ח"כ שמחה רוטמן חשף אתמול כי הצעת החוק לתיקון חוק לשכת עורכי הדין והארכת הכהונות של יו"ר ועדת האתיקה, הוגשה לבקשתו של ראש הלשכה, עמית בכר, ובכר זה שעומד מאחוריה (6 מרס).
בשבוע שעבר הכחיש בכר את חשיפת "פוסטה" כי תיקון החוק נעשה לבקשתו על מנת שיו"ר ועדת האתיקה הארצית עו"ד מנחם מושקוביץ יוכל להתמנות לקדנציה שלישית, ולהתגבר על מגבלת שתי הקדנציות הקבועה בחוק.
מושקוביץ מונה כיו"ר ועדת האתיקה של עורכי הדין בימיו של ראש הלשכה אפי נוה, ובחודש הבא יגיעו לסיומן שמונה שנים הקצובות לו בחוק. אתר "פוסטה" חשף בשבוע שעבר את ה"דיל" בין בכר לרוטמן, על מנת לתקן את החוק ולהאריך את כהונת מושקוביץ, נציג הסיעות החרדיות, ל-12 שנים.
בלשכה נשמעה ביקורת על הדיל המפוקפק, משום שהצעת החוק נתפרה פרסונלית על מנת להכשיר את מינויו של מושקוביץ לקדנציה שלישית, ובתיאום עם בכר ננקט הליך חקיקה מזורז, על מנת לסיימו לפני מועד הבחירה האחרון לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה.
בכר טען בשבוע שעבר כי הוא אינו קשור להצעת החוק, והיוזמה היא בלעדית של רוטמן. הדברים האלה מנוגדים למציאות – כפי שתיאר אותה אתמול ח"כ רוטמן מעל דוכן הכנסת, כאשר הגיש את ההצעה לקריאה טרומית.
כך פתח רוטמן את דבריו: "הצעת החוק הזו – אולי זה יפתיע מישהו – מוגשת לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין. תאמינו או לא… הוא פנה וביקש והעלה טענה מאוד נכונה: לרוב מוחלט של בעלי התפקידים בלשכה יש מגבלה של שלוש קדנציות, ולוועדות האתיקה מגבלה של שתי קדנציות בלבד. הדבר הזה פוגע בזכות לבחור ולהיבחר…".
"יו"ר הלשכה פנה במכתב לשר המשפטים ואליי, וביקש להסדיר את העניין", אמר רוטמן, "הדבר הזה חשוב עוד יותר במציאות הנוכחית, כשנדרש זיכרון ארגוני (בוועדת האתיקה), נדרשת המשכיות, ודאי כשיש הליכים מתנהלים".
בדברי ההסבר שצורפו לחוק טען רוטמן כי החשיבות בהארכת הקדנציה ליו"ר הוועדה היא בשל הקובלנות שהוגשו נגד עורכי דין (ערבים) שהתבטאו בזכות אירועי 7 באוקטובר, משמע נאמן עליו עו"ד מושקוביץ כמי שיטפל בתלונות.
רוטמן אמר כי בעיניו יש בהצעת החוק "חשיבות מעבר" בגלל שיתוף הפעולה הנדיר עם בכר. "זה לא סוד שאינני תמיד רואה עין בעין עם הלשכה" אמר רוטמן, "אבל כאשר עולה בקשה עניינית, אני לא רואה שום סיבה לא לקדם אותה – אפילו שהבקשה מוגשת על ידי לשכת עורכי הדין, ואולי במיוחד בגלל שמוגשת על ידם".
הפרסום ב"פוסטה" בשבוע שעבר הצביע על הקשר הפוליטי בין בכר למושקוביץ, שמקורו בברית בין עו"ד יוסף ויצמן, הפוליטיקאי החרדי בלשכה לבכר. בבחירות האחרונות ויצמן נפרד משותפו לשעבר עו"ד יצחק נטוביץ מסיעת הימין בלשכה ועבר לשורות בכר. מושקוביץ הוא שותפו של ויצמן, והוא מקובל גם על הקואליציה הימנית בכנסת, וכך נוצר שילוב אינטרסים נדיר בין בכר ליריב לוין ולרוטמן – למורת רוחם של כמה מתומכי בכר משמאל.
בשבוע שעבר מונה מושקוביץ על ידי שר המשפטים לוין ושר הפנים משה ארבל מש"ס לתפקיד נוסף (מחוץ ללשכה) כיו"ר בית הדין המשמעתי לעובדי הרשויות המקומיות. לאתר "פוסטה" נודע כי לוין עיכב את מינוי מושקוביץ זמן-מה, משום שחשד בו על רקע חבירתו לבכר בבחירות ללשכת עורכי הדין. לבסוף לוין התרצה וחתם על המינוי.
