נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, הגיש דו"ח לסיכום שנת 2023 לשר המשפטים יריב לוין, ולממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן.
בשנת 2023 בירר הנציב 524 תלונות שבתחום סמכותו.
38 מהתלונות נמצאו מוצדקות ובעוד 27 תלונות ניתנה הערה לשופט.
התלונות המוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, על התמשכות הליכים, על ליקויים בניהול משפט ועל פגיעה בעיקרי הצדק כגון פגיעה בזכות הטיעון.
כמידי שנה, הנציב מפרסם לקט מהחלטותיו ללא ציון שמות השופטים, בנימוק שלפי חוק חלה עליו "חובת סודיות".
אחת ההחלטות ב-2023 מתייחסת לתלונות לא מוצדקות שהוגשו נגד שופט בית משפט העליון חאלד כבוב.
השופט כבוב הורה לערוך תסקיר לנאשם באונס שהגיש ערר על החלטה למעצרו עד תום ההליכים, ללא תסקיר של שירות המבחן.
השופט כבוב קבע כי יוכן תסקיר, שיוגש לבית משפט המחוזי, שיחליט כפי שימצא לנכון.
התלונות מצד ארגוני ימין התייחסו למשפט אחד שכתב השופט כבוב בהחלטה, והוצא מההקשר: "העורר ביצע מעשיו ללא שימוש באלימות פיזית משמעותית (הגם שאין להתעלם מכך שבכל עבירת אינוס קיים רכיב אינהרנטי של שימוש באלימות)".
המתלוננים מארגוני הימין, ששמו להם לנוהג לדרוש את הדחת השופט כבוב מאז מינויו לעליון, טענו כי "אמירה זו מפחיתה את הרכיב האלים באונס, ופוגעת בקורבנות העבירה".
השופט כבוב מסר בתגובתו לתלונות, כי הוא כתב במפורש: "בכל עבירת אינוס יש רכיב של שימוש באלימות", וכי למרות חומרת העבירה אין זה חריג שנאשם בעבירת אונס יישלח לקבלת תסקיר כחלק מהדיון בשאלת מעצרו עד תום ההליכים".
הנציב שהם דחה את התלונות וכתב כי המתלוננים מדביקים לשופט ומייחסים לו דברים שלא כתב: "את הדברים יש לקרוא ולהבין בהקשר של ההפניה לקבלת תסקיר, ואין להסיק מהם את כל אותן מסקנות להן טענו המתלוננים – כי השופט מקל ראש, חלילה, בחומרת המעשים; או כי הוא מחזיק בדעה לפיה אין רכיב של אלימות בעבירות אונס, שעה שהוא כתב את היפוכם של דברים".
התסקיר נועד לסייע לבית המשפט להעריך רמת מסוכנות של הנאשם, והאפשרות לחלופת מעצר. בהקשר לכך בחן השופט את נסיבות ביצוע העבירה וה"מדרג" שלה. הנציב כתב: "אין זה נכון להסיק מסקנות ולייחס לשופט תפיסה על בסיס משפט אחד, אשר מוצא, ללא הקשר, מההחלטה כולה".
עם זאת לדברי הנציב, מוטב היה לנסח את האמירה אחרת. בכל מקרה, לאחר קבלת התסקיר הנאשם נותר במעצר.
יצירתיות פוגענית
נגד השופט יאיר חסדיאל מבית משפט השלום בבת ים הוגשה תלונה על כך שהשתמש בציטוט משירו של זוהר ארגוב, "בדד", לנימוק פסק דין שבו הכריע בסכסוך בין שתי חברות אבטחה.
השופט לא נתן אמון בעדות התובע, וכתב בפסק הדין: "בדד, במשעול אל האין, הלכה עדות (התובע). בדד, בנתיב ללא כלום, הלכה עדות בעל דין יחידה בלי שכם, בלי ידיד, בלי סיוע".
בהמשך השופט הוסיף כי על מהימנות גרסאות התובע "שפוכה אותה ארומה של קצף אספרסו מתנדף העולה מתשובותיו".
התובע, בעלי חברת אבטחה א', נפגע מהתיאור וטען בתלונה כי פסק הדין נכתב "בציניות נמוכה ומזלזלת".
השופט חסדיאל מסר בתגובה לנציב כי הביטויים הם "תוצר סגנונו האישי, ושאובים מהמקורות התרבותיים והלשוניים שלו".
