נגד שני צעירים בני 19 מיפו הוגש לפני כשנה כתב אישום שייחס להם עבירות חמורות של קשירת קשר לביצוע רצח ונשיאת נשק.
לפי כתב האישום, הנאשמים י' ו-ז', יחד עם עם אחרים, תכננו לרצוח אדם אחר בתרגיל כיפה אדומה; י' היה אמור לכאורה לזמן את אותו אדם למפגש ואז לירות בו יחד עם אדם נוסף ולהביא למותו.
בכתב האישום נטען כי התוכנית נהגתה כאשר י' ביקר מספר פעמים את שותפו לתוכנית ז' – בעל עבר פלילי שהדריך את י' כיצד להשתמש באקדח מסוג "סמית אנד וסון" בו הוא החזיק.
המפגשים הללו תועדו על ידי שוטרי ימ"ר תל אביב, שגם שתלו מצלמות והאזנות סתר בכתובת של סבתו של ז' ביפו, שם שהה כעצור בית מספר ימים לאחר שחרורו כחשוד מתיק אלימות חמור קודם.
בעוד שהאזנות הסתר הניבו נגד ז' תיק נוסף של קשירת קשר לרצח – הן סיבכו כעת גם את חברו י', צעיר ללא עבר פלילי. י' הסתבך כהוגן, מאחר שלצד ההקלטות של שיחותיהם על תכנון מארב לאדם אחר (שזהותו אינה ידועה במדויק), על האקדח שהחזיק ז' במעצר הבית אצל סבתו, נתפס די-אן-איי של י'.
כוחות משטרה שהגיעו לבית לאחר יומיים כדי לסכל את התוכנית לפני הוצאתה לפועל, עצרו שם את ז' ואת בן-דודו ט', ובזמן ביצוע המעצר ז' ניסה להיפטר מהאקדח ולהשליכו.
ז' אמנם הצטייר כדומיננטי בתוכנית, שאימן לכאורה את חברו י' על האקדח לפני ביצוע ירי, אבל הפרקליטות ייחסה ל-ז' ו-י' עבירות זהות ובראשן קשירת קשר לרצח ונשיאת נשק. זאת על סמך הראיות המשמעותיות – ממצאי האזנת הסתר והדי-אן-איי של שניהם על האקדח.
לפני שמיעת ראיות, התיק עבר לגישור אצל השופט בני שגיא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עוד בטרם מינויו ומעברו הקרוב לדרום, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם יכהן כנשיא מי שהיה "אלוף הגישורים הפליליים" ושופט מוערך במיוחד.
עו"ד אחמד קלבוני, סנגורו של י', ניסה לשכנע בדיוני הגישור כי האישום נגד מרשו הצעיר מופרך, וכי לא באמת היה שותף של ז' לקשירת הקשר. למרות שיחותיהם בבית הסבתא, עו"ד קלבוני טען כי נכונותו של י' "לזרום" עם ז' ועם אדם נוסף בשיחה על פגיעה באדם אחר, הוא לא התכוון לכך, פחד להגיד לחבריו לא, ולפיכך היסוד הנפשי לקשירת הקשר לא התקיים.
אשר לדי-אן-איי של י' שנתפס על האקדח אצל ז', הסנגור טען כי הנגיעה היתה קצרה, במהלך ביקור אצל החבר בבית, ולא קשורה לשום תוכנית קונקרטית.
השופט שגיא שמע את ההאזנות, והשתכנע.
בעקבות הגישור הושג הסדר טיעון והפרקליטות מחקה מכתב האישום נגד י' את העבירות של קשירת קשר לרצח ונשיאת נשק, והשאירה עבירה פחותה של החזקת נשק. ההסדר לא כלל הסכמות לעונש.
פרקליטות מחוז תל אביב עמדה על כך שעל י' ייגזר עונש חמור, על אף שהסכימה שחלקו קטן משל ז', וביקשה לגזור עליו מאסר ממשי בתוך מתחם של 18-36 חודשי מאסר. הפרקליטות נימקה: "הנאשם 2 י' מגיע לביקור אצל ז' ומצא לנכון להחזיק באקדח ובתחמושת שהיו שם. פוטנציאל הנזק ממעשי שניהם הוא רב".
על הנאשם ז', המוביל, שהורשע בנפרד בעבירה החמורה של קשירת קשר לרצח על פי הודאתו, הפרקליטות עתרה לגזור 5-8 שנות מאסר.
בדיון הטיעונים לעונש הפנה עו"ד קלבוני, סנגורו של י', לתסקיר החיובי של שירות המבחן. הוא ציין כי י' היה בן 18 וחודשיים בעת ביצוע העבירה, ומדובר בעבירה ברף נמוך: ל-י' לא היתה שליטה על האקדח, והוא רק החזיק בו למשך זמן קצר כשביקר אצל חברו.
הסנגור ביקש לקחת בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם והבעת החרטה, וטען כי יש להסתפק בתקופה בה היה י' עצור, עשרה חודשים, ולשחררו לאלתר.
השופט שגיא קיבל את עמדת ההגנה וכתב: "נסיבות ביצוע העבירה על ידי נאשם 2 ברף הנמוך ביותר".
השופט ציין כי אכן בית משפט העליון הורה על החמרה בעבירות נשק, אולם במקרה זה ישנן נסיבות מקלות: הנשק שהחזיק י' אינו שייך לו, לא נרכש על ידו ולא הובא על ידו, אלא הוחזק על ידי ז'.
בנוסף, י' לא קיבל את האקדח לחזקתו הבלעדית, אלא החזיק בו מעט רק במהלך הביקור אצל ז'.
לאור האמור, השופט שגיא קבע כי יש לאמץ את בקשת ההגנה התואמת את המלצת שירות המבחן, ולהסתפק בימי מעצרו של י' עד לאותו דיון, עשרה חודשים, ולשחררו לאלתר.
על הנאשם 1 ז' שיוצג על ידי עו"ד איתן און, נגזרו בנפרד 37 חודשי מאסר אליהם צורפו חמישה חודשי מאסר בעקבות הפעלת תנאי מתיק קודם – ובסך הכל 42 חודשי מאסר מיום מעצרו.
