20 שנות מאסר לחייב לירון מהלל שרצח את הנושה שלו בן-דבח

שתף כתבה עם חברים

הסנגור הציע עד 10 שנים, השופט קרשן סבר שיש לגזור 25 שנות מאסר, אך חבריו להרכב קבעו כי נסיבות הרצח היו קרובות לסייג ההגנה העצמית

הנרצח בן דבח. דקר ונדקר

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזר 20 שנות מאסר על לירון מהלל (37) מרחובות, שהורשע ברצח בכוונה של בן דבח מבת-ים (5 מרס).

באתר "פוסטה" פורסם בהרחבה על הכרעת הדין בתיק בחודש יוני אשתקד. בהכרעת הדין שנכתבה על ידי השופט מיכאל קרשן נקבע כי ב-11 פברואר 2021 שוחחו דבח ומהלל בטלפון והחליפו ביניהם מסרונים, על רקע טענתו של דבח לפיה מהלל חייב כסף, מאחר שהיה ערב לחוב של אדם אחר.
במהלך חילופי הדברים הודיע דבח למהלל, למורת רוחו, שהוא מגיע אליו הביתה לגבות את החוב. מהלל יצא מביתו מצויד בסכין וניגש לצומת המרוחק כ-100 מטר מביתו, שם המתין לדבח.

סמוך ל-19:30 הגיע דבח ברכב שבו נהג חבר שלו המזוהה עם ארגון פשע מאזור המרכז. כעבור דקה מהלל תועד רץ על המדרכה לכיוון הצומת ודבח רץ בעקבותיו. בשלב מסוים מהלל הסתובב לכיוון דבח ודקר אותו מספר פעמים בבית החזה, בעוד שדבח דקר את מהלל בצווארו. לאחר מכן מהלל נמלט בריצה ובידו הסכין, דפק על דלת שכניו ומשלא נענה שב לביתו, הסתיר את הסכין ופונה לבית חולים. בצווארו אותר חתך עמוק ומדמם שפגע בעורק הראשי, הוא נותח וטופל עד שהתייצב, ושוחרר.

לדבח נגרמו שלושה פצעי דקירה בבית החזה. הוא אושפז בטיפול נמרץ במרכז הרפואי קפלן כשהוא מורדם ומונשם במשך שבועות ארוכים, אולם לא שרד ומת שבוע לאחר יום הולדתו ה-29, בדיוק ביום שבו הסתיימה חקירת המשטרה נגד הדוקר מהלל. תחילה הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אך בהמשך הוסב לאישום ברצח.

video
play-sharp-fill
בסרטון: הרגעים אחרי קרב הדקירות בדרך לבית החולים

טענת ההגנה העצמית של מהלל נשללה בהכרעת הדין. לאחר מכן נערכה ההגנה להגשת ערעור על הכרעת הדין, אך בינתיים הסנגור שנכנס לתיק, עו"ד שאדי כבהא טען לעונש.
במסגרת הראיות לעונש, הפרקליטות הגישה תסקיר של נפגעי העבירה – בני משפחת המנוח – שפירט "תמונת נזק קשה וכואבת", בעיקר לאשת המנוח, שהעתיקה את מקום מגוריה בעקבות מות בעלה ונותרה שרויה בחוויית אבל עמוקה.
מטעם ההגנה העידו שני חבריו של הנאשם, וההגנה גם הגישה תעודות הערכה שקיבל ממסגרות החינוך בבית הסוהר.

נציג הפרקליטות, עו"ד גל רוזנצוויג, ביקש לגזור על הנאשם עונש במתחם ענישה של 25 שנות מאסר עד מאסר עולם.
הסנגור כבהא טען: "הנאשם לא תכנן מראש להמית את המנוח, הוא רק הגיב למעשי המנוח שהעמידו אותו בסכנה, ובנקל התוצאה יכולה היתה להיות הפוכה".
הסנגור עתר למתחם ענישה של 5-10 שנות מאסר, והוסיף בהקשר זה כי רמת הענישה שהציגה הפרקליטות אינה תואמת את הנסיבות שנקבעו בהכרעת הדין.