למושקוביץ שורשים עמוקים בימין: מזה שנים הוא משמש כיועץ המשפטי של סיעת "דגל התורה" בראשות ח"כ משה גפני, וגם בבחירות האחרונות לכנסת הוא היה נציג "דגל התורה" בוועדת הבחירות המרכזית.
הקרב על הוועדה לבחירת דיינים
על רקע זה, בולטת ההתמודדות של מושקוביץ כעת לעוד תפקיד חשוב מטעם הלשכה. מעבר לוועדת האתיקה – מושקוביץ מתמודד על תפקיד נציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת דיינים לבתי הדין הרבניים. הלשכה תבחר את נציגיה החדשים לוועדה ב-18 במרס.
ללשכה יש שני נציגים בוועדה למינוי דיינים: עו"ד יצחק גורדון ועו"ד יעל דולב – שניהם מזוהים עם "הציונות הדתית" המפד"לניקית של פעם. עכשיו, עו"ד מושקוביץ הודיע כי יתמודד על המקום של נציג הלשכה בוועדה מול עו"ד גורדון.
העובדה כי מושקוביץ מזוהה גם כיועמ"ש דגל התורה – לא הפריעה לאנשיו הקרובים של בכר, עו"ד נדב ויסמן ועו"ד ליאור שפירא, לחתום על תמיכה בהתמודדותו כנציג הלשכה.
מצד שני, בכר אמר לאנשיו כי טרם קיבל החלטה, והוא עדיין מתלבט בין תמיכה במושקוביץ לבין יצחק גורדון לקדנציה שנייה.
למי תהיה נתונה מחוייבותו של מושקוביץ בוועדה למינוי הדיינים בבית הדין הרבני (במידה והמועצה הארצית תבחר בו)? האם יהיה מחויב ללשכת עורכי הדין? האם יהיה מחויב לאינטרסים הפוליטיים של דגל התורה?
השאלה מופנית גם לבכר, כמי שרץ בבחירות ללשכה על ה"טיקט" של המחאה, התמיכה בערכים הליברליים והתנגדות לפוליטיזציה בוועדות המינוי לשפיטה.
מקורבו של בכר, חבר המועצה הארצית נדב ויסמן, אמר ל"פוסטה" כי אכן נתן את חתימתו לתמיכה במועמדות של עו"ד מושקוביץ לבחירת דיינים, אך טרם החליט במי יתמוך סופית: "אכיר את כל המועמדים והמועמדות ואז אחליט".
לגבי החשש מכפל הנאמנויות של מושקוביץ כנציג מפלגה חרדית בכנסת, אמר עו"ד ויסמן כי "נושא הייצוג בעבר או בהווה כעו"ד חיצוני של מפלגה, הועלה לאחר שעו״ד מושקוביץ הציג את מועמדותו, והוא בהחלט נושא ראוי לבדיקה ולשיקול דעת. כל נציג או נציגה של הלשכה שיבחרו, יהיו מחוייבים אך ורק לבחירת הדיינים הטובים ביותר, ולא לשום גוף שבחר אותם".
הקול הפמיניסטי נגד הנציג החרדי
גם ארגוני הנשים משמיעות את קולן במאבק על קול בוועדה והביעו התנגדותן לבחירת עו"ד מושקוביץ כנציג לשכת עורכי הדין.
נעמת, שדולת הנשים וארגונים פמיניסטיים פנו לבכר וכתבו: "בתי הדין הרבניים הינם חלק אינטגרלי ממערכת המשפט ובעלי סמכויות, חלקן בלעדיות, בענייני משפחה ומעמד אישי. ואולם בשונה מיתר הערכאות, ציבור הנשים אינו מיוצג בקרב הדיינים. זהו מועדון סגור לגברים בלבד. הנשים, למרבה הצער, הן במרבית המקרים הקורבנות העיקריים של מערכת בתי הדין הרבניים.
"כזכור הבחירות ללשכת עורכי הדין שהתקיימו ביוני 2023 הוכרעו על יסוד שמירה על ערכי דמוקרטיה ושוויון זכויות לנשים בפרט. בשם עקרונות אלה יצאו עשרות אלפי עורכי דין, נשים כגברים, באופן חסר תקדים, להצביע בבחירות ללשכה. אזרחי מדינת ישראל, גברים ונשים זקוקים לדיינים ראויים אשר נבחרים לא בשל השתייכותם המגזרית או הפוליטית, אלא בשל כישוריהם ודרכם השיפוטית. דיינים אשר יכירו באישה כבעלת זכויות שוות לאיש, דיינים שלא יאפשרו סחטנות בתמורה למתן גט".
