגם הראית לעד המדינה את דרכי המילוט".
זגורי מכחיש: "זה לא נכון. אני אף פעם לא דיברתי עם עד המדינה הדרומי על טל או על ההורים שלו. עד המדינה הדרומי טען במשטרה שהיינו במושב והראיתי לו דרכי מילוט, אז החוקר שאל אותו איזה דרכי מילוט, והוא אמר לו מנהרה. הלכו איתו החוקרים להצבעה, אמרו לו בוא תראה לנו את המנהרה, פתאום אין מנהרה, נעלמה המנהרה…".
אתה כועס עליו? גם אתה וגם אשתך מיכל מדברים על זה.
"האיש הזה לא נגמר מבחינתה אז היא ממורמרת וכועסת על כל העולם ואשתו, זה הכי טבעי. מן הסתם היא אשה שהכל רגש אצלה, זה צף לה כל הזמן… לקחו לה את בעלה מהבית, אני עצור על האיש הזה… הוא גרם לנו להתגרש, זה תסכול…. את כל החיים שלנו הוא שינה… אז מן הסתם יהיו כעסים ומרמורים".
התובעת ציטטה מעדותו של עד המדינה הדרומי בבית המשפט, לפיה לבקשת זגורי ביקש ממנו משה רובין לארגן את הכתובת בה שוהה טל קורקוס. זגורי הכחיש ואחרי המבוי הסתום לכאורה עד כה – אמירות שאינן מבוססות על הקלטות אלא על גרסת עד המדינה הדרומי בלבד – התובעת בקשה להיאחז בדברים דומים על משה רובין כפי שעלו גם מעדות עד המדינה הצפוני בבית המשפט, "יניב אמר לי שהוא ומשה רובין התכוונו להיכנס למשפחת קורקוס הביתה ולעשות טבח כולל הורים ילדים ונכדים …".
ובאשר לדבורה הירש העיד הצפוני, "ביקשתי מזגורי שישלח מישהו בארץ שיפרק אותה אבל הוא אמר לי שאין לו את מי לשלוח, ואם הוא יבקש ממישהו זה ישר יגיע למודיעין המשטרה. אז הוא אמר לי, אם אני לא מביא להם עד היד אין מי שיעשה את זה…".
זגורי: "זה לא נכון, אף פעם לא דיברתי עם עד המדינה הצפוני על דבורה".
בשתי הסיטואציות נשמע אדם מתוסכל, אדם שהבטיחו לו שיעשו דברים ולא עשו אותם.
"זה לא נכון, אף אחד לא הבטיח לי".
התובעת משתוממת: "שני אנשים שלא מכירים אחד את השני ומספרים סיפור דומה. פעם אחת עד המדינה הדרומי שומע ממשה רובין שאתה אמרת את הדברים האלה על דבורה, פעם אחת עד המדינה הצפוני שלא מכיר את משה רובין אבל שומע ממך את הדברים האלה. בשיח הזה יש פרטים מוכמנים… והם מגיעים ממקור אחד שזה אתה…".
מה אתה אומר?
"עד המדינה הצפוני 'נזכר' בזה רק בריענון. אני אף פעם לא דיברתי איתו על ההורים של טל".
לסיום הפרק הזה, הפרקליטות מצביעה על הצלבה בין עוד נושאים מקבילים, שנוגעים בנפרד בשני עדי המדינה, מה שאמור להוות סיוע הדדי לעדויות של שניהם. כך למשל, עד המדינה הדרומי שטוען כי הוא פנה לזגורי וביקש ממנו אקדח… לשם כך הם נסעו לשכונה ד' ושם זגורי הצביע לו על מקום בו הוסתר רובה, אלא שהוא נמצא לא תקין.
למחרת הוא קבע עם משה רובין בבית שלך ונתתם לו אקדח עם משתיק קול…
"זה לא נכון, אף פעם לא נתתי לו נשק… הוא גם לא היה אצלי בבית אף פעם".
עד המדינה הצפוני מספר שכאשר היה אצלך בסין ב-2017 שלחת אותו לעד המדינה הדרומי, שמחזיק באקדח עם משתיק קול…
"זה לא נכון".
חוץ מזה, עד המדינה הצפוני הביא למשטרה את האקדח שביקשת ממיכאל מור.
"אני לא נתתי נשק – לא לעד המדינה הצפוני ולא לעד המדינה הדרומי".
הנאשם משה רובין, באמצעות עו"ד עינב יתח מכחיש כל קשר לטענות נגדו.
