
לאחר דיון בבית המשפט העליון, נמחק הערעור של רחלי מוסלי על סירובן של משטרת ישראל והמועצה המקומית באר יעקב לאשר רישיון עסק לחברת שיווק הפירות והירקות בבעלותה, הפועלת בשוק הסיטונאי בצריפין.
בעקבות מחיקת הערעור, בית המשפט העליון קבע כי המדינה רשאית לממש צו סגירה לעסק.
רחלי מוסלי, אשתו של יוסי מוסלי, מפעילה על שמה עסק לשיווק תוצרת חקלאית (ח.י אמצע השוק) בצריפין מאז שנת 2017. כבר לפני חמש שנים הודיעה המשטרה על התנגדותה למתן רישיון עסק על שם רחלי מוסלי, ומאז ביקשה להוציא אל הפועל צו סגירה, אך נתקלה בקשיים משפטיים.
תחילה בתי משפט השלום והמחוזי דחו את בקשת המשטרה, והורו למועצה המקומית לקיים הליך מנהלי תקין ולערוך שימוע לבעלת העסק, לפני שתקבל את החלטתה. אחרי שנערך השימוע, הרשות המקומית כצפוי אימצה רשמית את עמדת המשטרה. בשלב הבא רחלי מוסלי עתרה נגד המשטרה והמועצה.
באוקטובר 2023 שופט בית משפט המחוזי מרכז בלוד, אורן שוורץ, עיין במידעים המודיעיניים שהציגה בפניו המשטרה במעמד צד אחד. השופט שוורץ קבע כי החלטת המשטרה והרשות המקומית לסרב למתן רישיון עסק סבירה, על בסיס המידע החסוי שהוצג לו.
השופט שוורץ ציטט בפסק הדין פראפרזה (תמצית) של המידע המודיעיני, לפיו יוסי מוסלי בעלה של רחלי המוגדר כראש ארגון פשיעה הוא שותף פעיל בחברה, והחברה מעורבת בהעלמת מס, הלבנת הון והעסקת שב"חים ללא רישיונות.
עוד נכתב במידע המודיעיני כי הפעילות של מוסלי בשוק הסיטונאי בהיקף עשרות מיליוני שקלים מנוצלת לדיווח הצהרות פחת שגויות ומניפולציה חשבונאית לכאורה, והרווחים מועברים לארגון מוסלי. לפי המידע המודיעיני, בית העסק "מהווה בסיס מזומנים" לפעילותו הפלילית של מוסלי.
השופט שוורץ כתב כי "החומר המודיעיני מבוסס על מספר מקורות שונים ומתמשך על פני תקופה ארוכה… מערכת הקשרים המסועפת שעולה מהחומר המודיעיני נעה בין המישור המסחרי למישור העברייני. בנסיבות אלה, יש כדי להוות מסד עובדתי הולם להמלצתה השלילית של המשטרה בעניין רישיון העסק".
פרקליטיה של מוסלי טענו בעניין זה, שהמידע המודיעיני שנאסף לא הבשיל לכתב אישום פלילי נגד רחלי או יוסי מוסלי בגין עבירות מס והלבנת הון. בית המשפט המחוזי התייחס לכך וכתב כי "אמות המידה של ההליך המנהלי הן שונות… הרשות המקומית רשאית לסרב למתן רישיון עסק גם על בסיס מידע משטרתי חסוי שלא התגבש לכתב אישום, וגם על בסיס מידע מתיקים שנסגרו".
רחלי מוסלי הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. פרקליטיה טענו בערעור כי הרשות המקומית לא ערכה שימוע כדין אלא למראית עין, כחותמת גומי של המשטרה. הם הפנו להליך דומה שהתנהל במקביל כנגד חנות ירקות של הסיטונאי אריה חמו, אשר גם כנגדו נטען כי הוא מקושר לארגון מוסלי בשוק.
לגבי העסק של חמו, המועצה המקומית באר יעקב דווקא הפעילה שיקול דעת עצמאי – ודחתה את המלצת המשטרה אשר התנגדה למתן רישיונות עסק בטענה כי "חמו פועל בסינרגיה עם מוסלי".
באופן חריג, המשטרה והפרקליטות עתרו לבית המשפט המחוזי נגד המועצה המקומית בשל רישיון העסק שאושר לחמו. כפי שפורסם באתר "פוסטה", במקרה של חמו בית המשפט קיבל את עמדת הרשות כי לחמו יש רישיון עסק ותיק, והמידע המודיעיני המשטרתי לגביו אינו מספיק לשלילת הרישיון. חמו יוצג על ידי עו"ד רצון דרחי.
בשונה מחמו, לרחלי מוסלי לא ניתן רישיון עסק מעולם.
בסופו של הדיון שנערך בערעורה של רחלי מוסלי החודש, אישרו שופטי העליון יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ את מסקנת בית המשפט המחוזי כי המידע המודיעיני מבסס אי מתן רישיון לעסק. השופטים המליצו למוסלי לחזור בה מהערעור, והיא קיבלה את ההמלצה. לנוכח זאת, ציין בית המשפט כי המדינה רשאית לקבוע מועד למימוש צו הסגירה.










עסק של מליונים טרנגולת שמטילה זהב קשה לאמין שהם יוותרו על זה
הגם שזה עסק להלבנת הון