בחודש מרס 2022 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד האני אבו גאלי (22) מלוד ונגד קרוב משפחתו, שהיה אז קטין כבן 17. הפרקליטות ייחסה לשניים רצח בנסיבות מחמירות של אמין אגבריה ביפו, והשמדת ראיה.
בערב ה-29 בדצמבר 2021 התקבל דיווח במוקד מד"א על פצוע מאירוע אלימות ברחוב קדם ביפו. חובשים ופראמדיקים העניקו טיפול רפואי ופינו למרכז הרפואי איכילוב גבר במצב קשה, מחוסר הכרה עם פציעה חודרת. זמן קצר לאחר מכן נמסר על מותו של אגבריה, נשוי ואב וילד, שנורה סמוך לביתו לאחר ששב מקניות בבת-ים.
חקירת הרצח הועברה לידי שוטרי ימ"ר תל אביב, שעצרו ארבעה תושבי לוד. בסופו של דבר התגבשה תשתית ראייתית רק נגד שני הנאשמים.
מכתב האישום המקורי שהוגש על ידי עו"ד יונתן טל ואריאל שור עלה, כי הנאשמים עקבו אחר אגבריה, הצטיידו ברכב שהבריחו מהשטחים כמה שעות קודם לכן, וארבו לאגבריה סמוך לביתו ביפו. כאשר הקורבן שב מקניות והחנה את רכבו, הנאשמים נסעו לעברו, ובעודו בתא הנהג ירה לעברו הקטין שני צרורות. לאחר מכן, הנאשמים נסעו מזירת הרצח לאזור התעשייה הצפוני בלוד, שם נטשו את הרכב. בהמשך הערב רכשו דלק מתחנה בלוד, הגיעו לרכב והציתו אותו.
סנגוריהם של הנאשמים, עורכי הדין זקי אלעברה ושאדי כבהא, הצביעו על קשיים ראייתיים בתיק. בין היתר הם טענו כי מדובר בתיק נסיבתי, וכי אין ראיה ישירה בנוגע לזהות הרוצח – מי ירה בפועל מבין מי האנשים שהיו ברכב. בנוסף, העדים מרכזיים בתיק לא רצו להעיד.
בתום הליך גישור הגיעו הצדדים להסדר, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן בו הואשם והורשע אבו גאלי בעבירות רצח ושיבוש, והצעיר שהיה קטין בעת האירוע הורשע בעבירות המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ושיבוש. גם השתלשלות הדברים בכתב האישום תוקנה, כך שנטען כי מי שביצע את הירי הוא אדם אחר ולא הקטין כפי שנטען בכתב האישום המקורי.
במסגרת ההסדר, התביעה הגבילה את עתירתה לגבי אבו גאלי לעונש של עד 25 שנות מאסר. לגבי הקטין, שנשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות מבחן, לא גובשה הסכמה לעניין העונש.
התובע, עו"ד יונתן טל, הדגיש את חומרת המעשים, תוך שציין כי אדם אחר הוא זה שביצע את הירי בפועל והסביר כי עובדה זו שוקללה במסגרת ההסדר. בנוגע לצעיר שהיה קטין, הפרקליטות עתרה לעונש של 10 שנות מאסר.
סנגורו של אבו גאלי, עו"ד אלעברה, ביקש להטיל על מרשו ענישה מופחתת מזו שדרשה התביעה.
עו"ד כבהא שמייצג את הנאשם הצעיר, טען כי מרשו לא החזיק באקדח, והאירוע היה יוצא לפועל גם אלמלא נוכחותו. הוא ביקש להסתפק בעונש של חמש שנות מאסר.
השופטים בני שגיא, חנה פלינר ומיכל רוזן עוזר ציינו בגזר הדין כי "מדובר בתוכנית עבריינית מוקפדת, במסגרתה דאגו הנאשמים לרכב שלא ניתן יהיה לזהות את מקורו; לנוזל דליק על-מנת להשמידו; ועשו את שעשו תוך הצבת 'מארב' לאמין. אין המדובר באירוע ספונטני או בכזה שהוא תולדה של התלהטות יצרים נקודתית, אלא בסיטואציה בה הנאשמים 'דבקו במשימה' עד להשלמתה, וגם רכיבים אלה משפיעים על מתחם העונש ההולם".
"ברור שיש להביא בחשבון את העובדה כי אותו אחר, הוא זה שהחזיק באקדח בזמן הירי והוא זה שירה למוות באמין", הוסיפו השופטים, "אלמלא נתון זה, שעמד ביסוד הסדר הטיעון, לא מן הנמנע כי רצף האירועים שתוארו, היו מובילים להרשעה בעבירת רצח שבצידה עונש מאסר עולם חובה, ולא כפי שסוכם כעת במסגרת הסדר הטיעון. כך או כך, ברור כי יש לשקלל נתון זה במסגרת המתחם שייקבע בעניינו של נאשם אבו גאלי".
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, השופטים קבעו בהתייחסם לאבו גאלי מתחם ענישה של 22-30 שנות מאסר, והוסיפו כי הוא הודה במיוחס לו. "אין ספק, כי הודאה בעבירת רצח, הגוררת מטבעה ענישה משמעותית, אינה דבר קל או שכיח, וטמונה בצידה הקלה".
לגבי הנאשם השני, השופטים ציינו כי "יש ליתן את הדעת לגילו הצעיר, לעובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות, להודאתו ולהסכמת הצדדים במסגרתה יוחסה לו במסגרת כתב האישום המתוקן, עבירה פחותה בחומרתה".
לבסוף, על אבו גאלי הוטלו 23 שנות מאסר לצד מאסרים מותנים, בעוד שעל הצעיר שהיה קטין בעת האירוע הוטלו שבע שנות מאסר לצד מאסרים מותנים.
