המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על הכרעת הדין שזיכתה מעבירת גרימת מוות ברשלנות את השוטר שירה בסולומון טקה.
מח"ש טוענת כי השופט ד"ר זאיד פלאח שגה במסקנתו כי השוטר חש סכנת חיים ממשית, לו ולבני משפחתו שעמדו בקרבת מקום.
בערעור החתום על ידי מנהלת מח"ש קרן בר מנחם וסגנה רונן יצחק אשר שימש גם כתובע בתיק, בכירי מח"ש טוענים כי לקצין המשטרה (שמו נאסר לפרסום)
לא קמה הגנה עצמית, משום שלא עמד בפני סכנת חיים ממשית ומיידית.
בערעור טוענת מח"ש כי השוטר היה מצוי רק ב"סכנה מסוימת" נוכח העובדה שנזרקו לעברו אבנים וחלקן אף פגעו בו. לטענת מח"ש, למרות פגיעת חלק מהאבנים בחלק גופו העליון של השוטר – הסכנה כלפיו לא הגיעה לדרגת "סכנת חיים", והיה עליו לבצע ירי אזהרה לאוויר, בהתאם לפקודות המשטרה, ולא כפי שעשה זאת בירי לעבר משטח האספלט הקשה, סמוך לרגליו של טקה אשר נפגע מנתז הכדור.
"המשיב, קצין במשטרת ישראל – בעל ניסיון 'קרבי' עשיר, המיומן היטב בשימוש בנשק, השתמש בנשקו בדרך שיש בה כדי לסכן את חייו של המנוח ושל הנערים שעמדו לצדו, ולא הסתפק בצעדי אזהרה והרתעה פחותים, שעמדו לרשותו לצורך נטרול הסכנה", טוענת מח"ש, "אין חולק כי המשיב היה בסיטואציה מורכבת ואף בסכנה מסוימת במסגרתה הוא הותקף באבנים ואף נפצע, כאשר בני משפחתו בקרבת מקום. עם זאת, אין המדובר היה בסכנה מיידית, והדברים נלמדים מדבריו של המשיב עצמו, לאורך כל חקירותיו במח"ש, שציין כי ראה בנערים ובמנוח שמולו "חבורת ילדים".
מח"ש מצטטת מחקירתו של השוטר לאחר הירי הקטלני, במהלכה אמר על טקה המנוח: "חראם הוא ילד ואני לא ראיתי אותו כאויב או כמחבל. בסך הכל הוא ילד ואני רציתי שהוא יעזוב אותי לנפשי".
לנוכח זאת טוענת מח"ש כי ירי האזהרה בוצע באופן רשלני.
השופט פלאח קבע בהכרעת הדין כי לשוטר היתה סמכות לירות בגופו של טקה באופן ישיר על מנת לפגוע – מאחר שמדובר היה בסכנת חיים ולא סכנה פחותה מכך. מח"ש כופרת: "ערעור זה הינו ערעור נורמטיבי, שהשלכותיו מגיעות אל מעבר למקרה היחיד, ועניינו נוגע לאופן השימוש בכלי ירייה ולאופן ביצוע ירי אזהרה על ידי כל אוחז נשק באשר הוא, בין אם מדובר באיש כוחות הביטחון, ובין אם מדובר באזרח".
מח"ש טוענת כי השופט פלאח קבע "נורמה חדשה, הנוגדת את הדין הקיים, וטמון בה פוטנציאל ממשי עתידי של סיכון חיי אדם. בית משפט השלום יצר 'הסדר חדש' והעניק שיקול דעת רחב לאוחזי הנשק, לרבות שיקול דעת באשר לאופן ביצוע ירי אזהרה במקרה של סכנת חיים, וזאת בניגוד מוחלט לתכליתו של הנוהל והפקודה, שנועדו למזער למינימום את הסיכון הטמון בכל ירי".
עוד נכתב בערעור: "בהכרעת הדין המזכה יש משום קביעת נורמה חדשה, אשר עלולה להעביר לשוטרי משטרת ישראל, אנשי כוחות הביטחון והציבור הרחב האוחז בנשק, מסר שגוי ומבלבל וטמון בה פוטנציאל ממשי עתידי של סיכון חיי אדם, על ידי נושאי נשק המבקשים לעשות בו שימוש לשם ירי אזהרה בלבד".
סנגורו של קצין המשטרה, עו"ד יאיר נדשי, מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה שגויה. עם זאת, ננצל את הבמה המשפטית כדי לשוב ולטעון כי תיק זה לא היה צריך לבוא לעולם כלל וכי החלטת מח"ש להגיש כתב אישום נבעה ממניעים פוליטיים, על רקע הלחץ העצום שהופעל על מקבלי ההחלטות בפרקליטות. כפי שהוכח, אנו לא חוששים ממאבק משפטי והעובדה שהצדק עמנו אך מחזקת את עמדתנו. אני סמוך ובטוח כי הצדק יצא לאור גם בהליך הנוכחי".
