אבי רוחן, נאשם מספר 2 בכתב האישום שהוגש בפרשה 512, הואשם בבית משפט המחוזי בתל אביב באישומים חמורים ביותר, שייחסו לו בראש וראשונה שותפות ברצח שלושה אזרחים חפים מפשע שאיבדו את חייהם בניסיון כושל לחסל את זאב רוזנשטיין בצ׳יינג׳ ברחוב יהודה הלוי, בשנת 2003. בנוסף ייחסו לו ניהול בארגון הפשיעה בראשותו של יצחק אברג׳ל, ויבוא חצי טון קוקאין מפרו לקנדה, שהופץ ברחבי אמריקה ואירופה.
באשר לאישום המרכזי והחמור ביותר, רוחן זוכה מהרצח המשולש ביהודה הלוי. בית משפט המחוזי קבע כי לא הוצגו ראיות מעבר לכל ספק סביר לכך שהוא ידע על תוכנית הביצוע באופן שניתן לייחס לו ביצוע בצוותא. תחת זאת בית המשפט הרשיע אותו בשלוש עבירות נפרדות של סיוע לרצח. נקבע, כי מרווחי מכירת הסמים בקנדה הוא סיפק כספים לאנשי ארגון אברג'ל, באמצעות עד המדינה בומבי שניהל וביצע את הרצח המשולש.
רוחן גם הורשע ביבוא הסמים, ובכך שהכל בוצע בהיותו מנהל בארגון פשע.
השופטים גיליה רביד (ראשת ההרכב), ירון לוי ושי יניב מבית משפט המחוזי בתל אביב גזרו על רוחן 25 שנות מאסר.
ב-18 פברואר נערך הדיון בערעורים שהגישו לבית משפט העליון שני הצדדים, רוחן על הרשעתו ולחילופין על חומרת העונש, והמדינה על זיכויו משלוש עבירות הרצח והרשעתו בסיוע "בלבד".
את רוחן ייצגו עורכי הדין רצון דרחי, שרון זלינגר ואורנת קמרון, ואת המדינה ייצגו עורכי הדין ניסים מרום מפרקליטות מחוז תל אביב ועו"ד נתנאל בוג׳ו מפרקליטות מחוז מרכז.
השופטים בערעור הם השופט יוסף אלרון (ראש ההרכב), גילה כנפי-שטייניץ ואלכס שטיין.
בחזרה לבומבי וטולי
את הדיון פתח עו"ד דרחי, שטען נגד הרשעתו של רוחן בעבירות הסיוע לרצח השלושה ביהודה הלוי. דרחי הדגיש כי על פי עדותם של שני עדי המדינה, בומבי וטולי, חלקו של רוחן מבוסס על נוכחותו בפגישה בבלגיה (נובמבר 2003), פגישה בה נכחו גם אברג'ל ושלושה עדי מדינה – בומבי, טולי ועד המדינה הנתנייתי.
בפגישה הזו, נטען, אברג'ל הורה לטולי להעביר לידי בומבי כסף שנדרש לצורך המלחמה, אבל זאת מבלי שצויין מפורשות יעד הכסף למימון הפגיעה ברוזנשטיין, או פרטים כלשהם על הביצוע.
על פי עדי המדינה, טולי נעתר לדרישה ובחלוף מספר שבועות עם שובם ארצה נפגשו בומבי וטולי בבית מאפה "הכוהנים" ברחוב יגאל אלון בתל אביב, ושם טולי העביר לבומבי 60 אלף אירו במזומן.
אם כך הם פני הדברים, טען עו"ד דרחי, הנחשב כיום לאחד הבכירים בתחום הפשיעה החמורה, כיצד ניתן לייחס לרוחן כי הוא הסכים לדרישה של אברג'ל להעברת הכסף? כיצד ניתן לייחס לרוחן אחריות לביצוע העבירה המוגמרת של הרצח המשולש המזעזע, או אפילו לסיוע לעבירה זו, מקום בו נקבע בפסק הדין כי הוא לא היה מודע לתוכנית הרצח, לא ידע על מטעני החבלה הרלוונטים לחקירה, לא הכיר ולא נחשף לצוות שגייס בומבי לצורך הוצאת התוכנית לפועל.