השופט קרשן הדגיש בבואו לגזור את דינו של מהלל, כי "הנאשם רצח את המנוח בכוונה. הוא עשה כן במסגרת מפגש אלים בין השניים, כאשר ברקע דרישת המנוח מהנאשם לפרוע את חובו. למפגש קדמו איומי פגיעה הדדיים והנאשם הגיע אליו מצויד בסכין".

השופטים ציינו כי שללו את האפשרות להרשיע את הנאשם בעבירה של המתה באחריות מופחתת משום ש"אין עסקינן במקרה שבו חרג המעשה במידה מועטה מתחולת הסייג של ההגנה העצמית, ובכל מקרה אין בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו של הנאשם".

נוכח קביעות אלו, הסוגיה שעמדה לדיון בגזר הדין היתה למעשה שאלה כפולה: "האם ניתן לקבוע קרבה לסייג הגנה עצמית בעניינו של נאשם שהורשע בעבירת הרצח הבסיסית, שלא נעשתה בתנאים של אחריות מופחתת?", ציינו השופטים והוסיפו: "ככל שנשיב בחיוב על השאלה הראשונה, האם זכאי הנאשם שלפנינו להקלה בקביעת מתחם העונש, בשל קרבה לסייג ההגנה העצמית?".

לאחר סקירת פסיקה במקרים דומים, השופט קרשן סבר כי הנאשם אינו זכאי להפחתה בעונשו בשל "קרבה לסייג", והוסיף כי לדעתו מתחם העונש ההולם נע בין 23 ל-27 שנות מאסר. לדבריו, לנאשם היתה אלטרנטיבה אחרת – הוא יכול היה לעזוב את זירת ההתגוששות ולברוח, אך תחת זאת שב למקום וחתר למגע כשסכין בידו.

לדברי השופט, הנאשם כפר באשמה וניהל את ההליך עד תומו, ולכן אין מקום לזקוף לזכותו נטילת אחריות או חיסכון בניהול ההליך. עם זאת לקח השופט בחשבון את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו, ואת גילו הצעיר בעת המעשה, מעצרו הממושך והתנהגותו מאחורי הסורגים.
השופט שהיה בדעת מיעוט סבר שיש לגזור על מהלל 25 שנות מאסר ופיצוי בסך 258 אלף שקל לאשת המנוח.

השופטת מרב גרינברג סברה מנגד: "בשים לב לממצאים שנקבעו בהכרעת הדין ועמידתו של הנאשם בחלק משמעותי מתנאי הסייג, כי נסיבות מעשיו קרובות לסייג ההגנה העצמית, קרבה ממשית שאינה מועטה ובאופן המצדיק הקלה מסוימת בעונשו".
לדברי השופטת, "ממכלול הנסיבות נראה, כי ניתן למקם את נסיבות מעשיו של הנאשם באזור שאינו קרוב מאד לסייג להגנה העצמית אך גם אינו מרוחק ממנו". לפיכך סברה השופטת כי יש לגזור על הנאשם 20 שנות מאסר.

השופט עמי קובו סבר בדומה לשופטת גרינברג: "התייחסות למכלול האירוע, מעלה כי הנאשם התגונן מפני המנוח אשר תקף אותו, תוך שהיה נתון בסכנת חיים מוחשית ומידית".
לפיכך, ברוב של שני שופטים מול אחד, נגזרו על מהלל 20 שנות מאסר, לצד מאסרים מותנים ופיצוי לאשת המנוח.

השארת תגובה

4 תגובות על “20 שנות מאסר לחייב לירון מהלל שרצח את הנושה שלו בן-דבח”

  1. הגיע לגבות חוב עם סכין דקר אותו בצוואר ובסוף הוא הקורבן? מה ניהיה במדינה הזאת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *