רואה חשבון ותיק מרחובות הואשם כי פעל על מנת לסייע ללקוח שלו להתחמק מתשלום מע"מ של מאות אלפי שקלים, במרמה ותחבולה ובאמצעות הגשת דוחות כוזבים לרשויות המס.
בכתב האישום שהוגש על ידי רשות המסים לפני ארבע שנים לבית משפט השלום בטבריה, יוחסו לרואה החשבון וללקוח 11 דוחות מע"מ כוזבים, בהם בעל העסק דיווח על אפס עסקאות.
לפי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית היו לבעל העסק מיכאל נידם מצפת העוסק בתחום ההובלות, עסקאות בסכום של כ-2.5 מיליון שקל, והמע"מ בגין החשבוניות שהוציא ללקוחותיו עמד על 375 אלף שקל.
לפי כתב האישום, לבקשת נידם, רואה החשבון לא הגיש למע"מ את החשבוניות, לא דיווח על העסקאות, והגיש בשם העסק 11 דו"חות תקופתיים שבהם סך התשלום עמד על אפס.
בעל העסק נשפט בסיומו של ההליך לשבעה חודשי מאסר בעבודות שירות.
נגד רואה החשבון התנהל הליך פתלתל. לאחר הליך גישור שהתנהל לפני השופט ניר מישורי, רואה החשבון הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ככתבן וכלשונן, ונשלח לתסקיר מבחן.
כאשר הגיע מועד הטיעונים לעונש, בניגוד להמלצות התסקיר, התובע מטעם אגף המכס והמע"מ דרש להטיל על רואה החשבון עונש מאסר בפועל, בתחום שבין 10 ל-18 חודשי מאסר, זאת לאור הפן המחמיר לכאורה במעשיו.
רואה החשבון הנדהם, אשר סבר כי הודאתו תפעל להקלה בעונשו, החליף ייצוג בטרם ניתן גזר הדין, והגיש באמצעות סנגורו החדש, עו"ד (רו"ח) אריאל נוטע, בקשה לחזור בו מההודאה שנתן בעבירות המס החמורות.
עו"ד נוטע, סנגור המתמחה בתחום המס, בוגר יחידות החקירה של מכס ומע"מ, טען כי יש לבטל את הודאת הנאשם עקב "כשל בייצוג" על ידי הסנגור הקודם שלא היה בקיא במאטריה ולכן הטעה את הנאשם בנוגע למצבו המשפטי ולמשמעות ההודאה שנתן.
השופט יריב נבון מבית משפט השלום בטבריה שניהל את התיק, דחה את הבקשה לביטול ההודאה, וקבע כי מדובר ב"מהלך מניפולטיבי מצד הנאשם בניסיון לחמוק מעונש". השופט נבון גזר על רואה החשבון ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות ובצדן קנס.
עו"ד נוטע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, ושב על הבקשה לביטול ההודאה שנתן הנאשם בעבירות מרמה של רשויות המס. עו"ד נוטע עמד על המשמעויות הרות האסון עבור הנאשם לו גזר הדין יוותר על כנו – ובראשן האפשרות הממשית שרשיונו כרואה חשבון יותלה.
עו"ד נוטע הגיש מכתב מאת הסנגור הקודם שהיה קרוב משפחה של הנאשם, ואינו בקיא בהליך הפלילי. ממכתבו של הסנגור הקודם עלה כי לא הבין את המצב המשפטי לאשורו ולא שיקף את את תמונת המצב ללקוח.
עו"ד נוטע טען בנוסף טענות הגנה מן הצדק, בגין כשלים בהתנהלות יחידות החקירה והתביעה של מע"מ, ואי עריכת שימוע כדין.
הרכב הערעורים בבית משפט המחוזי בנצרת – הכולל את השופטות יפעת שיטרית (אב"ד), תמר נסים-שי ואוסילה אבו-אסעד – קיבלו את הערעור בעילה החריגה של כשל בייצוג, והתירו לרואה החשבון לחזור בו מהודאתו.
מפסק הדין עולה כי הסנגור הקודם כאמור לא הבין את ההליך לאשורו, וסבר בטעות כי הגיע בגישור להסדר טיעון עם התביעה על טווח ענישה מוסכם – בשעה שלשופט שקבע את גזר הדין לא הוצגו כלל אותן ה"הסכמות", ואפילו לא הוצג כתב אישום מתוקן.