עוד טען עו"ד דרחי, כי רוחן לא הכיר את הצ׳יינג׳ ביהודה הלוי, ובמשפט לא הוכח כי טולי עדכן את רוחן על העברת הכסף לבומבי, לבקשת אברג'ל.
על מה מסתמכת ההרשעה באשר להעברת הכסף כחלק מהשותפות בקשירת הקשר והסיוע לרצח? תהה עו"ד דרחי, והשיב בעצמו – על עדותו של עד המדינה טולי.
אבל עדותו של עד המדינה לבדה אינה מספיקה כדי להרשיע בסיוע לרצח, טען הסנגור וציין כי לאחר שנכנס לתיק בערכאת הערעור וסרק אותו לאורכו ולרוחבו, הוא לא מצא בו ראיות סיוע ממשיות הנדרשות לצורך הרשעה ברצח המבוססת על עדות של עד מדינה בלבד.
נופשון הסמים בבלגיה
בתגובה לטיעוני הערעור של עו"ד דרחי, התייצב התובע הראשי בתיק, עו"ד ניסים מירום. בניסיון לגונן על תיק הדגל שלו, ואף להחמיר את ההרשעה מנסיון רצח לרצח, מירום ניסה להבהיר לבית המשפט מדוע יש לדחות את טיעוני הערעור באשר להיעדר סיוע. בשקרים של נאשם על דוכן העדים, טען התובע המעוטר, יש כדי להשלים את החוסר הראייתי הנדרש, שקרים של נאשם יכולים להוות סיוע לעדות של עד מדינה ברמה העקרונית ובמקרה הזה.
עו"ד מירום הפנה לגרסה שמסר רוחן בבית המשפט באשר להגעתו למפגש בבלגיה עם עד המדינה טולי באותה הטיסה. רוחן טען שהגיע לסופשבוע של בילויים וסמים בבתי המלון של בריסל ואנטוורפן, ולא היה מעורה בקשירת הקשר שאותה תיארו שלושה עדי מדינה, שכולם עבריינים נכלוליים מהזן הנמוך ביותר.
-הנתנייתי, שנפסל מעדות על ידי הפרקליטות עצמה עקב שקרים וסתירות עם עדי מדינה אחרים;
-טולי הוא סוחר סמים בינלאומי שהתגלה כמודיע משטרתי שפעל מתחת לאף של כל העולם התחתון;
-בומבי הוא המבצע הראשי של הפיגוע הפלילי ביהודה הלוי – עבריין עם דם על הידיים ואינטרס מובהק להפליל יעדים משטרתיים לפי בקשה כפי שנחשף במשפט (עדויותיו על רצח יחזקאל פרי בצומת עד הלום, ורצח דוד דהן דאידונה, נמצאו בעייתיות ביותר וגרמו לביטול האישומים נגד משה מגידיש ומוטי חסין).
ובחזרה לתובע מירום, לטענתו עדותו של רוחן ביחס לאירועי בלגיה נמצאה שקרית בנקודות מהותיות, ואין מדובר בעדות נגטיבית הכוללת פגיעה בזיכרון אלא בעדות פוזיטיבית. אבי רוחן פשוט המציא סיפור כבוש ושקרי, טען התובע בבית משפט העליון בדיוק כפי שהוא טען במחוזי, הסיפור שלו על נופשון הסמים בא לאוויר העולם אך ורק לצורך העדות במשפט.
אם במחוזי תל אביב היתה למירון אוזן קשבת אצל ראשת ההרכב רביד, על אף שאפילו היא נמנעה מהרשעה ברצח, בבית משפט העליון השופטים הקשו על מרום כאשר שאלו אותו: האם עו"ד מרום מציע כי מנהל בארגון פשיעה פלוס הרשעה בסיוע לרצח, אמורים להיות שווים אוטומטית להרשעה גם ברצח?ֿֿ
התובע המיומן השיב כי הדבר תלוי בנסיבות העניין, וכי למרות שהוא מכיר ויודע שהחוק אינו מוסר מענה הולם לסוגייה המשפטית שבפנינו, הרי שמבחינה ערכית לא ייתכן כי רוחן ייצא נשכר מכך שאין ראיות הקושרות אותו לעבירת הרצח, למרות שברור שהוא חפץ בתוצאה ואף דרבן את אנשי הביצוע לקדם את התוכנית ולהשלימה.