ארגוני הנשים כתבו לבכר כי "נציגי הלשכה אמורים לשמש קול מקצועי. בהתאם, המועצה הארצית מחויבת להימנע ממינוי של נציג שמזוהה באופן מובהק עם אחת מהמפלגות החרדיות (מי שהיה או עדיין יועץ משפטי של מפלגת דגל התורה), מפלגה שיש לה כבר נציג בוועדה באמצעות חבר כנסת מטעמה.
"לטעמנו, בחירת נציג שהינו איש אמונה של מפלגה והמקושר בצורה כזו או אחרת לאחת המפלגות במגזר החרדי, היא בחירה בנציג המצוי בניגוד עניינים מובנה בין תפקידו בוועדה לנאמנותו ללקוח".
עוד כתבה שדולת הנשים לבכר: "נבחרתם על מנת להביא קול אחר ללשכה, קול שדוגל בערכי שוויון… לא יכול להיות שנשים שוב ישלמו את המחיר של עסקאות פוליטיות בלשכה.
"נזכיר כי הלשכה ברשותך יצאה מעל כל במה כנגד הפוליטיזציה של הועדה למינוי שופטים, ולכן לא יכול להיות שאותה לשכה תתן ידה להגברת הפוליטיזציה של הוועדה למינוי דיינים. מי שישלמו בסופו של יום את המחיר יהיו הנשים במדינת ישראל".
הארגונים הפמיניסטיים מזכירים: "הציבור החרדי כבר זוכה לייצוג נרחב בוועדה – שמורכבת משני הרבנים הראשיים, שני דיינים בבית הדין הרבני הגדול, השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי מש"ס וח"כ אליהו ברוכי מדגל התורה – שישה נציגים שכולם גברים חרדים".
ארגוני הנשים מציעים כי הלשכה תאזן במעט את ההרכב באמצעות מינוי שתי נשים מטעמה, "המחויבות להגנה על שוויון מגדרי. נשים מנועות מלהתמנות לתפקידי שיפוט בבתי הדין הרבניים, ועל כן ראוי שלכל הפחות ייוצגו בוועדה שבוחרת את הדיינים שמכריעים את גורלן של הנשים בתיקי משפחה".
יצוין כי על פי חוק, הלשכה בכל מקרה מחויבת למנות לפחות אשה אחת, כאחת משני הנציגים בוועדה.
על המכתב לבכר חתמו ארגוני נעמת, מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר-אילן, יד לאשה, עיתים, קולך ושדולת הנשים.
בסביבתו של בכר בלשכה אומרים בתגובה כי עו"ד מושקוביץ "הוכיח בעבר שהוא גשר בין זרמים דמוקרטיים ליברליים בלשכה לבין זרמים אחרים בחברה הישראלית. בבחירות האחרונות ללשכה הוא גם תמך ברשימה הדמוקרטית ליברלית. הפסילה שלו לא נכונה, מיותרת ופוגעת. בכל מקרה לא התקבלה עדיין החלטה בנוגע לתמיכה במועמדותו. כשנקבל החלטה, נודיע".
מעו"ד מושקוביץ לא נמסרה תגובה.
בינתיים, נעשה צעד לקראת הארכת כהונתו של מושקוביץ כיו"ר ועדת האתיקה הארצית, לאחר שאתמול מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את תיקון חוק הלשכה והכשרתו למהלך.
16 חברי כנסת של הקואליציה הצביעו בעד הצעת החוק של ח"כ רוטמן, שבעה התנגדו. ועדת חוקה תכין בשבוע הבא את החוק להמשך הליכי החקיקה המהירים. בדיון אמור להשתתף נציג מטעם הלשכה, למרות שבכר לא העלה את נושא תיקון החוק לדיון במועצה הארצית.
סיעת "לתכלית ראויה" וגורמים אחרים במועצה הארצית הביעו תרעומת על כך שבכר גיבש את המהלך מול רוטמן, על דעת אנשיו הקרובים ללא שיתוף המועצה.
"לתכלית ראויה" שמטעמה חבר במועצה עו"ד ערן גולן, הגישה את מועמדותה של עו"ד ניצן כספי שילוני לוועדה לבחירת דיינים מטעם הלשכה.
לעו"ד כספי שילוני יש נסיון בליטיגציה בבתי הדין הרבניים, בייצוג נשים עגונות ומסורבות גט, כמו גם בערכאות האזרחיות ובבתי המשפט לענייני משפחה.
כספי שילוני משמשת גם כמנהלת משפטית של העמותה "מרכז צדק לנשים", ודוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, בימים אלה כותבת מחקר על פסקי דין של בתי הדין הרבניים.