לפי סברת הסנגור הקודם, בהליך הגישור נקבע כי התביעה תבקש "הרשעה ברף הנמוך של הוראות החוק ועבודות שירות", בעוד הוא יבקש אי-הרשעה.
בפועל, כאשר הצדדים התייצבו בפני המותב שגזר את העונש – אותו סנגור לא השכיל להציג את ה"הסכמות" בראייתו, בעוד נציג התביעה מטעם רשות המסים דרש הטלת עונש מאסר בפועל. הסנגור הקודם לא התייחס לעמדת התביעה (שלא ראתה עצמה כבולה להסדר טיעון) ולא התריע כי עמדתה לכאורה מנוגדת להסכמות.
שופטי בית המשפט המחוזי ציינו כי בפועל לבית המשפט לא הוגש כתב אישום מתוקן, ולא הוצגה הסכמה על טווחי הענישה, לבד מהסכמה יחידה לעריכת תסקיר שגם להמלצותיו התביעה לא התחייבה. על כן נקבע כי הנאשם לא יוצג כהלכה ונגרם לו עיוות דין. בית המשפט המחוזי התחשב בהשלכות על פרנסת הנאשם – ועל כן החזיר את התיק לבית משפט השלום, לשמיעתו מהתחלה וביטול ההרשעה.
בבית משפט השלום נשמעו מראשיתם עדי התביעה. בסיום פרשת התביעה, השופט נבון קרא לצדדים ודחק בתביעה לתקן את כתב האישום ולהגיע הפעם להסדר טיעון ממשי עם הנאשם, מאחר שעובדות התיק לאחר שמיעת הראיות אינן מגלות כוונת מרמה מצד הנאשם.
בעקבות הערות בית המשפט, נערך הסדר טיעון אשר כולל תיקון משמעותי בכתב האישום. רואה החשבון הורשע במסגרת ההסדר בעבירות עוון של "מסירת ידיעות לא נכונות" לרשויות המס, עם יסוד רשלנות ללא כוונת מרמה או סיוע להתחמקות מתשלום מס.
למרות תיקון העבירות, התביעה עתרה להטיל על הנאשם ארבעה חודשי עבודות שירות – בדומה לעונש שהוטל עליו ב"סיבוב הראשון" בבית המשפט, כשהעבירות היו חמורות יותר.
עו"ד נוטע ציין כי העבירות עתה הן טכניות במהותן, וציין את תרומתו המשמעותית של הנאשם למדינה, בשירות מילואים ברצועת עזה מן ה-7 באוקטובר.
נתון משמעותי נוסף שעמד בפני בית המשפט הוא תשלום של 107 אלף שקל מצד רואה החשבון לטובת "הסרת המחדל" האזרחי לרשויות המס, למרות שהמחדל נזקף לחובתו של בעל העסק אשר הוא לא שילם את המס על עסקאותיו.
אתמול ניתן גזר הדין הסופי (3 מרס). השופט נבון ציין כי בדיון קודם שלח את הנאשם לממונה על עבודות שירות לבחינת כשירותו לביצוע העבודות, ואולם בסופו של דבר, בשל הנסיבות, החליט השופט להסתפק בעונש של מאסר על תנאי.
השופט קבע כי יש להתחשב בעינוי הדין שחווה הנאשם במהלך ארבע שנים מאז הוגש כתב האישום, ואת עברו הנקי, לצד המס ששילם – בגין חוב השייך למעשה לנאשם האחר בעל העסק. השופט ציין כי רואה החשבון לא חייב פורמלית לרשויות המס ולו שקל אחד, ולמרות זאת לקח אחריות על יתרת חוב הלקוח. השופט ציין את תרומת הנאשם לחברה, ובסיכומו של דבר קבע כי אין הצדקה לביצוע עבודות שירות – ולנאשם נקבע מאסר על תנאי אשר יופעל רק אם יורשע שנית בעבירות מע"מ בתוך שלוש שנים.
כמה הגון השופט יריב נבון. חרף שהערעור עליו התקבל ועונש המאסר בפועל בוטל וחרף שאחרי שהערעור התקבל כבר שלח את הנאשם לממונה על עבודות שירות עדיין ידע לראות את האדם מולו ולהסתפק בעונש על תנאי בלבד