תיק שוחד והלבנת הון נגד חבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי במסגרת פרשת "נתיבי ישראל" הגיע לסיומו בקול ענות חלושה.
מדובר בפרשה שבה קבלנים רבים הואשמו בעסקאות שוחד עם בכירים ב"נתיבי ישראל" (נת"י), על מנת לקבל עבודות מהחברה הלאומית לכבישים. מנכ"ל נת"י לשעבר אלכס ויז'ניצר הורשע במסגרת עסקת טיעון בקבלת שוחד מאחרים ונידון לשנתיים מאסר.
בימים אלה עדיין מתנהל בבית משפט המחוזי מרכז תיק נגד שישה נאשמים, בראשם סגן מנהל אגף תכנון לשעבר בנת"י, איגור וגנפלד, שנאשם בלקיחת שוחד של מיליוני שקלים מספקים של נת"י, שהיו מעוניינים בהגדלת ההתקשרות איתם.
אחד הספקים האלה היה חבר הכנסת לשעבר גורלובסקי (ליכוד), שניהל חברת הנדסה. בכתב האישום המקורי של המחלקה הכלכלית בפרקליטות, הואשם גורלובסקי בתשלום שוחד של כ-200 אלף שקל יחד עם גיסו, אלכס אקרמן.
בהסדר טיעון עם גורלובסקי וסנגורו, עו"ד אשר אקסלרד, סעיף השוחד נמחק, סעיף הלבנת ההון רוכך ומכתב האישום של הח"כ לשעבר נשאר פרק מינורי יחסית.
מכתב האישום המתוקן עולה שגורלובסקי הציג מצגים כוזבים כלפי נתיבי ישראל לגבי רשימת מומחים בתחום התכנון וההנדסה המועסקים אצלו בחברה. בזכות מצגי השווא הוא נכנס למאגר הספקים בתחומים כמו תכנון גשרים, תכנון רמזורים, ניקוז וביוב ועוד – וקיבל במרמה חוזי עבודה מנת"י בהיקף של 11 מיליון שקל.
דרישת הסף של נת"י היתה להעסקה ישירה של מומחים רלוונטיים אצל הספק – אולם בפועל המומחים שאת שמותיהם מסר גורלובסקי לא הועסקו על ידו כשכירים, או הועסקו בתקופה אחרת.
לפי כתב האישום, אלמלא מצגי השווא לא היה מקבל גורלובסקי את העבודות. בעבירה זו הודה וטען כי "עיגל פינות כדי להתקדם".
על בסיס הסדר הטיעון, גורלובסקי הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו שנתיים מאסר בפועל.
לפני תיאור גזר הדין, נזכיר כי לגורלובסקי יש כבר הרשעה מתקופת כהונתו בכנסת. הוא כיהן כחבר כנסת שלוש שנים מטעם הליכוד בשנים 2003-2006 והיה מעורב בפרשת "ההצבעות הכפולות" יחד עם חבר הכנסת יחיאל חזן. בשתי הצבעות שונות, גורלובסקי הצביע פעמיים, גם בשם ח"כ נוסף. במסגרת עסקת טיעון, הוא הודה בהפרת אמונים ונידון לחודשיים עבודות שירות.
לאחר פרישתו מהכנסת, הח"כ לשעבר הקים חברה בתחום התשתיות (ד.נ. הנדסה תכנון וייעוץ).
בתיק הנוכחי, שופטת בית המשפט המחוזי אפרת פינק קיבלה את טענות ההגנה, לפיהן יש מקום לעונש מקל עקב תקדימיות התיק.
עו"ד אקסלרד טען כי הגשת הצעת ספק שאינה משקפת בדיוק את מצב העניינים היא "פרקטיקה מקובלת בתחום המכרזים", וכי עד היום "מצגי שווא" ברמות האלה טופלו בהליך מנהלי נגד הספקים ולא בכתב אישום פלילי.
בנוסף, נתיבי ישראל ביטלה בינתיים את תנאי-הסף, שדרש העסקת מומחים שכירים אצל הספקים, והיום לא היה מוגש כתב אישום דומה.
הפרקליטות טענה כי גורלובסקי פגע ב"ערך השוויון" בין הספקים שהתמודדו על העבודות, אולם השופטת קיבלה את תזת ההגנה כי "הנזק שנגרם בפועל כתוצאה ממעשי הנאשמים מצומצם, ומעשיהם אינם מהווים עוד הפרה של תנאי הסף להגשת בקשה להיכלל במאגרי מומחים של נתיבי ישראל. גם תקדימיות ההליך הפלילי המתנהל נגדם, מצדיקה קביעת מתחם עונש מקל".
השופטת קבעה כי גורלובסקי יבצע שישה חודשי עבודות שירות, הגם שלצד זאת יחולט ממנו רכוש לא מבוטל. היקף החילוט והקנסות שישלמו הוא והחברה בבעלותו במסגרת ההליך הפלילי יגיע לכ-860 אלף שקל.
בתוך כך, נמשך ניהול הליך ההוכחות בעניינם של הנאשמים הנותרים בתיק, הכופרים בעבירות השוחד המיוחסות להם. בין המייצגים בתיק עו"ד גלעד ברון, שני רוזן ורועי רם ממשרד ברון ושות' ועו"ד גיל פרידמן.