השופט טען כי באמצעות הציטוטים היצירתיים הוא "הצביע על המשקל הראייתי הנמוך שיש לייחס לעדות התובע, בהיותה עדות בעל דין יחידה הנזקקת לסיוע, ונוכח קשיי מהימנות שהתגלו בה".
הנציב שהם קבע כי הביטויים "מיותרים וחורגים מגבולות הטעם הטוב", ודחה את טענת השופט כי אלו זהים לביטויים "כרעי תרנגולת" או "משענת קנה רצוץ".
"לו נקט השופט בביטויים כאלה, מן הסתם לא היתה מוגשת תלונה… אלא שהשופט ביכר לכתוב דברים מעבר לנדרש, תוך שימוש בלשון שיש בה משום נימה של לגלוג וציניות".
שופטת אחרת שדנה בסכסוך אזרחי אמרה לעורכת דין של אחד הצדדים במהלך דיון: "את לא תצעקי ולא תנבחי".
לדרישת עורכת הדין, השופטת נאלצה להכניס את הדברים לפרוטוקול, אך כאשר פורסם פרוטוקול הדיון, שמה של אותה עורכת דין הושמט מרשימת הנוכחים באולם. השופטת הכחישה כי היא מחקה את השם. לאחר מכן הביעה התנצלות וקיבלה בקשה לפסילתה.
הנציב שהם גינה את אמירת השופטת: "מדובר באמירה מיותרת ופוגענית".
מטאפורה או עלבון
שופט בבית המשפט בבאר שבע אמר לעורך דין שהעיד בפניו: "מה אתה חושב שכולם בבאר שבע מטומטמים?".
בדיון בהליך אזרחי, העורך דין נחקר על ידי הצד שכנגד ותשובתו לא מצאה חן בעיני השופט. לאחר פליטת הפה, היא נרשמה בפרוטוקול בעל כורחו של השופט, כאשר המתלונן ציטט אותו.
השופט מסר בתגובה לנציב כי לדעתו מדובר ב"אמירה לגיטימית, מטאפורה שנאמרה בקשר ישיר להתנהלותו של המתלונן, אשר לא השיב לשאלותיי וזלזל בבא כוחם של הנתבעים".
השופט טען כי האמירה אינה מעליבה את המתלונן כי אינו מבאר שבע, והכוונה היתה שלא יזלזל בעורך דין מנגד, שהוא מבירת הנגב. "האמירה אינה חורגת ממתחם האמירות הלגיטימיות", כתב השופט.
הנציב דחה את ההסבר: "בהתבטאות השופט יש זלזול והשפלה, וראוי היה לה שלא תיאמר כלל. חומרה יתירה יש לראות בכך שמדובר בהתבטאות שהופנתה כלפי עורך דין".
הנציב העיר לשופט כי כאשר המתלונן ביקש כי הדברים יירשמו, "ראוי היה לתעדם בפרוטוקול כדבעי ולא כפי שתועדו בפרוטוקול, על דרך העקיפין".
סיטואציה מצערת ואומללה
לשופט אחר, בהליך של חדלות פירעון, ניתנה הערה לאחר שאיפשר לחייב להעליב על רקע מיני-מגדרי את העו"ד שמנגד.
התיק עסק בחוב מזונות שבגינו פתחה אשה לגרוש שלה הליך חדלות פירעון. העורך דין של הגרושה ספג הערות מזלזלות מהגרוש, שלעג לו על מראהו, כגון ש"הוא לא סגור על עצמו".
העורך דין הגדיר את עצמו כבעל "דיספוריה מגדרית" (חש בחוסר התאמה מגדרית עם המין שאליו הוא נולד או מזדהה כטרנסקסואל). החייב אמר ש"זהותו של העורך דין לא ברורה לו". העורך דין התלונן כי השופט שתק ואיפשר להתקפות האישיות להימשך.
השופט טען כי הפסיק את הדיון מספר פעמים אך איפשר לחייב להשלים את טיעוניו, וכי גם הנאמן וגם השופט ספגו התקפות מילוליות.
הנציב דחה את הסברי השופט וכתב על סיטואציה "מצערת ואומללה, שבה חוזר החייב ומשמיץ את בית המשפט ואת עורכי הדין בתיק, ופוגע בהם באופן אישי".
לדברי הנציב, "אין להסכים עם מצב שבו עורכי דין העתידים להופיע בדיון בתיק מסויים, יחששו ממעמד הדיון", והיה מקום לשקול הרחקת החייב מהאולם וחיובו בקנס.
