בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר שנה מאסר על איש העסקים יעקב אבו אלקיעאן, שהורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב.
אבו אלקיעאן (50), קבלן בנייה ותשתיות, היה מעשירי הפזורה הבדואית ובשנת 2018 הציבור כולו הכיר אותו, כאשר פתח את ביתו המפואר בישוב חורה לפני המצלמות של חיים אתגר בערוץ 12; בית שנראה כארמון מצועצע עם כלים ורהיטים מצופים זהב.
אבו אלקיעאן השתלב בשכבה העסקית ובחברה הישראלית, משפחתו היא משפחה של יוצאי צבא, ובשנת 2020 הרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון אף הציג אותו כאחד ממועמדיו לכנסת ברשימתו העצמאית.
התברר כי במקביל קיים אבו אלקיעאן קשר עם סוכן איראני, שביקש ממנו ידיעות בטחוניות תוך ניצול קרבתו לרמטכ"לים לשעבר ולגורמים פוליטיים. הסוכן האיראני גם הציע לו להפגש במספר מדינות בחו"ל. אבו אלקיעאן קיים איתו קשר טלפוני במשך כשנתיים.
לפי כתב האישום, אבו אלקיעאן שקע בחובות, למרות התדמית החיצונית שהציג, ונכנס להליכי פשיטת רגל. על הרקע הזה, הוא ניסה לנצל את הקשר שיצר איתו הסוכן הזר כדי לקבל כספים עבור מידע.
בכתב האישום ציינה הפרקליטות כי "בשנים האחרונות ניכרת מגמה מצד גורמי מודיעין באיראן, לנסות ולגייס סוכנים בישראל מתחומים שונים ובין היתר, כאלה הנגישים לעמדות מפתח במדינה. לרוב, הפעלת הסוכנים נעשית על ידי 'מפעיל קדמי' מטעם האיראנים – לרוב זה מתווך דובר ערבית בעל כסות 'תמימה', איש עסקים או עיתונות שתחום עיסוקו מאפשר לו תנועה בעולם, ומגייס מקורות עבור המודיעין האיראני. הוא זה שיוצר קשר ראשוני בכסות תמימה, מגייס את הסוכנים, נמצא עימם בקשר, מקבל מהם מידע ומעבירו הלאה".
באופן זה נוצר הקשר בין יעקב אבו אלקיעאן לאדם בשם ח'יידר, אשר מסר לו כי הוא אזרח עיראקי המתגורר בתורכיה ובעיראק.
לפי כתב האישום, אלקיעאן חיפש הזדמנויות עסקיות במדינות במזרח התיכון. אותו חיידר יצר איתו קשר, והציע לסייע לו בעסקאות מול בכירים בממשל העיראקי. כך החל קשר טלפוני והתכתבויות באמצעות הווטסאפ.
סמוך לתחילת שנת 2020 החלו הנאשם וח'יידר לשוחח ביניהם גם על נושאים פוליטיים. לקראת הבחירות שהיו בישראל הצטרף אבו אלקיעאן לרשימת תל"ם של יעלון שהתמזגה עם "כחול לבן", ואבו אלקיעאן פרסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונות עם יעלון וגנץ (לבסוף הוא לא נכנס לכנסת).
כך או כך, אבו אלקיעאן ניצל את הקרבה לכאורה לרמטכ"לים לשעבר, ובשיחות עם ח'יידר הסוכן האיראני/עיראקי הוא פיאר את עצמו, טען כי הוא נמנה בין מקבלי ההחלטות במדינה, והוסיף גוזמאות וטען שהוא חבר קבינט ובידיו מידע רב.
ערכו בעיני האיראנים עלה. בשלב זה ח'יידר אמר לנאשם כי יש אנשים שמתעניינים בו. בתחילה הודיע כי מדובר באנשים בכירים מעיראק, ובהמשך גילה כי מדובר באנשים מטהראן, וכי הם מבקשים לפגוש אותו.
הפרקליטות יודעת רק על חלק משיחותיהם, מאחר שבמהלך הזמן אבו אלקיעאן וח'יידר לא העלו על הכתב חלק ניכר משיחותיהם, אלא דיברו באמצעות הוואטסאפ.
אבו אלקיעאן המשיך לנסות להעלות את ערכו, וטען בפני ח'יידר כי הוא יודע מתי מתרחשות תקיפות צה"ל בחו"ל. באחת השיחות הוא אמר כי מדינת ישראל עתידה לבצע פעולת תקיפה בקרוב, ובאורח מקרי הפעולה אכן התרחשה בסמוך לכך.
במספר מועדים הוא מסר לח'יידר מידע אודות פעילותם של כוחות הביטחון בישראל, פעילותו של שר הביטחון בני גנץ ועסקאות צבאיות שנעשו בין ישראל לארצות הברית.
באוקטובר 2020 הודיע אבו אלקיעאן לח'יידר כי שר הביטחון גנץ, אשר כונה בתכתובות "הבחור שאצלנו", חזר מאמריקה וסיכם על מכירה וקנייה מהאמירויות (לאחר הסכמי אברהם). בנוסף, אבו אלקיעאן הודיע כי ישמע עוד דברים חדשים בימים הקרובים, וסיפר על מפגשים בין ישראל, סעודיה והאמירויות. לפחות חלק מהדברים הוא שמע בכלי התקשורת בדיווחים גלויים.
כך או כך, הסוכן האיראני ביקש ממנו כעת לעלות מדרגה ולדווח אודות מיקומו העדכני של שר הביטחון. אבו אלקיעאן לא המשיך לשוחח על העניין בכתב, כי הדבר מסוכן, וכתב לח'יידר שימשיכו בשיחה בצורה אחרת. בהמשך אבו אלקיעאן שלח את צילום דרכונו הישראלי לח'יידר.
לפי כתב האישום, במהלך הקשר ניסו השניים לתאם מפגש במדינה אחרת עם האיראנים, בהסכמת אבו אלקיעאן – בין היתר בעיראק, ירדן או תורכיה – אך המפגש לא התקיים בשל מגפת הקורונה שהקשתה על יציאה וכניסה למדינות שונות, ובשל סיבות נוספות. הנאשם וח'יידר המשיכו להיות בקשר, ואבו אלקיעאן עדכן אותו בידיעות על התנהלות כוחות הביטחון והממשלה, שחלקן נמסרו בעל פה.
לפי כתב האישום המתוקן, אבו אלקיעאן התנהל מתוך מניע כלכלי – כדי לגרום לאיראנים לרצות לקבל ממנו מידע ולשלם עבורו. זאת בתקופה שהוא בהליכי פשיטת רגל. אותו ח'יידר הוגדר "סוכן חוץ" שהנאשם ביודעין קיים מגע עימו.
לאחר סיום שמיעת פרשת התביעה שכללה עדויות חסויות של אנשי שב"כ, נחתם הסדר טיעון בין הפרקליטות לבין הסנגורים של אבו אלקיעאן, עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס.
כתב האישום תוקן לקולא, והפרקליטות הסכימה עם עמדת ההגנה כי לאבו אלקיעאן לא היתה כוונה לפגוע בביטחון המדינה, והוא אף לא גרם נזק של ממש, אלא בעיקר התרברב כדי לקבל תמורה כספית, ולא מסר מידע שהיתה בו תועלת משמעותית לאויב.
הפרקליטות הסכימה לעתור לעונש של לא יותר משנה מאסר, למרות שציינה כי מתחם העונש ההולם נע בין 22 ל-36 חודשים. בשל קשיים ראייתיים הסכימה לרף נמוך – 12 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
הנאשם הודה בביצוע העבירה והביע חרטה על "חוסר שיקול הדעת".
לפני מתן גזר הדין הוא פנה לטיפול. סנגוריו הזכירו גם את שירותו הצבאי כחייל בגדוד הסיור הבדואי, ולדבריהם בחודשים האחרונים הוא ביקש להתנדב בפיקוד העורף. במהלך הטיעונים לעונש, עו"ד חימי ציין כי הידיעות שנמסרו לסוכן, "בחלקן היו בדויות ובחלקן נלקחו מאתרי חדשות".
השופטת טל לחיאני שהם סיכמה במעמד גזר הדין היום, כי עמדת הפרקליטות להסתפק בשנת מאסר "מהווה חריגה משמעותית לקולה", וגם אם המידע שנמסר אינו ברף חומרה גבוה במיוחד – יש בו כדי לסייע לאויב לבצע הערכות מצב עדכניות.
שיקול נוסף, ציינה השופטת, הוא הצורך בהרתעת הרבים, על רקע ניסיונה של איראן לגייס סוכנים בישראל.
עם זאת הבהירה השופטת כי תכבד את הסדר הטיעון. על הנאשם הוטל קנס של 15 אלף שקל.
שנה מאסר על מגע עם סוכן זר ..סוכן אירני תקשיבו זה כבר בדיחה רצה להתרברב ממש טיעון ילדותי מה הוא ילד בגן בחיית אל תשגעו את השפויים פה כי זה ממש עצוב