קנדה ישראל
גם באשר להרשעה בעסקת הסמים הגדולה בקנדה, עו"ד דרחי מיקד את הערעור בהיעדר סיוע הולם לגרסת עד המדינה טולי, המנוח. לטענת דרחי, כלל ראיות הסיוע עליהן הצביע בית משפט המחוזי אינן מספיקות.
הדוגמאות המרכזיות שהציג היו האזנות סתר לשיחות טלפון עסקיות מהן ביקשה המדינה ללמוד כי רוחן קשור לעסקת הסמים, על בסיס זהות הדוברים, רוחן, טולי, יצחק אברג׳יל ומאיר אברג׳ל.
עו"ד בוג׳ו מפרקליטות מרכז עמד על כי התביעה הציגה לבית המשפט ראיות סיוע מספיקות להרשעתו של רוחן בתיק הסמים, הוא חזר על טיעון השקרים של רוחן בעדותו במהלך המשפט, ועל שיחות הטלפון שהואזנו מהן ניתן להתרשם כי לרוחן היה חלק בניהול העסקה הבינלאומית.
ריק ראייתי
את הערעור על הרשעתו של רוחן כמנהל בארגון פשיעה אברג'ל הוביל עו"ד שרון זלינגר.
טיעונו התבסס על כך שעבירת ניהול בארגון פשיעה היא עבירת סטטוס, כלומר אין צורך להצביע על עבירה ספציפית שאותה ניהל רוחן כדי להרשיעו כמנהל בארגון. אבל, לאור העובדה שהתשתית הראייתית מתבססת על עדי מדינה בלבד, הרי שכדי להרשיעו נדרשת ראיית סיוע מהותית, גם זלינגר טוען כי בכל חומר הראיות אין ולו ראייה אחת המלמדת על כך שרוחן ניהל או הכווין פעילות פלילית שבוצעה על ידי ארגון אברג׳ל.
עו"ד זלינגר הדגיש, כי אף אחד מעדי המדינה לא ידע להצביע על עשייה פלילית של רוחן, למעט התיאור הכללי שלו כבכיר כריזמטי בארגון הם לא ידעו להצביע על חלקו בביצוע עבירות פליליות.
עו"ד זלינגר טען לריק ראייתי בכל הקשור למעורבותו של רוחן כמנהל בשלל העבירות האחרות שנפרסו בכתב האישום נגד ארגון הפשע המתואר בפרשה 512. כדי להמחיש את הטיעון הוא ציין כי רוחן הואשם בשלושה אישומים בלבד, בעוד שכתב האישום כלל עשרות עסקאות סמים חובקות עולם נוספות, אליהן רוחן לא נקשר בשום צורה או דרך. לטענתו בבית המשפט, הדבר מעלה תמיהה של ממש, כיצד ייתכן כי מנהל כה בכיר בארגון פשיעה אינו מעורב באף אחת מהעבירות האלו, או לכל הפחות נהנה מפירות אותן עבירות?
עו"ד שרף מפרקליטות המדינה טענה לעניין ההרשעה של רוחן כמנהל בארגון פשיעה. היא הדגישה כי על תפקידו המרכזי של רוחן בארגון ניתן ללמוד מהאזנות סתר לשיחות שלו עם יצחק אברג'ל, מהן עולה כי אברג'ל מנחה את רוחן כיצד להתנהל ולנהל את העניינים בימים שהוא שוהה בחו"ל, כיצד לדאוג לחיילי הארגון, לייצוג עורכי דין וכדומה.
הפרקליטה הבכירה גם הצביעה על עדויות עדי המדינה שתיארו את החבירה בין ארגון אברג׳ל לבין "ארגון פשע בשרון", החבורה של רוחן בשנת 2002, ואת שותפות הגורל בין שני הארגונים שתוארה בהרחבה בהכרעת הדין של מחוזי תל אביב.
עו"ד זלינגר טעם גם נגד חומרת גזר הדין, הוא תיאר את רוחן כאדם מבוגר הנושק לגיל 60, אב לילדים וסב לנכדים אותם לא פגש עד כה כבר שש שנים. הסנגור גם חזר והטעים כי האירועים בפרשה זו התרחשו לפני שנים רבות מאוד, למעלה מ-20 שנה, וגם אם טענות התיישנות אינן תקפות לנוכח מהות העבירות, הרי יש בחלוף הזמן כדי להוביל להקלה משמעותית בעונש החמור שהוטל על רוחן ומשמעותו שהוא עשוי לסיים את חייו בבית הסוהר.
עו"ד זלינגר ציין, כי גם על פי הכרעת הדין המרשיעה חלקו של רוחן בעבירת הסיוע לרצח ביהודה הלוי הינו שולי ביותר, במצב דברים זה על הענישה לשקף את ריחוקו של רוחן מהביצוע העיקרי.
לבסוף ערך הסנגור השוואה עם שותפו של רוחן לתיק ההברחה בקנדה, מאיר אברג׳ל, שהתיק בעניינו אמנם הסתיים בהסדר טיעון ולא בהכרעת דין, אך יחד עם זאת זכה לענישה מקלה במיוחד בהשוואה לרוחן, 8.5 שנות מאסר בניכוי 3.5 שנים בהן היה עצור באמריקה ובניכוי ימי מעצרו בתיק זה (ייצוג: עו"ד משה יוחאי ועו"ד יוגב נרקיס).
תעצומות הנפש
לאחר סיום הטיעונים השיב עו"ד דרחי בקצרה לדברים. "בשלב הזה דרחי השחיז את כל תעצומות ליבו המשפטיות", מתאר איש מקצוע שנכח בדיון. "הוא ממש זעק, כי דווקא לאחר ששמע את תשובת המדינה לערעור הוא סבור כי לא רק שאין מקום להרשיע את רוחן בעבירת הסיוע לרצח, אלא גם אין מקום להרשיע את רוחן בעבירת קשירת הקשר לביצוע הפשע.
"זה הרגיש לי כאילו בשלב הזה שופטי ההרכב היטו אוזן לטיעוני ההגנה, זה נראה כאילו דרחי הצליח לסדוק את החומה ולהבהיר לשופטים את הבעייתיות הקיימת, גם בהרשעות של רוחן וגם בחומרת העונש שהוטל עליו".
עד הראייה מפנה לכך, שבעקבות נאום הסיכום של דרחי הכריזו השופטים על הפסקה של 10 דקות וביקשו כי בסיומה ישובו לאולם אך ורק הצדדים ובאי כוחם. בסיום ההפסקה השופטים פנו אל הצדדים וביקשו אותם לנסות לשוחח ביניהם כדי למצוא פתרון לסיום התיק לשביעות רצון הצדדים. בית המשפט אף קבע מועד של שבועיים לצורך מיצוי המשא ומתן, וביקש מהם לעדכן בהתפתחויות.
בכך חרג בית המשפט מהרגלו, למעשה, לראשונה מאז החלו להישמע הערעורים בפרשה 512 הביע בית המשפט את דעתו על סיכויי הערעור, בכך שהוא שלח את הצדדים להידברות בניסיון להגיע לפשרה שלא תדרוש ממנו להתערב ולשנות מהכרעת דינה המרשיעה של השופטת רביד בתיק הדגל של הפרקליטות.
אבי רוחן הבן אדם הכי טוב שיש לב ענק השם יברך אותו אמן ויצליח אותו
בעזרת השם אבי רוחן בחוץ
זה רק מראה שלא היה כלום
בעדי מדינה שקרנים ניסים מרום
אמר להם מה להגיד היכינו אותם תעשי מדינה להצגה הזאת הכל מכור מראש כולם צריכים ללכת הבית מספיק מה שישבו גם יותר מדי עשו להם הבל
אבי רוחן גבר שבגברים
הולך הביתה בעזרת השם
לכל ה**** של היום שמשחקים אותה עבריינים
תלמדו מאבי לא סתם אוהבים אותו
הצדק יצא לאור תפרו לכולם תיק
העדי מדינה רוצחים בישלו לאנשים מאסרים בשביל להציל את עצמם כולל התביעה שהתנהלה ברשלנות
אמרו להם מה להגיד עבדו איתם שנה שלמה איך להתנהל מול השופטים הזוי שככה מאמינים לעדי מדינה רוצחים הם גם על הידיים