חוק הגבלת נכיון צ'קים חוזר לסיבוב נוסף, הלקוחות יזלגו לשוק האפור

משרד האוצר מחזיר לכנסת את יוזמת החוק לביטול הפטור שניתן לצ'יינג'ים ולנותני שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים מהגבלת עסקאות במזומן.

החוק לצמצום השימוש במזומן קבע תקרה של 6,000 שקל לעוסקים עבור ביצוע עסקאות והעברת כספים במזומן. עם זאת, נותני שירותים פיננסיים העוסקים במתן אשראי ובניכיון צ'קים, הוחרגו מהמגבלה.
ניסיון לקביעת תקרה זהה גם לניכיון צ'קים במזומן בצ'יינג'ים, הוכנס במסגרת חוק ההסדרים לפני שנה, אך האוצר נכשל אז בניסיונו לקדם את התיקון בוועדת הכספים.

כעת, לאור הוצאות המלחמה והירידה בהכנסות המדינה, משרד האוצר "החייה" את הצעת החוק בניסיון להביא לאישורה הסופי בכנסת.
נוסח הצעת החוק כפי שפורסמה ברשומות היא – "הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים". בדברי ההסבר של הממשלה נכתב: "חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את התשלום במזומן על עסקאות ל-6,000 שקל. זאת, פרט להלוואות שנותן גוף פיננסי, כך שגופים פיננסיים מפוקחים רשאים לתת הלוואות במזומנים ללא מגבלה על הסכום.
"כך למשל, נותני שירותים פיננסים אשר עוסקים בניכיון צ'קים נותנים הלוואות במזומנים בסכומים גדולים במזומן, ללא הגבלת סכום. פרקטיקה מעין זו מהווה גורם סיכון להעלמת מס ולהלבנת הון שמקורו בפעילות עבריינית. כמו כן, ניכיון צ'קים באמצעות גופים פיננסיים, נפוץ מצד מי שמוציא חשבוניות פיקטיביות כאמצעי להעלמת הכנסות או הגדלת הוצאות".

לפי דברי ההסבר המתלווים להצעה, "ביטול החריג והחלת האיסור על מתן הלוואה במזומן בסכום של למעלה מ-6,000 שקל על גופים פיננסיים מפוקחים חיוני כדי לצמצם את מצאי המזומן, שעשוי להתגלגל לפעילות עבריינית ולגורמי פשיעה, גם אם מקורו הראשוני הוא בגופים פיננסיים לגיטימיים ומפוקחים". האוצר צופה כי אם יקודם התיקון, "צפוי גידול של כ-120 מיליון שקל בהכנסות המדינה", כשלא ברור כיצד הגיעו לתחשיב.

עו"ד אורי גולדמן המתמחה בעבירות כלכליות ובייצוג נותני שירותים פיננסיים, מסביר כי אם התיקון יאושר – האפקט עלול להיות הפוך מכפי שצופה המדינה, ולהעביר לקוחות נוספים דווקא אל השוק האפור והשחור, הבלתי מדווח.

הלקוחות המקבלים שירות בצ'יינג'ים הם עסקים קטנים ועצמאים הלחוצים כספית ונזקקים לצינור אשראי, ולקוחות מסורבי אשראי בנקאי מסיבות שונות. על פי החוק הקיים כיום, צ'יינג'ים רשאים אמנם לתת הלוואה במזומן כנגד צ'קים בכל סכום – אבל אותם נותני שירותים פיננסיים (נש"פים בשמם הרשמי) הם גופים מוסדרים, שעברו את המסננת של המשטרה גם ברמת המידע המודיעיני, וקיבלו רישיון מהמדינה לעיסוק בתחום לאחר אישור המודיעין המשטרתי שניפה מהשוק גורמים בעייתיים שצברו "מידע שלילי".

עו"ד גולדמן מסביר כי הנש"פים נתונים תחת רגולציה כבדה ומחוייבים בדיווח שוטף על כל עסקאותיהם ולקוחותיהם. מניעת מתן שירות על ידם והגבלת פריטה למזומן של צ'קים לסכום נמוך – תשלח את הלקוחות לידי גורמים עברייניים, בריבית גבוהה בהרבה, משום שהצורך של הלקוחות בכסף זמין לא ייענה בגופים המוסדרים וההון השחור יצמח ללא פיקוח.
"המדינה שוגה, כאשר היא עוצרת לאותם 'ממודרי בנקים' את צינור החמצן היחיד שהיה להם, מבלי למצוא להם פיתרון חלופי", אומר עו"ד גולדמן. "המדינה שוכחת כי נותני השירותים הפיננסים המפוקחים ברישיון מדווחים על כל הפעילות שלהם, הן לרשות המסים, הן למשרד האוצר והן לרשות לאיסור הלבנת הון.
"ברגע שהמדינה תוריד את הפטור מחוק המזומן לנותני השירותים הפיננסים, הרי שהיא תאלץ את החייבים לחפש מקורות שאינם מפוקחים ותאלץ אותם לפנות לשוק השחור והלא מפוקח של ההלוואות. כך היא תרע את מצבם של אותם חייבים בלי למצוא להם פיתרון".

יו"ר איגוד נותני שירותים פיננסיים, אלון בן יאיר, מדגים את אחת הדרכים בה התיקון יפגע באלטרנטיבות הקיימות לבנקים במסגרת החוק. "למשל, נדבר על קבלן שעובד ומספק שירות לעירייה ורשויות המדינה, שמשלמות לו באשראי של שוטף פלוס 90. הרשויות ישלמו לו בהעברה בנקאית לחשבון, אבל עד שההעברה תתבצע, לקבלן יש הוצאות, הוא צריך לשלם משכורות, לקנות חומרים. נניח והוא אמור לקבל 30 אלף שקל על עבודתו בעוד 90 יום – אך הוא מנוע לקבל אשראי במזומן בינתיים, איך הוא יתגלגל?".
"לאחר שתיטרק בפניהם הדלת, אני מניח שאותם לקוחות ימצאו דרכים עוקפות חוק – ובמקום שיבצעו את הפעולות בנש"פים עם רישיונות, נקיי כפיים שעברו הסדרה – הצרכנים יבקשו את הכסף מגורמים שלא כפופים להגבלת ריבית ולא מדווחים לאף אחד"", מוסיף בן יאיר.