תשעה זוגות נשים לסביות, שהביאו ילדים לעולם והסתייעו בתרומת זרע אנונימית, פנו לשר הפנים ולרשות האוכלוסין בבקשה שינפיקו לילדיהן תעודות לידה מתוקנות הכוללות את שמותיהן של שתי האימהות, אך סורבו.
היום, בית המשפט העליון קבע פה אחד כי על רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק לזוגות תעודות לידה מתוקנות שישקפו את מעמדן כאימהות של ילדיהן המשותפים (21 מרס).
במרכז הסיפור תשעה זוגות של נשים אשר הקימו תא משפחתי והביאו ילדים לעולם, מתוך כוונה ותכנון משותפים. בכל המקרים, אחת מבנות הזוג הרתה מתרומת זרע אנונימית, ולפיכך היא בעלת זיקה ביולוגית לילד.
מעמדה ההורי של בת הזוג השנייה זכה להכרה משפטית לאחר הלידה, באחת משתי דרכים: צו אימוץ או צו הורות פסיקתי. הזוגות פנו למשרד הפנים בבקשה להנפקת תעודות לידה מתוקנות בהן יירשמו שתי האימהות, אך משרד הפנים לא השיב לפניות האמורות, ולפיכך עתרו הזוגות לבג"ץ.
המדינה ביקשה לדחות את העתירה בהעדר עילה להתערבות במדיניות. זאת בטענה כי תעודת הלידה היא מסמך המשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה בלבד. עוד טענו, כי תקנות מרשם האוכלוסין כוללות את השדות "שם האב" ו"שם האם" ולפיכך אינן מאפשרות הנפקת תעודות לידה של הורים מאותו המין.
השופטים עוזי פוגלמן (אב בית הדין), אלכס שטיין ורות רונן קבעו כי במקרים שבהם הוצג צו אימוץ או צו הורות פסיקתי שתחולתו רטרואקטיבית מיום הלידה, תונפק תעודת לידה מתוקנת הכוללת את שמות שתי האימהות.
"בנסיבות של שימוש בתרומת זרע אנונימית, הן כאשר מדובר בצו האימוץ, הן כאשר מדובר בצו ההורות הפסיקתי נתונה לבית המשפט האפשרות להכיר בתחולה רטרואקטיבית של הצווים האמורים, ולקבוע הורות החל מיום הלידה", סיכם השופט פוגלמן את המצב המשפטי לאחר סקירת החוק והפסיקה הנוגעים למישור המהותי של ההכרה בהורות.
לאחר מכן בחן השופט את התשתית הנורמטיבית הנוגעת לרישומה של ההורות בתעודת הלידה. השופט דחה את עמדת המשיבים, לפיה תעודת הלידה נועדה לשקף רק הורות ביולוגית, בנימוק כי לעמדה זו אין אחיזה לשונית, וכי היא עשויה לפגוע בעיקרון טובת הילד. "לאחר הסדרת המעמד ההורי, הורותם של שני ההורים – ההורה הביולוגי וההורה הלא ביולוגי – שווה היא" הדגיש השופט פוגלמן.
בהחלטה נקבע כי אין מקום להבחין בין ההורים במישור הרישום, כאשר במישור "הדין המהותי" יש שוויון בין ההורים. עוד צוין, כי לכך עשוי להתלוות מסר פוגעני לפיו הורות לא ביולוגית היא הורות נחותה, מעין הורות "על-תנאי", ואין לקבל מסר מסוג זה.
השופטים רונן ושטיין הצטרפו לפסק דינו של השופט פוגלמן. השופט שטיין ציין כי לטעמו "במקרה של תא משפחתי המורכב מזוג הורים מאותו מין הרישום בתעודת הלידה אשר בא מכוחו של צו הורות רטרואקטיבי, צריך להיעשות במתכונת של 'הורה/הורה', 'אב/אב' או 'אם/אם' – לפי בקשת ההורים החוקיים של היילוד. "רישום כאמור מתחייב מכוח העיקרון לפיו המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה אל דפוסי הזוגיות והמשפחה שאזרחיה הבוגרים בוחרים בעבור עצמם, ואל לה להכתיב לאזרחיה דפוס מונוליטי אחד של זוגיות ומשפחה", הוסיף השופט שטיין.
את העותרים (זוגות נשים לסביות וילדיהן, יחד עם האגודה לשמירת זכויות הפרט) ייצגו עורכי הדין חגי קלעי, אחינעם סגל-אורבך, דניאלה יעקובי ושרון סיראי.
את המשיבים (שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה) ייצגו עורכי הדין רן רוזנברג ומוריה פרימן.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
